בפלורידה ישנם הרבה מינים של לטאות פולשות. כבר הצגתי את ה-Anole הקובנית והפורטו-ריקנית ברשימה הקודמת. הרשימה שלי היום תתמקד בכמה מינים מיוחדים – שהגיעו לטבע לאחר שברחו מבני אדם שגידלו אותם, או ששוחררו לטבע על ידי בני האדם.
הלטאה הראשונה שאני מציגה – היא Curlytail lizard – כלומר, לטאה מסולסלת-זנב. שמה הלטיני הוא Leiocephalus carinatus ומוצאה באיי הבהאמה. זו לטאה קטנה למדי, אורכה 20-30 ס"מ.
השם העממי ברור מאד – היא נוטה להחזיק את הזנב מסולסל. היא הובאה לפלורידה בשנות ה-40, בתור הדברה ביולוגית – במטרה לצוד חרקים במטעי הסוכר של פלורידה, באיזור Palm Beach. אני לא יודעת אם היא הצליחה להדביר את המזיקים – מה שבטוח הוא שהיא התבססה היטב. אנחנו פגשנו אותה בצד השני של המדינה, באיזור Everglades City.
הפולש היפה הבא הוא חרדון אפריקאי אדום-ראש – african red headed agama ששמו הלטיני Agama agama africana.
זהו חרדון שמוצאו מאפריקה – מהאיזורים דרומית לסהרה. הוא צבעוני מאד, והיה חביב על מגדלי זוחלים אקזוטיים. בפלורידה החרדון הזה התחיל להתבסס בשנות ה-70.
בגנים הבוטניים Fairchild Tropical Botanical Garderns מצאנו אוכלוסיה גדולה – זכרים ונקבות.
הנקבה מרשימה פחות – אפרפרה עם כתמים כתומים (כמו בתמונה מעל, יחד עם בן זוגה) או כתמים כחולים – כמו בתמונה הבאה.
עוד אנו מסתובבים בגנים הבוטניים, וראינו מרחוק לטאה מאד גדולה: אורכה יותר ממטר:
איגואנה? שאלנו בתדהמה. אבל… איגואנה זו לטאה מדרום אמריקה – ברזיל וסביבותיה. מה פתאום יש כאן איגואנות?
ובכן, כן. האיגואנה הירוקה, ששמה הלטיני Iguana iguana -היא מין פולש ברחבי פלורידה. האיגואנות התחילו להתבסס בשנות ה-60 באיי ה-Keys, והמשיכו צפונה לפלורידה.
האוכלוסיה בגנים הבוטניים Fairchild Tropical Botanical Garden היא נרחבת מאד: פגשנו עשרות איגואנות, ביניהן גם איגואנות צעירות:
האיגואנות הן לטאות צמחוניות – ולא טורפות, בניגוד ללטאות האחרות שהצגתי. הבוגרות מגיעות לאורך מטר וחצי.
הלטאות הללו, למרות גדלן ולמרות העובדה שהן נראות מגושמות – הן אתלטיות מאד. הן מסוגלות לרוץ מהר, מעל ל-30 קמ"ש, ליפול מגובה 5 מטרים בלי להפגע, ולשחות.
באחת העצירות שלנו באיי ה-Keys, על החוף, ראינו איגואנה משתזפת על הדשא. עוד אני מתקרבת אליה כדי לצלם אותה – היא דהרה קדימה, זינקה למים – ושחתה אל עבר עצי המנגרובים שהיו בהמשך.
והלטאה האחרונה שלי להיום השאירה אותי בפה פעור, וכמעט פספסתי את ההזדמנות לצלם אותה בגלל זה. בשולי שמורת Biscayne National Park, ראיתי מרחוק לטאה גדולה למדי – בערך חצי מטר אורכה. מוטי עצר לי, והלכתי לצלם אותה:
עוד אני מתקרבת אליה, ו…להפתעתי המוחלטת, היא נעמדה על 2 רגלים אחוריות – והתחילה לרוץ! לרגע עמדתי נפעמת, ואז התחלתי לרוץ בעקבותיה. היא חצתה את הכביש וירדה לצמחיה, להסתתר מפני.
