ציפורנית מגוונת (Silene colorata) והשפה העברית

בעקבות חובבת צילום ומוטי, גם אני רוצה לספר על כל מיני ביטויים מעצבנים בשפה העברית. 

אבל קודם אני אספר לכם קצת על הצפורנית המגוונת. הצפורנית המגוונת היא אחת הנפוצות בארץ, והיא בין הפרחים הפותחים את עונת הפריחה – מתחילה לפרוח בינואר, וממשיכה גם עד אפריל.
אפשר למצוא אותה ברוב האיזור הים תיכוני, וגם בנגב. 

זהו פרח עדין וחביב, קטן ולא בולט – ולרוב אני מתעלמת ממנו, כי ליד איריס הארגמן, או כלניות, או מרבד תורמוסים – קצת קשה להתרכז גם בקטנים.
אני מזמינה אתכם לשבת ולהנות מתמונות הצפורנית החביבה הזו, ולקרוא על ביטויים שמרגיזים אותי בעברית. 

כמובן, כל מה שמוטי כתב אני חולקת איתו. חלק מהדברים גם תרמתי לו. 

אחד השיבושים שנפוצו בארץ הוא העלמות גוף ראשון עתיד. ביחד עם העלמות רוב הפעלים שמוטי הזכיר, זה נשמע זוועה.
"אני יביא לך פרח אם תצביעי למועמד X" הבטיח לי ילד עם זר צפורנים ליד הקלפי, בבחירות המוניציפליות הלפני-אחרונות. אמרתי לו שאם כבר, צריך לומר – "אני אביא", וחוץ מזה הוא מתכוון בכלל ל"אני אתן".
"מה את, איזו מורה?" הוא שאל אותי בזלזול. הודעתי לו שלא, וגם לא הצבעתי למועמד שלו.

היום, אנשים רבים כבר הבינו (אחרי הרבה תיקונים) שהאות י' מסמלת גוף שלישי. הוא יביא ויעשה, ולא אני. אז באיזו אות משתמשים לגוף ראשון? ה' כמובן.
"אני התקן!" קראתי בדיוק היום.
שערותי סמרו. 

על הנקודה הבאה עלי מוהר כתב כבר לפני 17 שנים בערך. הוא קרא לזה "מותו של החיריק".
כל הפעלים בבנין הִפעיל – הִרכיב, הִשמעתי, הִגדילו, הִקטינו ועוד כל מיני מלים כמו למשל אִכפת, איבדו את החיריק שלהם, והפכו לצירה.
אני אחת מאחרוני אבירי החיריק. נלחמת בתופעה הזו בכל לב. 

עוד דבר שמרגיז אותי הוא בלבול בין זכר לנקבה. "שלוש תורות" או "שלושה ילדות" פשוט מפריעים לי.
וכאן אני גם אוסיף הערה קטנה לחובבת צלום – מטבע הוא זכר, ולכן מטבעות הלשון שמרגיזים אותך הם סתמיים ועלובים – ולא כפי שכתבת.

מוטי הזכיר את ה"מושחטים", ואני אוסיף את כל המתכונים שבהם מטבלים את האוכל במקום לתבל אותו, ולחילופין, הביטוי "שולתתתתתת!!!!!!1" שכולל ארבעה חטאים – שגיאת כתיב, חזרה על אות בצורה מוגזמת ומיותרת, מריחת סימני קריאה – ובסוף "1" במקום סימן הקריאה. 

עוד משהו שמוטי הזכיר זה המונח "בת זוגתו". רציתי לספר שאני גאה להיות בת זוגתו של אבי, ומוטי כבר הִסביר (בחיריק) שהעננצ'יקית היא בת זוגתו. כלומר, בתי. כלומר, בתנו המשותפת.
וזה מעלה מיד נקודה נוספת – דחיפת י' בכל מיני מקומות מיותרים.
בתי = הבת שלי
ביתי = הבית שלי.
נא לא לבלבל בין השנים!

ואם כבר בני משפחה, אני שונאת את ההקטנה עם סיומת "וש" – אמוש ואבוש ובעקבות ארץ נהדרת גם בת-מצווש וכיוצא באלה.
ראיתי בנתניה שלטי רחוב: "אימוש, זכרת לחגור את הילדים שלך?" והייתי ממש קרובה לבלום בלימת חירום.

עוד שיבוש נפוץ הוא הוספת סיומת רבים במקום שאין בו צורך. "לחמים", "נשקים", "רכבים" וכיוצא באלה.
ביחיד יש כיכר לחם, כלִי נשק וכלִי רכב. ברבים אילו ככרות לחם, כלֵי נשק וכלי רכב. אין "לחמים שונים" אלא מיני לחם שונים. 

ובקיצור – דברו איתי עברית! נשבר לי מהעלגית!

מוזמנים לקרוא גם את מה שכתבה חתולי באותו נושא.

את הצפורניות צלמתי:
בשמורת בני ציון, בתאריכים 25.1.2014 ו-5.1.2013
ביער אילנות, 14.3.2013
בשמורת האיריסים של נתניה, 2.2.2013
וליד גבעת ברנר, 10.2.2010

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.