נפית כפופה – Nepeta curviflora

IMG_1319_2

היום אני מציגה פרח חמוד ממשפחת השפתניים – נפית כפופה 

IMG_4534

הנפית היא פרח נפוץ למדי בכל האיזור הים תיכוני – אפשר לפגוש אותה פורחת באפריל ומאי מצפון הנגב ועד מורדות החרמון. 

IMG_1308

לרוב היא פורחת במקבצים – גושי פריחה סגולים ויפים כמו בתמונה הבאה: 

IMG_4539

לנפית יש פרחים מאורכים וכפופים (לכן השם כפופה) ועתירי צוף. אך הצוף חבוי במעמקי הפרח, ורק דבורים גדולות או פרפרים בעלי חדק ארוך יכולים להגיע אל הצוף. 

IMG_1312

ולכן, מקבצי פריחה של נפית הם מקומות מצוינים לעצור לידם, ולחפש פרפרים. 

IMG_1316

ובאמת, כשהתחלתי לאסוף תמונות לרשימה הזו – מצאתי המון פרפרים. 

IMG_1413

למשל, סטירית משויישת שותה צוף נפית –  

IMG_4603

לימונית האשחר – 

IMG_1399

כחליל האפון –

IMG_1403

לבנין הכרוב – 

IMG_1414

ולבנין התלתן – 

IMG_1396

השם העברי, נפית, הוא פשוט נסיון למצוא שם שיישמע עברי ויהיה דומה לשם הלטיני, Nepeta. 

IMG_4415

לנפית הזו יש קרובה – נפית החתולים – הידועה גם בשם Catnip – צמח שהארומה המיובשת שלו אמורה לגרום לחתולים להשתגע… אבל לא תמיד. כמה וכמה חתולים שגידלתי לא התייחסו ל-Catnip בכלל. 

IMG_4463

את התמונות צלמתי –
בהר מירון, 29/5/2012
ובתל גזר, 17/4/2014

IMG_4543

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_4596

מעוג קפח – Lavatera bryoniifolia

IMG_6859 כמה חודשים אחרי השריפה הנוראית בכרמל (12/2010) חוקרת השריפות מאוניברסיטת חיפה, ד"ר נעמה טסלר, מצאה בחניון האגם – איזור שנשרף באופן קשה – פרח לא מוכר.

תיקון: נעמה תיקנה אותי, וסיפרה שהיא מצאה את המעוג הקפח באיזור החי-בר בכרמל כבר בשנת 2009, לפני השריפה הגדולה. משום מה אני פספסתי את המציאה אז. אני התוודעתי אליו אחרי השריפה.
IMG_6895 במבט ראשון הוא הזכיר את החטמית הזיפנית. אבל הפרח עצמו קטן יותר, ושטוח יותר – נראה שונה מפרחי החטמית. הצמח, לעומת זאת – גבוה יותר – מגיע לגובה של שלושה מטרים!  IMG_6852 אני הגעתי אל חניון האגם בעקבות הדיווח של נעמה, ופגשתי לראשונה את המעוג הקפח. מאז חזרתי לבקר אותו כל שנה.  IMG_6858 המעוג הקפח הוא בן למשפחת החלמיתיים, כמו החטמית והחלמית (החוביזה).  IMG_9842 אחד המאפיינים של פרחי המעוג (כל מיני המעוג – ישנם חמישה מינים בארץ) – הוא שיש להם גביע כפול: הפרח יושב בתוך גביע של עלים ירוקים, אך לגביע יש שתי שכבות, כמו שאפשר לראות בתמונה הבאה:  IMG_9820 בעצם, גם לחלמית יש גביע כפול – אך אצלה עלי הגביע החיצוני מופרדים זה מזה, ואילו אצל המעוג – הם מאוחים יחדיו. זהו סימן ההגדרה המבדיל בינהם.  IMG_9856 את המעוג הקפח אפשר למצוא בכרמל ובגליל, בעיקר באיזורים שנשרפו. כאן רואים את החורש – העצים בתמונה הם שרופים ומתים, ובסבך פורח המעוג:  IMG_6872 בעיני המראה מקסים – הסבך של לטם מרווני ושעיר, מרווה משולשת וקידה שעירה שכבר גמרו לפרוח – וביניהם מציצים עמודי התפרחת של המעוג.  IMG_9868 ושלא תחשבו שהיה קל להגיע אליהם! סבך השיחים הוא צפוף ובערך בגובה מטר וחצי, והמעוגים מתנשאים מעל. לאור העובדה שהגובה שלי הוא בערך מטר-ושישים (או כמו שהסבירו לי פעם, מטר וקרמבו-פחות-ביס) – נאלצתי לצלול עמוק לסבך על מנת להתקרב אליהם. ואני חייבת לציין שזה לא נעים לצלול לסבך של קידה שעירה…  IMG_6881 בחורש, בין העצים, המעוג לא מצליח לפרוח. כאשר השריפה פותחת את השטח, הוא מצליח להתבסס ולצמוח מעלה מעל לשיחים בסבך.  IMG_6875 אך לרוב הוא יפרח באותו איזור רק כמה שנים. כאשר החורש מתחדש – המעוג נעלם מהשטח.  IMG_9860 את התמונות צלמתי בכרמל, בחניון האגם בתאריכים 19/5/2012 וגם 16/5/2014  IMG_6877 כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.  IMG_9848            

