Julia Pfeiffer Burns State Park – פארק ג'וליה פייפר ברנס

ברשימה על עורבני סטלר, סיפרתי שישבנו לאכול סלט לצהרים בפארק ג'וליה פייפר ברנס, ואחר כך הלכנו לטייל בפארק. הפארק נראה מאד נחמד – פלגים זורמים בו, עצים גבוהים ומרשימים –

ראינו שבילים שעולים למעלה, ליער ונראים קסומים ומופלאים, ממש מזמינים לעלות לטייל. 

אבל הפעם הלכנו בשביל לכיוון האוקיאנוס – שביל מוסדר ונוח, שעובר במנהרה של סיאנותוס (וכולם מצטלמים בה – לא הצלחתי לתפוס אותה ללא אנשים) 

בדרך ראינו שוב את האוג הארסי – Poison Oak – תראו איזה עלה יפהפה – רק לא לגעת!

התקרבנו אל האוקיאנוס, אל ברושי מונטריי הנהדרים 

מעבר לכמה שיחי סיאנותוס ראינו מפרצון קטן –

ובקצה המפרצון, מפל מים שיורד אל החוף – 

הגענו אל מרפסת תצפית מקסימה, שממנה יכולנו לצפות אל המפרץ והמפל, שגבהו 24 מטרים: 

המרפסת שהיינו בה, היא כל מה שנותר מוילה מפוארת שהיתה שם. הוילה נבנתה בתחילת המאה העשרים, והיתה שייכת לזוג Lathrop and Helen Hooper Brown.
הלן הופר-בראון התיידדה עם ג'וליה פייפר-ברנס, שהיתה חלוצה שהתגוררה באיזור עד מותה בשנת 1928. 

הזוג הופר-בראון מאד העריכו את ג'וליה פייפר-ברנס. כיון שהם מתו עריריים ללא ילדים, בשנת 1961 הם תרמו את השטח שלהם – הבית וסביבותיו – למדינת קליפורניה ולרווחת תושביה.  הם רצו לשמר את שמה של ג'וליה פייפר ברנס, שהיתה, לדבריהם, "A True Pioneer" – חלוצה אמיתית. 

כיום, השטח הזה הוא State Park (לא פארק לאומי כמו יוסמיטי, למשל – אלא פארק בניהול מדינת קליפורניה), ויש הרבה מה לראות בו. 

ישבנו במרפסת התצפית, וצפינו אל גלי הים. בדרך כלל אני לא אוהבת תמונות רוקדות, אבל יש משהו מהפנט בגלי הים העולים אל החוף. אפשר לבהות בהם הרבה זמן…
אום נטע צלמה הרבה תמונות של הגלים. הכנתי מתמונותיה Animated Gif –

ישבנו להסתכל על הנוף, לצלם את הסביבה. אום נטע שלפה משקפת – ולפתע היא קראה אלי – הנה לוויתן!
לוויתן אפור הוא מין נודד. בחורף הלוויתנים שוחים דרומה לאיזור קו המשווה, שם הם ממליטים את הצעירים שלהם (לוויתן, כזכור, הוא יונק – והוא ממליט ולא משריץ או מטיל!). במרץ הם מתחילים לחזור צפונה, לאיזורים הקרירים יותר, שם הם יבלו את הקיץ. מסתבר שהמרפסת הזו היא מקום טוב לצפות ממנו על הלוויתנים! 

הלוויתן שראינו היה באמת מרוחק מאד מאיתנו. אום נטע ניסתה לצלם אותו, בזמן שאני הסתכלתי עם המשקפת. מאד התרגשתי לראות את סילוני המים שהוא השפריץ, ואפילו את זנבו המרשים.
בגלל הריחוק בעומק האוקיאנוס – לא הצלחנו לצלם אותו בסופו של דבר. 

חזרנו להסתכל על המפרצון המקסים – המפל נקרא מפל מקוֶוי – McWay Falls, והוא מנקז את נחל מקווי (McWay Creek) ישירות אל האוקיאנוס. 

התופעה של מפל מים היורד ישירות אל הים היא לא נפוצה – יש בערך 20 מפלים כאילה בעולם. הקרוב ביותר אלינו נמצא באנטליה, בטורקיה – מפלי דודן – Düden Kıyı Şelalesi 

המפרצון בו נמצא המפל הוא מקסים בעיני. מוקף שיחי סיאנותוס ריחניים, שפרחו לכבודי –

ברושי מונטריי על הצוקים היורדים אל האקיאנוס – 

הסלעים על החוף, והצמחיה המטפסת מטה –

אל המפרצון עצמו קשה להגיע בדרך היבשה. לפי מה שקראתי, הירידה תלולה ומסוכנת. באתרים שראיתי, ממליצים להגיע אל המפרצון בדרך הים – בסירה. 

אחרי שהלוויתן נעלם ואחרי שצילמנו המון תמונות של המפרצון המקסים וסביבותיו – חזרנו לאוטו, ונסענו בחזרה אל ביתה של אום נטע, בסביבות סן פרנסיסקו. 

את התמונות צלמנו, ואם נטע ואני, בפארק ג'וליה פייפר ברנס, בתאריך 14.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!