אני חייבת לציין שביצות – בניגוד לדעה הרווחת – הן מאד פוטוגניות.
השלווה, המים, הירוק מסביב, ההשתקפויות – כל זה נראה נפלא לעין המצלמה.
מה שלא רואים בתמונות – זה את מליוני היתושים, החומדים את דמנו ועוקצים אותנו מכל עבר. אבל אותם לא צלמתי, ועליהם מוטי סיפר.
כשהחלטנו לנסוע לפלורידה, מאד רציתי לראות את ביצות המנגרובים הידועות שלהם. ובכן, ראינו אותן – ואני אכתוב רשומה נפרדת על המנגרובים.
בינתיים, הנה טעימה: כך נראות ביצות המנגרובים:
כשמדברים על הביצות של פלורידה, יש כמה וכמה סוגים שונים של ביצות.
ישנם איזורים שהם ממש מוצפים ומלאי מים –
ישנם איזורים לחים, שמתייבשים במשך חלק מהשנה –
ויש איזורים שיש בהם מים עומדים, רדודים מאד – לפעמים בעומק של סנטימטרים בודדים.
רוב דרום פלורידה, וגם חלקים ניכרים מאיזורי החוף הצפוניים יותר שלה – הם ביצות. ישנם שישה טיפוסים שונים של ביצות, בהתאם לכמות המים (מים עמוקים, רדודים, מתייבשים חלק מהשנה או תלויים בהצפות), סוג המים (מתוקים, מלוחים או מעבר בין לבין) ומיני הצומח השונים.
פגשנו בחלק מהביצות עצי טקסודיום – קרובים של הברושים שלנו – מחטניים שגדלים ממש במים. הטקסודיום בתמונה הבאה הוא בן יותר מ-2,000 שנים, והוא מסוג Taxodium ascendens, והוא גדל בקרקעות מוצפות או מתייבשות, אך כאילו ללא שטפונות.
אני מתכננת רשימה גם לקרוביו, עצי הטקסודיום הגדלים במים – אפשר לראות אותם מקיפים את הבריכה הזו, מלאת הצמחיה:
אחד הצמחים היפים שפגשנו בביצה נקרא Swamp Apple – עץ ממשפחת האנוניים – קרוב לאנונה ששמו Annona glabra. לא ראינו את הפריחה, אך תפוחי הביצות ליוו אותנו ברוב הסיורים:
טיילנו גם באיזור יבש יותר – ה-Pinelands – איזורים בהם שולטים עצי אורן. הם פחות מוצפים, ובד"כ גבוהים יותר ולכן בעלי חיים רבים מעדיפים לישון שם – למשל, הפומה של פלורידה – Florida Panther.
מאד התפעלתי מעצי האורן בביצות – שמם הלטיני Pinus elliottii, ושמם העממי Slash Pines, על שם האדמה הבוצית בה הם גדלים.
ראינו גם ביצות ללא עצים – אילו ביצות-הצפה – איזורים קרובים לנהר, שמוצפים רק כאשר הנהר עולה על גדותיו. בביצות כאילה, עיקר הצומח הוא עשבוני – אך פה ושם אפשר למצוא דקל או אורן.
ביצות כאילו יכולות להתפרש לאורך קילומטרים רבים:
כמו שכתבתי, הרבה מהביצות מוצפות – ולכן, על מנת לאפשר לאנשים לטייל בביצות – בנו טיילות מעץ. הרבה מהשבילים שהלכנו בהם היו בטיילות עץ כמו זו –
בביצות הלחות אפשר למצוא גם שרכים רבים – זה מאד מרשים לראות את סבך השרכים למרגלות עצי האורן, הטקסודיום ושאר העצים –
וגם עצים עמוסי אפיפיטים – צמחי אוויר – צמחים הגדלים על העץ, אך אינם טפיליים ואינם מנצלים את העץ לקבל את צרכיהם – הם נעזרים בעץ רק עבור מקום עיגון, ואת צרכיהם מקבלים מהאוויר (המאד לח) ומהגשמים הרבים שיורדים.