חוחן בלאנש – Onopordum blancheanum

a01

חודש מאי כבר בשיאו, וזה אומר שרוב הפריחה מאחורינו. 

a02

האחרונים שפורחים הם הקוצים. ואם כבר קוצים – בחרתי את  אחד היפים והמרשימים: חוחן בלאנש. 

IMG_4021

החוחן הזה פורח על קרקעות בזלתיות – כלומר, בעיקר ברמת הגולן, ומעט בגליל העליון. זהו חוחן גדול – אמנם גבהו פחות ממטר, אך התפרחת המורכבת שלו היא מרשימה בגודלה – הקוטר יכול להגיע ל-10 ס"מ! 

a03

החוחן הוא ממשפחת המורכבים – ושוב אני מזכירה, שכל "פרח" הוא בעצם תפרחת – שמורכבת מהמוני פרחים זעירים.  

a04

אצל החוחן, כל הפרחים הם צינוריים – נראים כמו צינורות קטנים וצרים. בניגוד לחרצית או לסביון, שלהם יש פרחים צינוריים ופרחים לשוניים (דמויי לשון), או לכתמה שלה רק פרחים לשוניים. 

a05

החוחן קוצני הרבה יותר מהדרדר – אצל הדרדר הקוצים הם רק על חפי המעטפת (כלומר, הגביע שבו התפרחת) – ואילו אצל החוחן יש קוצים לאורך כל הגבעול והעלים. 

IMG_4136

הניצן שלו נהדר – אני בטוחה שכל אוהבי המנדלות ישמחו לראות ניצן-מנדלה טבעי שכזה – 

IMG_4138

הניצן שעיר למדי – זה מאפיין די בולט בחוחן בלאנש 

a06

בנוגע לשם – בלאנש – חיפשתי מידע, מי היה בלאנש שעל שמו קרויים ארבעה צמחים מצמחיית ארצנו. היה לי קשה למצוא עליו מידע, ולבסוף נחלץ לעזרתי יובל ספיר – שערך עבורי מחקר שלם.

IMG_5875
כעת אני יכולה לספר לכם ששארל-איזידור בלאנש (Charles-Isidore Blanche) היה גאולוג וחובב טבע צרפתי שחי בשנים 1823-1877, וחקר הרבה את ארץ וסביבותיה – פלשתינה, סוריה, לבנון, אדום, בשן – הוא הסתובב בכל איזור הלבנט.

