West Indian manatee – Trichechus manatus – תחש-נהרות קריבי

 

כשהחלטנו לנסוע לפלורידה, אחד היצורים שמאד רציתי לפגוש היה פרת-הים – ה-Manatee. 

כל מה שידעתי עליה, זה שזהו יצור הדומה לכלב ים, אך גדול יותר וצמחוני. 

ובכן, במהלך הביקור בפלורידה הזדמן לי ללמוד מעט יותר על היצור הזה, שהוא במצב "פגיע" – Vulnerable – כלומר, לא נדיר בסכנת הכחדה, אך לא רחוק ממצב זה. 

פרת הים – בעצם, השם הנכון בעברית הוא תחש נהרות – זהו יונק ימי גדול, ממשפחת התחשיים. בעולם יש ארבעה מינים של תחש נהרות (אפריקני, קריבי, אמזוני וגמדי) ומין נוסף שנכחד במאה ה-18 (עליו כתבתי בעבר, כשסיפרתי על החוקר שטלר).
השם באנגלית הוא West Indian Manatee – בעברית זה מתורגם ל"קריבי", כי הקריביים הם איי הודו המערבית.
אני אשתדל להשתמש בשם הנכון – תחש-נהרות, למרות שהשם פרת-ים מאד הגיוני לדעתי: יצור גדול, מגושם, צמחוני וימי. למה לא פרת-ים?

פגשתי אותם בשלושה מקומות –
 בשמורת הטבע Hommosassa, שהיא בעצם גן חיות חצי טבעי – שם יש ארבעה תחשי נהרות שוכני קבע,
 באקוואריום של מיאמי – Miami Seaquarium – שם הם מצילים תחשי נהרות שנפגעו ע"י בני אדם, ומשחררים אותם חזרה לטבע (במידת האפשר),
 ופעם אחת ממש בטבע – בנהר בשולי שמורת Fakahatchee. 

אני חייבת להודות, שלראות אותם בטבע היה פחות מרשים – מה שרואים זה את הגב שלהם, בולט מעט מעל פני המים בנהר. זה נראה כאילו יש שם שרטון בוץ ולא יותר…
הנה שני תחשי הנהרות, בנהר – 

בשמורת Hommosassa, לעומת זאת, ראינו אותם בצורה הטובה ביותר – קטע נהר טבעי שסגרו במיוחד עבורם, עם חדר תת-מימי שמאפשר לצפות בהם גם מתחת לפני המים, וגם מעל. 

כמו שכתבתי, היונקים הללו הם צמחוניים. בטבע הם ניזונים בעיקר מאצות. בגני החיות מאכילים אותם חסה להנאתם. 

אין להם רגלים אחוריות, לכן הם כלל לא יוצאים ליבשה (בניגוד, למשל,  לאריות ים או פילי ים)
בנהר בעומק 3-5 מטרים הם מסתדרים מצוין ומנווטים בשמחה ובאיטיות. אילו יצורים רגועים ונינוחים, הם לא ממהרים לשום מקום. הם גם יודעים להסתדר במים מלוחים וגם במים מתוקים – יוצאים אל הים הפתוח וחוזרים אל הנהרות, לפי טמפרטורת המים.
הם אוהבים מים חמימים, ובחורף יעדיפו את הנהרות שם המים חמימים יותר. 

באקווריום של מיאמי – ה-Seaquarium – פגשנו שלוש תחשות-נהר, ולמדנו על הסכנות האורבות להם.
הסכנות, כמובן, מסתכמות ביצור אחד: האדם. אין להם אויבים טבעיים – הם לא מסתובבים באיזורים בהם שוחים כרישים או לוויתנים קטלניים.
האדם שט בסירות מנוע מהירות – ותחשי הנהרות לא מספיקים לחמוק מהמנועים, ורבים נפגעים.
האדם יוצא לדוג, ומטיל רשתות למים – תחשי הנהרות מסתבכים בחוטים החזקים ונחנקים
וכמובן, האדם משליך הרבה זבל למים, ותחשי הנהרות בולעים אותו בטעות ומורעלים.
כ-500 תחשי נהרות מתים כל שנה בגלל האדם.
אחרים מגיעים אל אחד ממרכזי ההצלה בפלורידה – והאקווריום של מיאמי הוא אחד המרכזים הללו. הם מטפלים בתחשים, מרפאים ומשקמים אותם.
את אילו שמבריאים לחלוטין – הם משחררים בחזרה לטבע.
בפארק עצמו פגשנו שלוש תחשות-מים (שלוש נקבות) – האחת, הוצלה כשהיתה תינוקת יונקת. הם הצילו אותה, אך היא פיתחה קשר למטפלים ואי אפשר היה לשחרר אותה לטבע. בשנים שחלפו מאז – היא שימשה כאם אומנת לגורי תחש נהרות רבים שהוצלו והוחזרו לטבע.
השניה נפגעה קשה מפרופלור של ספינת מנוע, והיא משותקת בחצי הגוף – לכן, אי אפשר לשחרר אותה.
השלישית נפגעה בגב מסירה, ולפי מה שהוסבר לנו – היא תשוחרר בקרוב.
מאד מרגש לדעת שהמקום הזה משמש כמרכז הצלה והשבה לטבע. 

את התמונות צלמתי בפלורידה,
בשמורת הטבע Hommosassa, בתאריך 1.7.2014
בשמורת הטבע Fakahatchee, בתאריך 6.7.2014
וב-Miami Seaquarium, בתאריך 11.7.2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.