הנה היא – מתחבאת ממני. הלטאה הזו היא Brown Basilisk – בסיליסק חום – לטאה מאד חביבה על מגדלי לטאות אקזוטיות, שמוצאה בדרום מקסיקו ומרכז אמריקה.
בפלורידה היא התבססה בשנות ה70, לאחר שלטאות ברחו ממגדלים או שוחררו לטבע.
ליד הזכר פגשתי גם את הנקבה – היא קטנה יותר (כ-30 ס"מ) ויש לה דוגמא אחרת לחלוטין על הגב –
הלטאה הזו ידועה בשם "לטאת ישו הנוצרי" – Jesus Christ Lizard – כי היא מסוגלת לרוץ על 2 רגליים לא רק על מנת לחצות את הכביש, אלא גם על פני משטח מים שקט. בפלורידה היא נפוצה באיזור מיאמי, קרוב למקורות מים. היא ניזונה מחרקים.
מצאתי סרטון שמדגים את הריצה של הבסיליסק על פני המים – זו באמת לטאה מרהיבה.
את הלטאות צלמתי ברחבי פלורידה –
איזור Everglades City, ב-5.7.2014
הגנים הבוטניים Fairchild ופארק Biscayne, ב-8.7.2014
ובאיי ה-Keys ב-10.7.2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
איזה מגוון של לטאות!!! ובמיוחד הבסיליסק.
תודה.
אהבתיאהבתי
הבסיליסק הזה היה מדהים!
תודה 🙂
אהבתיאהבתי
חבל שלא הצלחתי לראות את הבסיליסק כמו שצריך…
האיגואנות היו מאוד מרשימות ומאוד מאוד נפוצות. כעת אני אוהב אותן יותר בגלל שהן צמחוניות 😉
אהבתיאהבתי
באמת חבל,
ותודה לך 🙂
אהבתיאהבתי
סיפורים מעניינים ,מלאות הומור וידע.
מה הן חושבות שהן יכולות לברוח ממך ? הן לא !☺
את האיגואנות גם אני אהבתי .
זוכרת את הסרט "ליל האיגואנה" :
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%92%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%94
הן מאוד חמודות .
פעם נכנסה לי בדירה (דווקה בקומה שנייה ) ,אחת קטנטונת (כמה ס"מ ) וחוצאתי אותה בזהירות ,כדי לא לפגוע בה .
אהבתיאהבתי
תודה לך, אני שמחה שנהנית
לא הכרתי את ליל האיגואנה, נשמע מעניין.
אני משערת שהלטאה שנכנסה אלייך הביתה היתה שממית הבתים 🙂
אהבתיאהבתי
הירוקה מדהימ ה ובכלל
איזה יופי של איגואנות, אני ראיתי ענקיות בגלפגוס. זה ממש לא אותו הדבר אבל מרתק.
צילומים נהדרים.
אהבתיאהבתי
תודה, הן באמת לטאות מדהימות.
בגלפגוס ישנו מין אחר של איגואנות – לא הירוקות, אלא מין נדיר ומיוחד לאיים הללו – איגואנה ימית.
תודה לך
אהבתיאהבתי
איזה מגניבות! אני מאוד אוהבת לטאות וחרדונים.
לשמחתי, בסלעים שבגן הציבורי בשכונה סמוכה לשלי, יש חרדונים שמשתזפים שם בבקרים נעימים. אני תמיד שמחה לראות אותם, וגם לצלם, אבל בגלל שאני מצלמת באייפון, התמונות לא משהו. בטח לא יפות כמו שלך.
את הבסיליסק הכרתי, לא בשמו, מהפרומו של ערוץ נשיונאל ג'אוגרפיק בארץ.
