פואנית איטלקית – Putoria calabrica

אני חוזרת לפרחי חודש אפריל, כי ממש לא בא לי להתחיל את הקיץ. 

היום אני מציגה בפניכם צמח קטן, לא בולט, לא מוכר ולא נפוץ: פואנית איטלקית. 

 

כמו שאפשר להבין משמה, הפואנית היא קרובה של הפואה המוכרת מעט יותר – מטפסת נפוצה בחורש הים תיכוני.
את הפואנית אפשר למצוא בגליל העליון ובהרי יהודה ושומרון. 

עד השנה פגשתי אותה פעמיים – שתיהן בהשתלמויות רת"ם בשומרון. לכן מאד שמחתי כשחברתי, עירית גדולה (מנהלת פורום צמחי בר בתפוז) סיפרה שמצאה פואנית בעליות להר מירון.
זה מה שאני כל כך אוהבת בהר מירון: יש שם כל כך הרבה מה לראות! אני מכירה המון פרחים נדירים שפגשתי רק שם – או בעיקר שם – ועדין אני פוגשת דברים חדשים לי, לומדת עוד ונהנית מאד! 

אפילו שמחתי יותר, כשהוזמנתי להצטרף לטיול במירון, אל רצועית הגליל. ספרנו מעל 30 רצועיות בדרך, וירדנו גם לחפש את הפואנית – איתי ידידי מצא אותה. 

הפואנית היא פרח קטן ולא בולט, אבל יש לו דרישות. 

לכל פרח יש ארבעה עלי כותרת, שמסודרים כגביע צר ומוארך. הצוף נמצא בבסיס הפרח. 

לכן רק חרקים בעלי חדק ארוך יכולים להגיע אל הצוף – כלומר נראה על הפרח רק חרקים גדולים.
למשל, פגשתי את נמפית החורשף:

וגם דבורת בומבוס גדולה נהנתה מהצוף – 

למרות שהפרח שרוע על הקרקע – נמלים, זבובים קטנים ופשפשים לא ייגשו אליו. פשוט אין להם דרך להגיע אל הצוף. לעומתם, פרפרים ודבורים גדולות – יהנו מהצוף ויאביקו את הפרח. 

הגעתי אל הפואניות בזמן הפריחה, אבל לפי "לקסיקון מפה לצמחי ישראל" של פרופ. אבי שמידע, הפירות יפים ומיוחדים אף הם – לדבריו: "הפירות הם ענבות אדומות, עסיסיות ומתוקות." אני מאמינה שהוא גם טעם אותם אם הוא כותב כך. 

 

את הפואניות צלמתי –
בשומרון, 18.4.2013
בעליות להר מירון, 17.5.2014

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!