IMG_4018

בספר "France and the Middle East: Past, Present, Future"  (עורך:  Michel Abitbol, הוצאת מגנס, האוניברסיטה העברית), מתואר צ'ארלס גיירדו (Charles Gaillardot – גם על שמו קרויים חמישה צמחים מצמחית ארצנו) כרופא שאסף צמחים בלבנט יחד עם איזידור בלנש, שהיה (לפי הכתוב) "דיפלומט ובוטנאי חובב".
יחדיו הם הוציאו ספר בשנת 1854 – קטלוג הצומח של סוריה – "Catalogue de l'herbier de Syrie ". הם נעזרו גם בבוטנאי השוויצרי אדמונד בואסייה (Pierre Edmond Boissier) – חוקר טבע נוסף שחקר את צמחית ארצנו, על שמו קרויים הדגן בואסיירה וכמה מיני צומח נוספים. 

IMG_5809

בשנת 1869, באיזור טריפולי בלבנון, בלאנש אסף חוחן לא מוכר.
בראשית המאה ה-20 פרופסור אלכסנדר אייג – אבי ענף הבוטניקה בארץ – תיאר את הצמח שנאסף בתור תת-מין של חוחן קרדני, הצומח במישור החוף שלנו.
אך בהמשך, פרופסור אבינעם דנין (מהאוניברסיטה העברית) הגיע למסקנה שההבדלים בין החוחן הזה לחוחן הקרדני מספיק משמעותיים בשביל להגדיר אותו כמין נפרד, ומאז שמו חוחן בלאנש.
במישור החוף נותר החוחן הקרדני, שבעבר נקרא גם חוחן תל-אביב. 

IMG_5807

כל התמונות צולמו ברמת הגולן – בשולי כבישים, במורדות ההרים, ביער אודם – החוחן מאד נפוץ בגולן.
בתאריכים – 5/5/2011, 7/5/2011, 16/5/2013, 22/4/2014, 26/4/2014

IMG_9322

המון המון תודה ליובל ספיר שערך מחקר עבורי!
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא 

IMG_9332

געדה זעירת-פרחים – Teucrium parviflorum

IMG_5252

בארץ גדלים 12 מיני געדה. חלקם – כמו למשל, געדה מצויה, מאד נפוצים. 

IMG_7760

עד היום סקרתי בבלוג שלושה מינים, דווקא מהנדירים יותר: געדה מזרחית, געדה קפחת וגעדת החורש

IMG_5261

היום אני ממשיכה עם מין נוסף, גם הוא מין נדיר בסכנת הכחדה. געדה זעירת פרחים. 

IMG_5254

הפרחים של הגעדה הזו אכן זעירים – גודלם בערך 7-8 מילימטרים. 

IMG_5257

הפרח שייך למשפחת השפתניים, אך ה"שפה" העליונה של הגעדות מנוונת, וכמו שאפשר לראות בתמונות, נותר רק עלה כותרת אחד, ומעליו האבקנים והעלי של הפרח. 

IMG_7753

הצמח עצמו אפרפר, וגם עם הפרחים הסגולים – הוא נמוך, ולא בולט בשטח. 

IMG_7746

לפי הספרות, הגעדה הזו פורחת בעיקר בגליל התחתון ובעמק יזרעאל – ונדירה בהרי יהודה, שומרון והגלבוע. 

IMG_5268

אני צלמתי אותה דווקא במורדות הדרומיים של הגולן – ביער מבוא חמה. 

IMG_7758

לפי הספר האדום של צמחים נדירים בסכנת הכחדה, הצמח היה נפוץ בעבר ברוב עמק יזרעאל ובגליל התחתון, אך בגלל עיבוד הקרקעות הוא נכחד ממקומות רבים, וכיום הריכוזים העיקריים שלו הם באיזור יבנאל. 

IMG_5269

 בעולם, הגעדה הזו מוכרת רק מהמזרח התיכון – אירן, עירק, מזרח טורקיה, סוריה, לבנון ירדן – וישראל. 