אהבתיאהבתי
אני שמחה שאת אוהבת אותן, אילו באמת יצורים נחמדים, וגם אני שמחה לפגוש בהם בגנים ובשולי העיר 🙂
הבסיליסק הכרתי גם אני מנשיונל ג'אוגרפיק, הייתי ממש בהלם לרגע כשראיתי אותו רץ…
אהבתיאהבתי
מרחוק אפילו אני מסוגלת להנות מהצילומים 🙂
הכי קרוב לדינוזאורים
אהבתיאהבתי
הם באמת קרובים לדינוזאורים… 🙂
אני שמחה שאת מסוגלת להנות… 😉
אהבתיאהבתי
טוב, חלק מהדינוזאורים האלה היו לי חמודים…
🙂
אהבתיאהבתי
חחחח 😀
אהבתיאהבתי
שפע לטאות מרשים. מעניין אם הפולשות מזיקות לסביבתן החדשה.
שבוע טוב, עננת 🙂
אהבתיאהבתי
כשהעליתי חלק מהתמונות לדף פייסבוק של זוחלים בפלורידה, הם די התלוננו על ה-Brown Anole שפוגעת בלטאות האחרות.
ואחד סיפר לי שהוא לוכד בסיליסקים ואיגואנות בטבע (כחלק מאיסוף מינים פולשים ונסיון להתמודד איתם) – הוא יכול להגיע לאיזור מסוים ולאסוף עשרות.
אז כן, יש פגיעה בטבע המקומי – בעיקר דחיקת מינים מקומיים ע"י תחרות, וטריפת מינים קטנים יותר.
אהבתיאהבתי
לטאות מרשימות , זאת שהולכת על מים ראיתי פעם מזמן מזמן באיזה תכנית טבע ממש משעשע , הפתיעה אותי דווקא זאת ששוחה 🙂 שבוע טוב יקירתי ♥
אהבתיאהבתי
תודה לך
גם אני ראיתי אותה בתכניות טבע, זו לטאה ממש מדהימה 🙂
האיגואנה ששחתה הפתיעה גם אותי!
אהבתיאהבתי
מדהים הבסיליסק וכל הצילומים נהדרים, לא ידעתי שהאיגואנות כבר שם
אהבתיאהבתי
תודה לך,
האיגואנות שם כבר 40 שנים בערך..
אהבתיאהבתי
כתמיד, כיף לקרוא 🙂
האיגואנות והבסיליסק מרשימות.
אהבתיאהבתי
והמשתמש האנונימי (עאלק) הוא אני – volcman.
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
הן באמת מרשימות מאד!
אהבתיאהבתי
לטאה זו חיה כל כך נחמדה
חבל שכבר כמעט לא רואים אותן.
אהבתיאהבתי
לטאות הן מאד נחמדות, ודווקא חרדונים מאד נפוצים בארץ 🙂
אהבתיאהבתי
נהנתי מההסברים לתמונות היפות. נראה לי שלא פשוט לצלם לטאות זריזות מהירות תנועה.כל הכבוד שהצלחת להנציח אותן במצלמתך.
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂
זה באמת מרגש לרדוף אחרי בסיליסק 🙂
אהבתיאהבתי
לטאות מקסימות ומעניינות. וההליכה של הבסיליסק, בעקר ההליכה על המים
נשמע לי מאד מרשים, ובהקשר לאיגואנות, שיכולות ליפול מגובה 5 מטר בלי להפגע:-)
מ,עד איזה גובה חתול יכול ליפול בלי להפגע?…
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂
אצל חתול, זה תלוי מאד בגיל שלו, ובהפרעות שהוא פוגש בדרך.
החתולה שלי נפלה מהחלון של קומה שביעית, בערך 22 מטרים – ופרט למכה קטנה – עברה הכל בשלום.
החתול שלי בילבו נפל לפני שנה וחודש מהקומה השביעית, שרד את הנפילה אך נפצע קשה מאד, והוטרינר לא הצליח להציל אותו לצערי הרב. 😦
אהבתיאהבתי