את התמונה מעל צלמתי בכרמל ביום שני השבוע, ואני מאד מרוצה ממנה – נמפית החורשף על לטם שעיר, מוקף לטם מרווני.
השבוע מתרחשת נדידת להקות עצומות של נמפית החורשף בארץ – בכל מישור החוף יש דיווחים על תצפיות. בכפר סבא ראיתי מאות פרפרים חולפים.
אתם מוזמנים לקרוא על זה בכתבה בYnet.
כמו שהבטחתי בסוף הרשימה הקודמת, היום אני אספר את אגדת האחים לטם.
היׂה היו שני אחים, שגרו יחד – האחים למשפחת לטם.
האח הבכור היה הדייקן והמסודר בין השניים. תמיד הגיע לכל מקום בזמן, תמיד היה מאורגן ומסודר. תמיד מתכנן ומכין עצמו לכל אירוע.
האח הצעיר היה בלגניסט – מאחר לכל מקום, לא מאורגן, לא יודע מה הוא אמור לעשות, או לחילופין – עושה מה שבראש שלו באותו רגע בדיוק.
גם בבית שלהם הסדר היה דומה –
חדרו של האח הצעיר היה מבולגן, מלוכלך. הוא לא זכר לכבס את בגדיו (או אפילו לאסוף אותם לכביסה) – בקיצור, החדר נראה כמו חדר של תיכוניסט ממוצע.
חדרו של האח הבוגר היה, כמובן, מופת שכל רס"ר משמעת היה מאושר ממנו. כל חפץ מונח במקומו, בגדים מקופלים בארון, ואין אף טיפת אבק.
יום אחד שר היער הזמין את כל תושבי היער לארוחת ערב ולנשף גדול. גם האחים, כמובן, קבלו הזמנות. בהזמנה נאמר שהאירוע דורש לבוש רשמי, ושהוא יתחיל בשעה 8 בערב בדיוק, נא לדייק!
האח הבוגר עדכן מיד את התאריך בלוח השנה שלו, תכנן שבוע מראש מה ללבוש, דאג לכבס ולגהץ את חולצתו הלבנה הטובה ביותר – בקיצור, דאג לכל מראש.
האח הצעיר הניח את ההזמנה איפשהו, ושכח ממנה.
בערב לפני האירוע, הצעיר יצא לבילויים וחזר מאד מאוחר. ביום האירוע, בבוקר, האח המבוגר העיר את הצעיר לפני שיצא לעיסוקיו – והזכיר לו: "היום הוא יום הנשף אצל שר היער! אל תשכח להתכונן!"
הצעיר התהפך במיטה ופיהק – "בסדר, בסדר – זה רק בערב, יש עוד המון זמן… תן לי לישון, חגגתי עד 4 לפנות בוקר…"
בשעות אחר הצהרים, חזר האח הבכור מעמל יומו, והתחיל להתארגן לאירוע – הוא גהץ את החולצה שוב (ליתר ביטחון), צחצח נעלים, התרחץ (גם מאחורי האוזניים!), התגלח, החליט בכל זאת להחליף עניבה – עד שהכל היה מושלם.
האח הצעיר עדיין היה במיטה. או שהוא קם ושיחק ב-X-Box שלו. או משהו כזה.
האח הבכור הזכיר לצעיר שהערב האירוע, וכבר אחרי 5, וגם יש פקקים, ו… ו…
"בסדר, בסדר" – אמר הצעיר. "אני כבר מתחיל להתארגן."
בשעה 7 הבכור כבר היה מוכן ומאורגן. "אתה זוכר ששר היער בפרוש כתב "נא לדייק", נכון?"
"כן, כן", ענה הצעיר – "אני תכף מתארגן ויוצא".
מעט אחר כך הבכור יצא לדרכו. לפני שיצא הוא שוב הזכיר לצעיר – "אל תשכח! בשעה 8 מתחיל הנשף!"
"כן, כן", ענה הצעיר – "אני יודע" (ולעצמו מלמל – יוווו, איזה נודניק!)
בשבע וארבעים פתאום הצעיר שם לב לשעה… "יו!!! כמה מאוחר! ואני חייב להתארגן!"
הוא רץ לארון, אבל לא היתה שם אף חולצה נקיה… הוא תפס את החולצה הראשונה שמצא – "אוי, היא נורא מקומטת!" – אבל לא היה משהו אחר בסביבה, אז הוא לבש אותה. להתגלח? להסתרק? עזוב, אין זמן. הוא רץ לאירוע.