מבחינה אקולוגית, הביצות הללו הן סביבה (אקוסיסטמה) ייחודית – כמות גדולה של מים מתוקים, סביבה איזור מעבר של מים מתוקים מעורבים במים מלוחים, וסביב – האוקיאנוס האטלנטי ומפרץ מקסיקו, כלומר – מים מלוחים.
במקור, רוב המדינה היתה מיוערת וחלקים גדולים היו מוצפים במים רוב השנה. אך עם התפשטות האדם, נכרתו עצים רבים, נחפרו תעלות המנקזות את הביצות – לצד רוב הכבישים הראשיים עוברות תעלות – וכמובן, הרבה מהמים הנקיים נשאבו הישר מהמעיינות לשימוש האדם.
פארק האוורגליידס, והשמורות סביבו – נותרו כשריד אחרון למערכת המופלאה הזו.
אך כיוון שכמות בני האדם הולכת וגדלה (במטרופולין של מיאמי חיים כ-5.5 מליון בני אדם, באורלנדו – כ-3 מליון, ובטמפה עוד כ-2.5 מליון), יותר ויותר שטחים טבעיים מפונים על מנת לבנות שכונות ומרכזי קניות לבני האדם, ומים רבים מנוצלים לשימוש בני האדם.
שמענו חלק מהסבר של ריינג'ר באחת השמורות, הוא אומר שכמות המים בביצות פוחתת, ולכן כל המערכת נמצאת בלחץ – Stress – והם עובדים קשה על מנת לשמר ולהציל את הביצות, ואת כל תושביהן.
בעצם, מה שהם עוברים, דומה למה שקורה גם כאן אצלינו – רק שבארץ יש פחות שטחים, וצפוף יותר. התחברתי לקבוצת בוטניקה בפלורידה, וכבר ראיתי שהם מבקשים עזרה בחתימות נגד כמה פרוייקטים של בינוי, שאמורים לקחת שטח שידוע כשטח ערכי ומלא חיים – ולבנות שם וול-מארט, או שכונת מגורים וכיו"ב.
אחרי ששמעתי כל כל הרבה על העבודה הקשה שהם משקיעים בהצלת בעלי חיים, ואחרי שבקרתי בגנים הבוטניים של מיאמי – גני פיירצ'יילד, שמנסים להשיב לטבע צמחים נדירים – אני מקווה שהם יצליחו במאבקים, ויישמרו את הביצות היפהפיות הללו (למרות כל מליוני היתושים הרעבתנים!)
את התמונות צלמתי ברחבי דרום פלורידה, בתאריכים 22.6.2014 – 12.7.2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
התמונות מקסימות והביצות באמת נראות הרבה יותר טוב בלי היתושים 🙂
תודה על העשרת הידע ובהצלחה לתושבי פלורידה בשימור.
אהבתיאהבתי
כן, היתושים זו בעיה קשה…
תודה לך
אהבתיאהבתי
כשאני מדמיינת את החום שבפלורידה ואת היתושים חודרי הג'ינסים
אני מודה שאין לי פנטזיות לטייל שם
אבל מעבר למסך – אכן פוטוגני
תודה על הטיול הממוזג 🙂
אהבתיאהבתי
מדהים ביותר♥
אהבתיאהבתי
תודה!
אהבתיאהבתי
טוב, רוב האנשים מגיעים לשם בשביל דיסני ושאר הפארקים… אנחנו – למעשה – גם הגענו לשם בשביל הפארקים. אבל אני חייבת לצאת גם לטבע, נכון?!
אהבתיאהבתי
אני לגמרי איתך
למרות שהצילומים מהממים
Vיתושים מוציאים לי כל חשק להתקרב לאיזור 😛
אז כמה טוב שעננת סבלה בשבילנו כדי שנוכל להינות בלי לסבול
אהבתיאהבתי
חחח 🙂
לא רק אני סבלתי, העברתי בסבל הזה גם את מוטי והעננצ'יקים, הם עוד לא סלחו לי על זה…
אהבתיאהבתי
ביצות מרהיבות ביופיין, זה מה שמאפיין את פלורידה.