IMG_7747

אף אחת מהמדינות הללו לא ידועה ביחס חיובי במיוחד לטבע, או בנסיונות לשמר אותו. ולכן אנחנו חייבים לשמור על הפרח הזה – על מנת שלא ייכחד מן העולם. 

IMG_7748

בארץ, רוב הגעדות פורחות באיזורים שאינם שמורות טבע. בחורשות קק"ל הם לא מוגנים, כי קק"ל לעתים הורסים את הצמחיה המקורית בשביל לטעת עצים.
ולכן, חשוב להכריז על שמורות טבע באיזורים בהם גדלה הגעדה הזו, על מנת להגן עליה.

 IMG_7761

את התמונות צלמתי בעין תאופיק, יער מבוא חמה
בתאריכים 3.5.2012 וגם 22.4.2014

IMG_7769

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

IMG_5258

מרווה כחולה – Salvia indica

IMG_6242

את הרשומה הקודמת גמרתי עם שילוב נפלא של תכול-על-סגול: 

IMG_6241

והיום אני ממשיכה בדיוק עם אותו תכול – ושמחה להציג לפניכם את המרווה הכחולה.

IMG_4054

בעצם, כבר כתבתי על המרווה הזו – אי שם בתחילת הבלוג שלי. אבל אז היא חלקה מקום עם מרווה מלבינה, וזו מרווה כל כך יפה ומיוחדת – מגיע לה מקום של כבוד. 

IMG_4128

יש הסכמה בין הבוטנאים וחובבי הטבע בארץ שזוהי היפה בין המרוות בארץ. קראתי את ההערה הזו בכמה וכמה מקומות – ואני, בשמחה, מצטרפת לדעת גדולים וחכמים ממני. זו ללא ספק מרווה נפלאה. 

IMG_5478

המרווה הכחולה היא צמח גבוה – יכולה להגיע גם לגובה של מטר וחצי; והפרחים שלה גדולים ומרשימים – כמעט ארבעה סנטימטרים גדלו של כל פרח. 

IMG_6388

המרווה הכחולה פורחת בארץ בהרי יהודה, בהר מירון וברמת הגולן.  התמונות ברשימה הפעם כולן מרמת הגולן. 

IMG_4050

את המרווה הזו פגשתי לראשונה בהר מירון, ממש בשביל הפסגה. שם יש ריכוז קטן ונחמד של מרוות.
אחר כך גיליתי שבחצר הבית של הוריה של חברה ירושלמית שלי פורחות המרוות הללו – באופן טבעי וללא עזרה.

IMG_5472

בעבר המרווה הזו היתה נפוצה למדי בירושלים – למשל, בשכונת קרית היובל. אבל בגלל הפיתוח הרב – הבניה, העיור – היא כמעט נכחדה מהעיר. בגוש עציון אפשר עדין למצוא ריכוזים יפים. 

IMG_5467

המרוות בחצר בירושלים, מאחורי בלוני הגז נראות פחות פוטוגניות. לכן עליתי לרמת הגולן – לראות אותן על רקע האלונים של יער אודם: 

IMG_7668

או הבקיה של הר בנטל: 

IMG_6251

או מאגר הבנטל – אם כבר מחפשים נוף מרשים, קשה להתחרות בזה: 

IMG_9317

בכלל, הר בנטל הוא מקום נהדר למרוות כחולות – הנה דוגמא לחלק קטן ממקבץ גדול: 

IMG_6379

ניצני המרווה הזו נראים כמו כפתורים כחלחלים ומקסימים –

 IMG_4057

הפרח הוא גדול ומרשים, וצבעו נפלא: 

IMG_4060

המרווה הזו מואבקת על ידי דבורים גדולות – למשל, דבורי עץ. הן מתישבות על בסיס הפרח ולוגמות צוף. משקלן מפעיל מעין מנוף, שמוריד את האבקנים החבויים בחלק העליון של הפרח, וממלא את הגב שלהן באבקה. 

