Cholla Cactus – Cylindropuntia – קקטוס צ'ויה

IMG_0347

שוב אני נזכרת במדבריות קליפורניה, ובקקטוסים. הקקטוסים בתמונות היום שייכים לסוג אחד ששמו הלטיני Cylindropuntia, כלומר אופונטיה גלילית – בצורת גליל. 

IMG_9367

השם העממי הוא צ'ויה – Cholla (כזכור, L כפולה מבוטאת כ-י', כי זה מגיע מספרדית). 

IMG_0348

בקליפורניה יש בערך עשרה מינים שונים של צ'ויה, ואני מקווה שזיהיתי נכון את אילו שפגשתי.
בתמונה הבאה, למשל Branched Pencil Cholla – צ'ויה דמוית עפרון. השם הלטיני הוא Cylindropuntia ramosissima. 

IMG_0074

זהו צ'ויה מקסים, עם עם ענפים דמויי עפרון וקוצים אימתניים – 

IMG_0075

לעומתו, הצ'ויה הזה נראה שמנמן והקוצים שלו ממש נראים כמו פרווה רכה. לכן קוראים לו Teddybear Cholla – צ'וית הדובון. השם הלטיני הוא Cylindropuntia bigelovii.
אבל אל תטעו, ממש לא כדאי ללטף את הדובון הזה. הפרווה שלו מאד דוקרנית ולא נעימה. 

IMG_0363

בפארק עץ יהושע יש איזור בו הדובונים הללו התרבו מאד, ממש מכסים שטח גדול בצפיפות – זוהי נקודת עצירה ידועה בפארק, ששמה The Cholla Patch. 

IMG_0352

עצרנו בה לזמן קצר, ואני נכנסתי לסיבוב בשביל בין הקקטוסים. אפילו ראיתי ניצני פריחה (כלומר, אני חושבת שאילו טרום פריחה. אם טעיתי, אשמח לתקן) –

IMG_0369

ברגע שנכנסתי אל השביל הזה, התחלתי להתרגש.
  בתור ילדה, תמיד אהבתי מערבונים. אהבתי את ספרי ג'יימס פנימור קופר (גשושי, המוהיקני האחרון ועוד), ומאד אהבתי את ספרי קארל מאי. 

IMG_9152

קארל מאי היה גרמני, שמעולם לא ביקר ביבשת אמריקה. הוא כתב את הרפתקאותיו של יד הנפץ וידידו האינדיאני וינטו. התיאורים שלו נסמכו על תיאורים של חוקרי טבע גרמניים שביקרו באיזור, ולכן הם מדויקים ומציאותיים. 

IMG_9634

באחד הספרים הוא מספר על קבוצת פורעי חוק (שודדי ערבה, בתרגום העברי הותיק שקראתי) שמסיטים אנשים המנסים להגיע למערב מדרכם – מובילים אותם אל שדות קקטוסים ענקיים, אל שביל שנעשה צר יותר ויותר עד שהם נתקעים בין הקקטוסים. אז מגיעים אותם פורעי חוק – הורגים את האנשים התמימים ובוזזים את רכושם. 

IMG_9203

יד הנפץ וידידו וינטו האפאצ'י, כמובן, אינם יכולים להשלים עם התנהגות זו – והם מצליחים לרמות את שודדי הערבה, להציל קבוצת נוסעים תמימים, ולכלוא את השודדים בשדה הקקטוסים במקומם. 

IMG_9633

כשהגעתי ל-Cholla Patch, הבנתי מיד במה מדובר – שדה הקקטוסים הנהדר הזה משתרע לכל עבר, ככל שמתקדמים הוא נעשה צפוף יותר, וקשה להתקדם.
מבחינתי, אני פשוט נכנסתי אל הספר. חיפשתי את וינטו (אהבתי הראשונה…) שיבוא להסביר לי על העקבות בחול, או להראות לי נתיב סודי בין הקוצים. 

IMG_9631

לצערי וינטו לא הגיע… מצד שני, גם במאה ה-19 הוא היה דמות בדיונית. נאלצתי לצאת בכוחות עצמי מהשדה, ולחזור לאוטו, ולמאה ה-21. 

SONY DSC

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, בפארק מדבר מוהאבי ובפארק עץ יהושע בתאריכים 10.3.2013-12.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!