תמונות נפלאות עננת, שמח שנהניתם בעידן הבלאגן שהולך בארץ, טוב שהתאווררתם מעט 🙂
אהבתיאהבתי
הן באמת ביצות מיוחדות, אקוסיסטמה מיוחדת ונדירה.
למען האמת, יצאנו לפני שהתחיל כל הבלגן – וחזרנו להשתתף בו.
אהבתיאהבתי
מעקיצות היתושים, לפצוצי הקסאמים
אהבתיאהבתי
אכן…
אהבתיאהבתי
המנגרובים מדהימים ומרתקים. ראיתי אותם בכמה מקומות כולל בגלפגוס. ביערות הגשם באקוודור ועוד. בהחלט מרתק.
והצילומים נהדרים. תודה שהבאת.
אהבתיאהבתי
המנגרובים הם באמת מיוחדים מאד, אני מאד התפעלתי מהם.
אהבתיאהבתי
הכי מעניין היה בגלפגוס שם יש כמה סוגים של מנגרובים ולראות פלמינגו אדומים בין המנגרובים, ממש ענק.
אהבתיאהבתי
תמונות של טבע מקסים כמו שרק את יכולה לצלם ולהבחין בהם , חיבוקים ♥
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
אהבתיאהבתי
מעניינות הביצות האתה. ומצטלמות מאוד יפה.
תודה על השיתוף, עננת.
ושוב, תנחומי עם אבלכם, יקרה.
{}
אהבתיאהבתי
תודה רבה, זו באמת סביבה מיוחדת ויפה!
אהבתיאהבתי
שעור מבוא ללמודים על ביצות,.. הערה קטנונית על הטקסט, כתבת שהביצות הן 'סביבה ייחודית', לפי
תאורייך נשמע לי שלכתוב זאת ברבים זה מעט יותר מדויק. עננת, תודה על ההסבר המפורט.
וכמובן, תמונות יפהפיות 🙂
אנונה זה פרי טעים. יצא לי פעם להיות בחתונה בחוץ בסביבת מטע אנונה. [עם פירות בוסר.]
תפוח הביצות, האם פריו אכיל?פרי נאה למדי הזחל על הפרי בתמונה לא נעלם מעיני.
לפחות ב1 מנופשי באירופה, למיטב זכרוני זה היה ברומניה, הלכנו על קרקע עתירת צמחייה נמוכה יפהפייה
מוצפת מים בעומק כמה סנטימטרים.
אהבתיאהבתי
אני דווקא חושבת שכתבתי בדיוק מה שהתכוונתי לכתוב – הביצות מהוות סביבה ייחודית. יש ביצות שונות, אך באופן כללי זו אקוסיסטמה.
אנונה טעמתי פעם לפני הרבה שנים, אני לא זוכרת את הטעם…
על הSwamp Apple בתמונה אילו נמלים ולא זחל. אני לא יודעת אם הפרי אכיל, ובכל מקרה לא ניסיתי לאסוף פירות בשמורת טבע…
אני שמחה שנהנית מהרשומה!
אהבתיאהבתי
החיוך אמור להיות על טעם האנונה.
אהבתיאהבתי
תמונות מקסימות! איזה עושר של צמחיה.
ביצות בעיני, כמי שגדלה על המיתוס הציוני של ייבוש ביצות פתח תקוה, חדרה ושאר מרבצי מלריה, הן מקום איום שיש לשתול בו אקליפטוסים מייד. אבל בביצות האלה התלהבתי.
מהם מנגרובים? שדוני ביצות?
אהבתיאהבתי
גם הביצות בפלורידה מלאות יתושים… אבל את יודעת מה, גם בביצות בארץ היה קסם והיו הרבה דברים יפים – חבל שלא טרחו לשמר חלק מהן בתור שמורות טבע (את המלריה אפשר היה להכחיד גם ללא יבוש מוחלט של כל הביצות)
המנגרובים הם עצים, ואם תמשיכי 2 רשומות הלאה, תוכלי לקרוא עליהם.
אהבתיאהבתי
אכן פוטוגניות, וגם מעניינות.
נהניתי מאד מהרשומה ♥
אהבתיאהבתי
תודה! אני שמחה שנהנית!
אהבתיאהבתי