IMG_4053

את התמונות צלמתי ברמת הגולן:
ב-5/5/2011 וב-22/4/2014 – ברכס בשנית
ב-7/5/2011 וב-2/5/2013 – ביער אודם
ב-16/5/2013 וב-26/4/2014 בהר בנטל 

IMG_6387

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

בקיה דקת-עלים – Vicia tenuifolia

IMG_5422

מי שקרא את הרשומה הקודמת שלי, יכול לזהות בתמונה מעל את  הרפרף המשורטט, אך היום אני מספרת על הפרח שהוא מרחף מעליו. 

IMG_3549

הפרח הסגול המדהים הזה הוא בקיה דקת עלים. 

IMG_3550

בקיה היא סוג במשפחת הפרפרניים. בארץ ישנם 24 מיני בקיה – חלקם מאד נפוצים, חלקם מאד נדירים.
(ולמי ששכח את ההבדל בין "סוג" ל"מין", אני ממליצה להציץ כאן

IMG_5516

במטבח אנו מכירים את הפול – שהוא בעצם מין של בקיה. יש עדויות שהפול תורבת כבר בסביבות האלף השביעי לפני הספירה. 

IMG_3553

בקיה דקת-עלים היא צמח עשבוני רב שנתי (בניגוד לרוב מיני הבקיה בארץ, שהם חד שנתיים).
"עשבוני" – כלומר, אין לה חלקים מעוצים – אבל מצד שני, הצמח מגיע לגודל מרשים – גוש פריחה שיכול לצמוח לגובה של 70 ס"מ. 

IMG_5385

בעונה הזו – כלומר, בין אפריל ליוני – אם תסעו לגולן ותטיילו בתלים הגעשיים, או תעלו לחרמון, לאיזורים הנמוכים (למשל, הר קטע או מצודת נמרוד) – תוכלו לראות שההרים מלאים גושי פריחה סגולים נפלאים.
לדוגמא – מורדות הר בנטל: 

IMG_6377

אם מתקרבים אל הצמח, רואים אשכולות פריחה של פרחים סגולים נפלאים – 

IMG_3556

פרחים אופייניים למשפחת הפרפרניים – נראים כמו סירה ומעליה מפרש. 

IMG_3561

העלים של הבקיה הזו, כמו שמעיד שם המין, הם צרים מאד. וכשהם עטופים באשכולות הפריחה הסגולים הללו, בקושי שמים לב אליהם. 

IMG_9353

קיים פרפר אחד מיוחד, שנהנה במיוחד מהפריחה הנהדרת של הבקיה – 

IMG_9388

זהו כחליל הבקיה. אפשר לראות את הכחלילים הללו מרחפים באיזורי הפריחה של הבקיה ברמת הגולן, בעיקר בזמן הפריחה. הם נהנים מהצוף, מזדווגים, מטילים את ביציהם על הבקיה, וגם הזחלים מתפתחים עליה. 

IMG_9401

רגע לפני סוף הרשימה, יחד עם הבקיה, אני מציגה לכם תכול-על-סגול – את הכוכבת של הרשימה הבאה שלי: 

IMG_6243

את התמונות צלמתי ברמת הגולן:
ב-5.5.2011 בהר אביטל
ב-16.5.2013 בהר בנטל
ב-22.4.2014 ברכס בשנית
וב-26.4.2014 שוב בהר בנטל

IMG_5392

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_5434

רפרף משורטט – Hyles livornica

IMG_6229

אני חוזרת אל הטיולים מסוף אפריל, בהם טיילתי ברמת הגולן. 