כשהאח הצעיר הגיע לאירוע, הוא פתח את הדלת ונעמד בכניסה, מתנשף… והסתכל –
כל תושבי היער ישבו במקומותיהם, לבושים במחלצות, נהנים, אוכלים ומדברים – אבל אז כולם הסבו ראשיהם אליו, והוא קלט שהוא עומד בבגדים מקומטים ומלוכלכים, לא מגולח ולא מסורק – וכולם מסתכלים עליו…
האח הצעיר הסמיק עד שורשי שערותיו…
ומאז אנו מבדילים בין האחים לבית לטם:
הלטם המרווני, האח הבכור, פורח מעט מוקדם יותר (מתחיל בד"כ שבוע-שבועיים לפני השעיר), עלי הכותרת של הפרח חלקים, לבנים ונקיים כמו החולצה המגוהצת שלו, והפירות חלקים כמו לחייו לאחר הגילוח.
הלטם השעיר, האח הצעיר, מתחיל לפרוח מעט אחרי המרווני, ועלי הכותרת שלו ורודים (כי הוא הסמיק) ומקומטים (כי הוא לא גיהץ את החולצה). הפירות שלו שעירים – כי הוא לא התגלח.
את התמונות צלמתי בתאריכים –
16.3.2014 – מעל עמק האלה, וגם
23.3.2013, 22.3.2014, 31.3.2014 בכרמל.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
יופי של אגדה 🙂 אהבתי במיוחד את ה-XBOX…
והתמונה הראשונה באמת נהדרת.
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
ה-X-Box היה הברקה של הרגע… 🙂
אהבתיאהבתי
נהדר. מקסים העיבוד,וההתאמה לימינו
אהבתיאהבתי
הבאת את האגדה, שאכן הייתה זו עליה חשבתי, בצורה מוצלחת במיוחד 🙂
לגמרי חידשת לי בעניין הפירות. אילו פירות יש ללטמים?
תודה רבה שהבאת ועם התמונות הנפלאות עשית ממש כבוד לאגדה החמודה הזו.
המשך יום נפלא ושבת נהדרת.
♥
אהבתיאהבתי
לכל צמח יש פרי…
את יכולה לראות את הפירות של לטם מרווני באתר הפלורה החדש (התמונות הימניות ביותר בסרגל)
http://flora.org.il/plants/CISSAL/
ואת הפירות של לטם שעיר בדף הזה –
http://flora.org.il/plants/CISCRE/
תודה רבה לך 🙂 וסופשבוע נעים!
אהבתיאהבתי
וואו, תודה רבה 🙂 איזו יופי! הם נראים לי כמו פרלינים בבונבוניירה. את ב א מ ת משהו. דואגת וטורחת להרחיב את השכלתנו בהתמדה. אין שום ספק שהחדש היומי שלי יירשם על שמך 🙂
♥
אהבתיאהבתי
🙂 תודה!!
אהבתיאהבתי
:-)גם לצמחים חסרי פרחים יש פירות?… אני מכיר את האגדה, למיטב זכרוני מספר אגדות פרחים.
אבל רק עכשיו שמתי לב לעניין הפירות. אגב, גם באגדה המקורית הוזכרו שעות?
אתמול בהחלט ראיתי צמחי לוטם פורחים בטיול בנחל שרך. ברשומה זאת, אני אוהב גם את
תמונות החרקים. סקרן לקרוא על הסוג השלישי. שבת שלום
אהבתיאהבתי
צמחים חסרי פרחים? כלומר, שרכים? להם יש מנבגים, זה משהו אחר.
אתה צודק, לצמחים בעלי פרחים יש פירות.
אני שמחה שנהנית מהאגדה. בגרסה שאני מכירה מילדותי כן מוזכרות שעות. אבל זה היתרון של אגדות – מותר לאלתר ולשנות קצת, בשביל הכיף.
לאיזה סוג שלישי כוונתך?
אהבתיאהבתי
אגדה נחמדה והתמונות ממש ממחישות את הסיפור ..בעצם : להיפך…
צילום הנמפית- מרשים.
תודה
אהבתיאהבתי
תודה רבה! אני שמחה שנהנית!
אהבתיאהבתי
מיד שלחתי לאחותי 🙂
אהבתיאהבתי
מצוין 🙂 אני מקווה שהיא נהנית!
אהבתיאהבתי
איזה סיפור מקסים! לא הכרתי.
פייר? אני יותר אוהבת את האח הצעיר… כלומר – השעיר 🙂
אהבתיאהבתי
אני שמחה שנהנית מהסיפור!
ולמען האמת, האח הבכור כאן מצטייר מושלם מדי. לא פלא שרוב האנשים מזדהים עם הצעיר…
אהבתיאהבתי
סיפור מקסים, לא הכרתי אותו.
הצילומים כרגיל יפייפים וטוב שאפשר להגדיל אותם ולהתבונן בהנאה ומהווים השראה לציוריי.
