אחד מבעלי החיים שאני תמיד נהנית לפגוש בחוץ לארץ, הוא הסנאי.
הסנאים הם מכרסמים, ובעצם – קרובים למדי לעכברים. אום נטע טוענת שהם בסך הכל "עכברים עם יחסי ציבור"…
ובאמת, יחסי הציבור שלהם באמת מוצלחים:
הסנאי הנפוץ בקליפורניה הוא סנאי קרקע – אילו סנאים שחיים על הקרקע, או אפילו במחילות בתוכה. זאת בניגוד לסנאי האפור שפגשתי בעבר(במזרח ובמערב ארה"ב), שהוא סנאי עצים – הוא בונה קן על העץ, ממש כמו ציפור.
בתמונה הבאה אפשר לראות סנאי יושב על פתח המחילה שלו, צופה בנו – מודאג מעט שמא נתקרב אליו… (אבל לא, לא התקרבנו. זו תמונה מרחוק)
סנאי האדמה הקליפורניה הוא נפוץ בכל מערב ארה"ב. הוא מתאים את עצמו לסביבתו – באיזורים הקרים (למשל, בהרי הסיירה נבאדה) שבהם יש שלג – הוא מנצל את התקופה הקפואה לתרדמת חורף.
לעומת זאת, באיזורים החמים במיוחד – הוא פעיל בחורף, ומנצל את שיא הקיץ לתרדמת קיץ!
כלומר, מצמצם את הפעילות וישן במחילה על מנת לא להתמודד עם החום הכבד ששורר בחוץ. אני חושבת שזה ממש חכם מצידו.
הסנאים ניזונים בעיקר מתזונה צמחית – הם אוכלים עלים, שורשים, גבעולים, זרעים ופירות של צמחים שונים. אך מפעם לפעם הם מגוונים גם בחרקים.
שמחתי למצוא את הסנאים ליד חוף פילי הים בסן סימאון – כיון שזהו איזור שאנשים רבים עוברים בו, הסנאים שם לא מפחדים מבני האדם ואפשר לצלם תמונות יפות שמשקיפות על החוף –
הפרווה האפורה של סנאי הקרקע מנוקדת. הגוון שלה משתנה מאפור לחום, ולפעמים אפילו חום צהבהב.
אבל מקרוב אפשר לראות שהשערות מלאות צבעים – לבן, שחור, חום, צהוב…
דבר מעניין נוסף בנוגע לסנאים הללו הוא חיי החברה שלהם. מספר סנאים יחלקו מאורה, וישנו יחד – אך את חיי היום יום הם יבלו כל אחד לעצמו. לכל אחד תהיה כניסה משלו למחילה, ובמשך היום הוא יצא לחפש מזון לבדו. לא יחד עם שאר "שותפיו לדירה". כל זה, כמובן, לא נוגע לעונת הייחום – שאז הם כן מחפשים זה את זו.
הסנאית נמצאת בהריון בערך חודש, ואז ממליטה בין חמישה לשמונה גורים. היא מגדלת אותם בקן שהיא בונה במחילה, או בתוך ערימת סלעים.
כשהגורים בני שמונה שבועות לערך, הם עוזבים את קן האם ויוצאים לחיים הבוגרים.
האויבים הטבעיים של הסנאים הם… בערך כולם. אילו יונקים קטנים למדי, ומאד נפוצים. רודפים אותם נחשים (Rattlesnakes למשל), עיטים וניצים, רקונים, שועלים, זאבים, גיריות וחמוסים.
מחקרים באוניברסיטת קליפורניה שבעיר דיוויס (UCD) הראו שסנאים מפתחים חסינות מסוימת לארס של ה-Rattlesnakes. כמו כן, אם הם מוצאים נשל של Rattlesnake – הם ילעסו אותו, ואף ימרחו על הגורים – כדי להסוות את הריח.
את התמונות צלמתי בקליפורניה –
לאורך Highway 1 בתאריך 14.3.2013
בשמורת Sunol Regional Wilderness בתאריך 15.3.2013
על הר המילטון, בתאריך 18.3.2013
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
מי שלא ראה עדיין את רשומת ט"ו בשבט בבלוג של מוטי – אני ממליצה בחום! רשומה מצוינת ומצחיקה!