IMG_6267 

אחד הפרחים הנפלאים ביותר שצובעים כרגע את מורדות התלים הגעשיים בגולן בסגול הוא בקיה דקת-עלים. אני מתכננת להקדיש גם לה רשימה, לכשאתפנה לכך.
הבקיה עמוסת הפרחים היא נהדרת, ומושכת דבורים ופרפרים רבים שאוהבים את הצוף שלה. למשל – הנה נמפית החורשף

IMG_5383

ברכס בשנית פגשנו שיח נהדר של בקיה דקת עלים, וסביבו הסתובב סחור סחור היצור המדהים והיפהפה הזה: רפרף משורטט. 

IMG_5398

כבר הצגתי בבלוג את קרוב משפחתו, רפרף הדבקה. אני חושבת שהמשורטט אפילו יפה יותר. 

IMG_5399

אזכיר שוב את ההבדל בין פרפר לרפרף: הפרפר, כאשר הוא בא לשתות צוף מהפרח – מתיישב עליו בנוחות ואז שולף את החדק שלו.
הרפרף, לעומתו – כמו הקוליברי (יונקי הדבש האמריקאים) – מרחף מול הפרח, שולף את החדק ושותה באוויר: 

IMG_5404

הרפרף ריחף מצד לצד סביב שיחי הבקיה, ואנחנו מאד נהנינו ממנו. הוא מרפרף בכנפיו עשרות פעמים בשניה, ולכן הכנפיים נראות תמיד מטושטשות בצילומים שלי.

IMG_5409

ברשימת הזחלים, הראיתי תמונה שצלם ידידי איתי – איתי צלם את הזחל של הרפרף המשורטט בנגב. על מנת להשלים את הרשימה הזו, אני מציגה את הזחל כאן שוב, לצד תמונות הבוגר. 

רפרף משורטט איתי נ

בחודש שעבר, איתי היה בטיול נוסף בנגב –  שם צלם עוד זחל של רפרף משורטט: שימו לב שהזחל הזה כהה הרבה יותר מהקודם. הזחלים משנים את צבעיהם במשך הזמן, עד שהם מתגלמים. הזחל בתמונה הבאה בוגר יותר מהזחל בתמונה הקודמת. 

Itai_N_negev_2014

הרפרף נשאר כגולם לפחות ארבעה שבועות, ולפעמים ממשיך כגולם אפילו חודשיים. לאחר מכן – מושלם הגלגול שלו, והרפרף הבוגר יוצא מהגולם. 

IMG_5423

הרפרף שפגשתי בגולן המשיך להסתובב זמן רב ליד הבקיה, לבחור פרחים – ובינתיים אני יכולה לספר לכם שהרפרף הזה נפוץ בכל אפריקה, ברוב אירופה ובאיזורים הדרומיים של אסיה, כולל הודו. 

IMG_5419

שמו הלטיני – רפרף ליבורנו – הוא על שם העיר ליבורנו באיטליה; וזאת כי הוא הוגדר לראשונה בשנת 1780, ע"י חוקר חרקים גרמני בשם אספר – בעיר ליבורנו. 

IMG_5421

את התמונות של הרפרף הבוגר ושל הבקיה צלמתי ברכס בשנית ברמת הגולן,  בתאריך 22.4.2014.
את תמונות הזחלים צלם איתי נחשון  בנגב – ושוב, תודה על הרשות להשתמש בתמונות!

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_5406

לצערי, המעורבות שלי בבלוגים בכלל – ובבלוג שלי בפרט – יורדת מעט, מסיבות אישיות. אני לא סוגרת, אבל בהחלט מאטה את הקצב. אני משתדלת גם לקרוא ולהגיב אצל כל ידידי, אבל זה ייקח לי זמן.

 

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, תשע"ד

לכבוד יום הזכרון לחללי צה"ל תשע"ד, החלטתי לפרסם מחדש את הרשימה שהקדשתי לטוביה קושניר לפני ארבע שנים.
טוביה קושניר היה בוטנאי מבריק ומבטיח, שנפל כחלק מסיירת הל"ה.
אפשר לקרוא על חייו בכתבה כאן

יהי זכר הנופלים ברוך, במותם ציוו לנו את החיים.

