בארץ גדלים 12 מיני געדה. חלקם – כמו למשל, געדה מצויה, מאד נפוצים.
עד היום סקרתי בבלוג שלושה מינים, דווקא מהנדירים יותר: געדה מזרחית, געדה קפחת וגעדת החורש.
היום אני ממשיכה עם מין נוסף, גם הוא מין נדיר בסכנת הכחדה. געדה זעירת פרחים.
הפרחים של הגעדה הזו אכן זעירים – גודלם בערך 7-8 מילימטרים.
הפרח שייך למשפחת השפתניים, אך ה"שפה" העליונה של הגעדות מנוונת, וכמו שאפשר לראות בתמונות, נותר רק עלה כותרת אחד, ומעליו האבקנים והעלי של הפרח.
הצמח עצמו אפרפר, וגם עם הפרחים הסגולים – הוא נמוך, ולא בולט בשטח.
לפי הספרות, הגעדה הזו פורחת בעיקר בגליל התחתון ובעמק יזרעאל – ונדירה בהרי יהודה, שומרון והגלבוע.
אני צלמתי אותה דווקא במורדות הדרומיים של הגולן – ביער מבוא חמה.
לפי הספר האדום של צמחים נדירים בסכנת הכחדה, הצמח היה נפוץ בעבר ברוב עמק יזרעאל ובגליל התחתון, אך בגלל עיבוד הקרקעות הוא נכחד ממקומות רבים, וכיום הריכוזים העיקריים שלו הם באיזור יבנאל.
בעולם, הגעדה הזו מוכרת רק מהמזרח התיכון – אירן, עירק, מזרח טורקיה, סוריה, לבנון ירדן – וישראל.
אף אחת מהמדינות הללו לא ידועה ביחס חיובי במיוחד לטבע, או בנסיונות לשמר אותו. ולכן אנחנו חייבים לשמור על הפרח הזה – על מנת שלא ייכחד מן העולם.
בארץ, רוב הגעדות פורחות באיזורים שאינם שמורות טבע. בחורשות קק"ל הם לא מוגנים, כי קק"ל לעתים הורסים את הצמחיה המקורית בשביל לטעת עצים.
ולכן, חשוב להכריז על שמורות טבע באיזורים בהם גדלה הגעדה הזו, על מנת להגן עליה.
את התמונות צלמתי בעין תאופיק, יער מבוא חמה
בתאריכים 3.5.2012 וגם 22.4.2014
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.