אף פעם לא ידעתי מה ההבדל בין שני הלטם למעט צבעם תודה שאת טורחת להרחיב את הידע וגם להפנות לאתרי מידע נוספים.
תודה לך, וממתינה לעוד פוסטים מקסימים שלך.
עדיה
אהבתיאהבתי
תודה רבה! אני מאד שמחה שנהנית! וברוכה הבאה לבלוג!
אהבתיאהבתי
אני מכירה את האגדה ונהניתי מהתמונות שלך ומצילומי הפירות באתר "הפלורה"
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
קלטתי באיחור מסוים שאין לי צלומי פירות משלי… אולי בהמשך העונה אני אצלם ואוסיף הנה.
אהבתיאהבתי
איזה קטע ענק!! ובסוף האגדה מספרת על שני אחים באמת.. וזאת האסוציאציה שהייתה לי בעקבות הרשומה הקודמת שלך , זה שאמרת שהם קרובי משפחה, לא הכרתי את האגדה כמובן, , צילומים מקסימים ויופי של סיפור 🙂 אהבתי!
אהבתיאהבתי
חחחח 🙂
הם שניהם מינים בסוג "לטם", זה ברור שהם אחים, לא?! 😉
אני שמחה מאד שנהנית!
אהבתיאהבתי
פרחים מרהיבים וצילומים נהדרים.
תודה על השיתוף 🙂
אהבתיאהבתי
בשמחה, תודה
אתה מוזמן גם לקרוא את האגדה 😉
אהבתיאהבתי
סיפור נהדר שעוזר לזכור מיהו מי בין האחים.
והתמונות מקסימות! מבליטות היטב את יופיים של השניים.
תודה, יקרה
♣
אהבתיאהבתי
אני שמחה שנהנית 🙂
זה באמת סיפור חמוד…
אהבתיאהבתי
סיפור חמוד וצילומים מקסימים.
גם אני נתקלתי בכמויות בלתי סבירות של נמפית בפארק הירקון, ובזכותך אני גם יודעת למה…
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
אשמח לדעת מי את 😉
אהבתיאהבתי
אגדה שהכרתי נהנתי לקראה בשנית בלווי התמונות היפות
מעולם לא שמתי לב לפירות ובזכות הקישור שלך למדתי להכירם
תודה
אהבתיאהבתי
מצוין, אני שמחה שנהנית!
לכל פרח יש פרי, פשוט לרוב לא שמים לב אליהם.
אהבתיאהבתי
אוהבת אגדות:)
נהנתי לקרוא שוב בשילוב צילומים שממחישים את ההבדל בין האחים:)
אוהבת את הסגול כי סגול הוא הצבע שלי:)
אולי בגלל הקמטים הוא מרשים יותר:)
שבוע נפלא.
אהבתיאהבתי
אני שמחה שנהנית! אגדות זה כיף 🙂
אני מסכימה שהלטם השעיר מרשים יותר.
אהבתיאהבתי
איזה סיפור נחמד 🙂
והלטמים מקסימים שניהם. גם המקומט …
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
הלטם המקומט מאד נחמד בעיני 🙂
אהבתיאהבתי
יפים הפרחים ויפה האגדה
אהבתיאהבתי
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
מותק של אגדה 🙂
אהבתיאהבתי
בהחלט 🙂
אהבתיאהבתי
זכור לי שכבר שמעתי את האגדה הזו. היה כיף להיזכר.
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂 אני שמחה שנהנית!
אהבתיאהבתי
סיפור נחמד על פרח יפיפה, אני והאח השעיר היינו מסתדרעם יפה 🙂
אוהב את הלטם העדין כמו סטין משובח ואני רואה אותו פורח לפעמים ואני גם מצלם אותו
כמו כאן… http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=3617295
אהבתיאהבתי
כן, הוא פורח גם אצלכם 🙂
תודה וסופשבוע נעים!!
אהבתיאהבתי
סיפור נהדר, וערוך נפלא עם התמונות של הפרחים. אגב, אני גם מכירה את הסיפור הזה אבל בנוסח טיפה שונה. שמעתי אותו בעקבות טיול בשדות בסביבות נס הרים ליד ירושלים, לפני כמה וכמה שנים. ככה באמת אני זוכרת את שמו של הפרח לוטם, (שניהם) בדיוק כפי שאני זוכרת את כלנית, רקפת, נרקיס, סביון…וכו' ברור שאז עוד לא הכרתי את כל אוצר הפרחים שאני מכירה אצלך באלבומים הנהדרים.
אהבתיאהבתי
תודה רבה
ככה זה אגדות, לכל אחד ישנה גרסה משלו…
אהבתיאהבתי