פרחים בפארק עץ יהושע – חלק רביעי

בעצם, פגשתי די הרבה פרחים בפארק עץ יהושע… אני ממשיכה עם עוד כמה מקסימים. 

את הפרח הראשון להיום קל לזהות: זה תורמוס. אמנם קטן וסגול, אבל צורת הפרח והעלים לא משאירה מקום לטעות. 

זהו תורמוס אריזונה – Lupinus arizonicus – תורמוס חד שנתי קטן ונפוץ בכל דרום מערב ארה"ב.
לפני 4 שנים בקליפורניה פגשתי תורמוס אחר – גדול יותר, ורב שנתי, והצגתי בבלוג כבר ארבעה מתוך חמשת מיני התורמוס שגדלים בארץ. 

בנסיעה לפנות ערב, פתאום ראיתי משהו פורח ממש לצד הכביש. הוא הזכיר לי לוטוס – 

ואכן, זהו קרוב של הלוטוס – שמו העממי הוא Desert Lotus, כלומר – לוטוס מדברי; ושמו הלטיני – Acmispon rigidus, כלומר, אקמיספון קשיח.
בעבר, הלוטוס המדברי אכן היה שייך לסוג "לוטוס", אך הוא הופרד ממנו לסוג אחר. 

אני משערת שיהיו אנשים שיראו את הפרח הזה ויטענו שהוא לא דומה כלל למה שהם מכירים כ"פרח הלוטוס". ובכן, אתם מתכוונים לשם העממי של פרחי מים כמו נימפאה או נלומבו. השם הלטיני "לוטוס" הוא של פרח צהוב ממשפחת הפרפרניים – ולא של פרחי המים הללו. 

ממש למרגלות הלוטוס המדברי – ראיתי עוד לוטוס, קטן ושרוע –

זהו מין נוסף של אקמיספון – שמו הלטיני Acmispon strigosus, ושמו העממי Strigose Lotus, כלומר – לוטוס זיפני – בגלל הזיפים הקצרים על העלים. 

בדרך אל נאת מדבר הדקלים האבודים פגשנו שיח עמוס פירות מעניינים – פירות שנראו כמו כדורי נייר קטנים ונחמדים: 

זהו צמח מדברי מיוחד ממשפחת הפרפרניים, ששמו העממי Paperbag Bush – כשרואים את הצמח עמוס פירות, השם מאד ברור. 

שמו הלטיני – Scutellaria mexicana, כלומר – קערורית מקסיקנית. הוא קרוב למיני הקערורית מהארץ שכבר הצגתי בבלוג, למרות שהפירות שלו אינם קערוריות.
חבל לי שלא פגשתי אותו בפריחה, כי הפרח שלו מאד יפה – כמו שאפשר לראות באתר CalPhotos. 

כמובן, רשימת צמחי קליפורניה שלי לא תהיה שלמה אם אני לא אזכיר פרגים.
ובכן, הפרגים המדבריים בקליפורניה גם הם שייכים לסוג אשולציה, כמו הפרג הקליפורני הידוע. 

הם צהובים יותר וקטנים יותר מהפרג הקליפורני, 

שמם העממי – Desert Golden Poppy, כלומר פרג זהוב מדברי, ושמו הלטיני Eschscholzia glyptosperma, כלומר אשולציה בעלת זרעים מחורצים. 

שימו לב לתמונה הבאה – האשולציה היפה הקיפה את עצמה בפרחים סגולים זעירים –

כמובן, הסתכלתי על הזעירים הללו מקרוב – הם נראו לי מוכרים. משפחת השפתניים, ולא סתם – דומים למרווה המצרית שאני מכירה מהנגב. 

ואכן, זו מרווה. שמה הלטיני Salvia columbariae, כלומר מרוות היונים. 

השם העממי הוא Chia, כלומר – צ'יה. כשסיפרתי עליהם למוטי, הוא הזכיר לי את זרעי הצ'יה שנעשו פופולריים לאחרונה. הזרעים הללו הם זרעים של מרווה אחרת שגדלה מעט דרומה יותר – שמה מרווה היספנית (Salvia hispanica) 

המרווה עצמה נפוצה למדי, ונחמדה מאד. שילוב הצבעים שלה יחד עם הפרגים הצהובים הוא באמת נפלא!

הרשימה שוב מתארכת לי, אז מספיק להיום, אני מקווה שנהניתם מהפרחים!

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, בפארק הלאומי Joshua Tree, בתאריכים 11-12.3.2013
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.