אני חוזרת אל פרח שבד"כ פורח בראשית אפריל, אבל בגלל שלא היה חורף – השנה פגשתי אותו כבר באמצע מרץ.
אני שמחה להציג בפניכם את בן-חצב לבנוני: מין נדיר של החרמון, גדל בין הסלעים ברום של 1,100-2,000 מטרים.
הוא דומה מאד לבן-חצב החורש, המוכר לי מהכרמל ומהגליל. עד כדי כך שיש המחשיבים אותם למין אחד.
אבל לפי ThePlantList, אתר המנסה לעשות סדר בכל מיני הצומח בעולם – הם נחשבים לשני מינים שונים – ולכן החלטתי להתייחס אליו כאל מין נפרד.
ובאמת יש בינהם הבדלים. ההבדל הבולט ביותר הוא הצבע – בן חצב לבנוני בהיר הרבה יותר. אך כמובן, צבע אינו סימן מספיק טוב להגדרה: יש בני-חצב החורש בהירים יותר, ויש בני-חצב לבנוניים כהים.
העלים שלו רחבים יותר מאילו של בן-חצב החורש.
לפי מה שמייק לבנה כותב, ההבדל המעניין הוא דווקא בזרע:
הזרעים של בן החצב הלבנוני בנויים משני חלקים – הזרע עצמו וגופיף שומני שקרוי אליוזום – או בעברית, עָטִי – מלשון מעטה. לבן חצב החורש אין עטי הצמוד לזרע.
העטי השומני הוא מזון טוב לנמלים: הן אוספות את הזרע, ומביאות אותו לקן. שם הן אוכלות את העטי, ואת הזרע מוציאות מחוץ לקן. איזור הקן עשיר בחנקות , וכן מרוחק מצמח האם (כלומר, פחות תחרות על המשאבים) – ויש לזרע סיכוי טוב יותר לנבוט.
השימוש בעטי הוא אסטרטגיה שמאפיינת כמה וכמה מיני גיאופיטים בארץ, וכבר הזכרתי אותה.
השם הלטיני של בן-החצב – Scilla – הוא על שם המפלצת המיתולוגית סקילה.
סקילה נהגה לשבת על ראש צוק, לחכות לספינות שעברו בים תחתיה – לחטוף מלחים מהסיפון ולטרוף אותם.
בשביל להוסיף לעניין, אי אפשר היה להתרחק מאד מהחוף – כי בצד השני של אותו מעבר בו ארבה סקילה – היתה מפלצת נוספת: קריבדיס – שהיתה פה-מערבולת, שהיה טורף את הספינות במלואן.
מה הקשר בין סקילה המפלצתית לבן החצב העדין? אני באמת לא יודעת.
את התמונות צלמתי בחרמון, בתאריך 20.3.2014
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