SONY DSC

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

IMG_9632

עוד משהו חשוב: בשבת הקרובה, 25.1.2014 תערך צעדת הנרקיסים השנתית. בואו לראות אלפי נרקיסים ממש בתל אביב!
פרטים באתר הכפר הירוק, כאן.
תמונות מהצעדה לפני 3 שנים אפשר לראות בבלוג שלי, כאן

נרקיסים בגלילות, ינואר 2011

מאת: ע נ נ ת

I love nature, and I take pictures of nature - mostly flowers, mostly in Israel - but not exclusively

36 תגובות על ״Cholla Cactus – Cylindropuntia – קקטוס צ'ויה״

  1. הדובי הזה ממש חמודי 😉

    אהבתי מאוד את הסיפור שלך על לטייל בתוך מערבון של קארל מאי

    וכמובן את התמונות

    אהבתי

  2. וואו , איך הייתי רוצה ללכת לצעדה הזאת.. 🙂
    הקקטוסים מקסימים.. צילומים יפים כמו תמיד, ומשום מה תמיד כשאני רואה או שומעת את המילה מערבון.. אני נזכרת בתמונה של מדבר .. עם קקטוס ענק שמשום מה יש לו כובע סומבררו על הראש.. ומין שיחים יבשים כאלה שתמיד מתגלגלים ברוח החולית שם.. חחח וככה הפעלת לי את עולם האסוציאציות בקלילות:-)
    סופ"ש מקסים לכם ☼

    אהבתי

    1. למען האמת, גם אני הייתי רוצה ללכת…
      הקקטוסים שם נהדרים. הקקטוסים הענקיים הם הסגוארו, והם דרומיים יותר.
      אני שמחה שהפעלתי לך את עולם האסוציאציות!

      אהבתי

  3. רשומה מקסימה! איזה כייף זה להסתובב בתוך ספר ילדות 🙂 אני, אגב, לא קראתי אותם. ילדות עשוקה…

    אהבתי

    1. זה באמת מרגש 🙂
      לצערי, כשקראתי בספר הזה מחדש הוא קצת אבד מהקסם – כיום הרגשת העליונות של הגרמני המוכשר והמוצלח על כל האחרים מפריעה לי להנות מהסיפור…

      אהבתי

  4. איזה יופי! יש בהם משהו אוורירי ממש ובתמונות שהם מרוגזים יחד הם מזכירים קבוצה של בני אדם.

    אהבתי

  5. הקקטוסים האלה מתאימים למערבונים.
    קשה לי להתחבר לשניהם.

    אהבתי

  6. נהניתי מהכתבה היפה על הקקטוס
    אבל איך פספסתי את צעדת הנרקיסים!. רק הבוקר פתחתי את המחשב. אני מתנחמת בכך שאתמול טיילתי עם הנכדים בשמורת הבונים (הם גרים שם) וצילמתי פלמינגו בבריכת נחשולים.

    אהבתי

  7. הם ממש מיוחדים!
    והחיבור לסיפור בכלל נהדר!
    איך היה בצעדת הנרקיסים? את בריאה כבר ללכת?
    לנו היה משהו ולא יכולנו להגיע….

    אהבתי

  8. איזה כתבה נהדרת, החזרת לי את גיבורי נעורי שקצת שכחתי (קרל מאי למיטב זכרוני ישב בכלא בזמן שכתב את ספריו). הקקטוסים האלו או קרובי משפחה גדלים בפרו ובוליביה בגבהים של להערכתי עד 3000 מטר ונמצאים שם בכמויות אדירות. שבוע טוב עננת

    אהבתי

    1. תודה לך 🙂
      גם אני הכרתי את הסיפור שקרל מאי כתב מהכלא. הוא אמנם ישב בכלא זמן מכובד, אך את הספרים כתב אחרי שחרורו.
      משפחת הקקטוסיים היא גדולה, אני לא מכירה מספיק את המינים השונים – אני משערת שאילו שחיים במדבר של 40-50 מעלות הם לא אותם אילו שחיים בגבהים של 3 ק"מ…

      אהבתי

  9. איזה כיף של רשומה מרתקת ומקסימה!
    גם אני קראתי את קארל מאי.וגדלתי על סיפורי המערב הפרוע.
    אהבתי איך שילבת את סיפורי ההיסטוריה עם הטיול והצילומים.

    אהבתי

    1. חחח 🙂
      למען האמת, גם לי עשיתי חשק. אם באמת זה מעניין אותך, אני ממליצה על ספריו של פנימור קופר. הם איכותיים יותר.
      אילו של קארל מאי אכזבו אותי בגזענות שלהם (התייחסות לגרמנים כעם עליון… 70-80 שנים לפני)

      אהבתי

  10. להצטופף בין קקטוסים דוקרניים, נשמע לי מראה נורא הוד. עננת, איזה מזל שלא תקפו אותך שודדים שם…
    קקטוסים מרשימים בצבעוניותם. מבחינת הצורה, התמונה ה5 מלמעלה הכי מרשימה אותי, מראה העלים
    ה"פגיוניים",
    נ.ב, עננת, צלמתי והעליתי לבלוג תמונות מטיול בצפון מדבר יהודה מה21/12
    כולל צלומי צמחים כמובן, ובין היתר חלמוניות אחדות פורחות.

    אהבתי

    1. שדה הקקטוסים הזה הוא מקסים במיוחד,
      וכיום – כחלק מפארק לאומי אמריקאי, לא מאד סביר שיגיעו לשם שודדים. ימי המערב הפרוע חלפו מזמן.
      אני שמחה שנהנית, אבקר אצלך.

      אהבתי

כתוב תגובה לע נ נ ת לבטל