פרחים, פרפרים וכל מיני


איריס הגלבוע – שהיה מהפרחים האהובים על טוביה

בשנה האחרונה קראתי שלושה ספרים על טוביה קושניר. שלושת הספרים שקראתי יצאו לאחר מותו של טוביה. שניים מהם ? ספרה של דבורה עומר וספרו של שמעון קושניר ? הם ביוגרפיות; ואילו הספר השלישי כולל בעצם את רוב עזבונו של טוביה.

דבורנית גדולה – טוביה גילה אותה בכרמל, וקרא לה "דבורנית מצוירת"

טוביה קושניר ? ביקורת ספרים

"סערה באביב" ? דבורה עומר, הוצאת י.שרברק
"האיריסים עודם פורחים" ? שמעון קושניר, הוצאת עם עובד
"מחקרי טבע ומכתבים" ? טוביה קושניר ? בעריכת שמעון, מרדכי ואביבה קושניר; הוצאת משרד הבטחון.



איריס טוביה – מין חדש למדע שטוביה גילה בהר הנגב
סערה באביב / דבורה עומר
דבורה עומר, סופרת ילדים ונוער ? שכותבת נפלא לכל גיל ? החייתה את טוביה בספרה "סערה באביב". מבין שלושת הספרים, זהו ללא ספק המוצלח ביותר. הוא כתוב נפלא, הוא זורם ומעניין. ולמרות שהסוף ? והמוות ? ידוע מראש, הייתי מרותקת…

View original post 545 מילים נוספות

קצח זעיר פרחים – Garidella nigellastrum

IMG_2436

היום אני מציגה בפניכם פרח קטן במיוחד – קצח זעיר-פרחים. 

 IMG_2448

שמו אכן הולם אותו: הפרחים הללו זעירים: בקוטר חצי סנטימטר. אבל כל כך חינניים!

IMG_2457

זהו פרח כלל לא נדיר – אפשר למצוא אותו באפריל בצפון הנגב. 

IMG_5059 - Copy

אבל הוא כל כך קטן, וגם הצבע לא בולט – לרוב פשוט לא שמים לב אליו. וחוץ מזה, באפריל בנגב בד"כ כבר חם – כך יצא שבעצם, מעולם לא טיילתי באזורים בהם הוא פורח בזמן בו הוא פורח. 

IMG_2460

בעבר פגשתי אותו פעמיים בגנים בוטניים, אך מעולם לא בטבע…. לכן, כשראיתי פרסום שהקצח פורח בשמורת פורה, שכנעתי את המשפחה לצאת לטייל שם. 

IMG_5065

הטיול היה מקסים – התחלנו מוקדם, לכן לא סבלנו מהחום; ראינו המון פריחה בשמורה, ובשלב מסוים מצאתי אותם! כוכבים קטנטנים ובהירים! 

IMG_5059

הפרי של הקצח נראה מאד משעשע – מזכיר זוג שדיים זקורים. 

IMG_5046 - Copy

לפעמים מוצאים גם תלת-שד…. 

IMG_2443

הקצח הזה קרוב לקצח הצפורן שהצגתי בעבר בבלוג, ופחות לקצח ריסני, קצח השדה והקצח התרבותי שמשתמשים בו כתבלין. 

IMG_5057

וכמו שאר מיני הקצח – גם לקצח הזה יש פרח בעל מבנה מיוחד, וכדי להנות ממנו באמת – צריך להסתכל עליו מקרוב. 

 IMG_5106

רצוי גם להסתכל מהצד – זהו פרח מיוחד מכל הכיוונים: 

IMG_5075

את התמונות צלמתי –
בגן הבוטני של עתי יפה בנתיב הל"ה, בתאריך 23.4.2011
בגן של שאולי מקיבוץ גונן, בתאריך 2.5.2013
ופורח בר בשמורת פורה, ב-21.4.2014

IMG_5108

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

IMG_7035