בדרך אל מעיין הדקלים האבודים

 

אחרי לילה של שינה טובה בקמפינג ליד מעיינות Cottonwood, קמנו ויצאנו למסלול ארוך – ממעיינות Cottonwood אל Lost Palms Oasis – מעיינות הדקלים האבודים. 

הדרך מתחילה באיזור שנראה מדברי, עם הצמחייה האופיינית לאיזור – במיוחד הצמח שנראה כמו סרטים דקים וארוכים.

קוראים לו אוֹקוֹטִיּוֹ – Ocotillio – אליו אני עוד אחזור. 

הנופים בשטח נהדרים – שילובים של גינון ומסלעה טבעיים לחלוטין –

הסלעים הנהדרים של הפארק מלווים אותנו במסלול, ומהווים גם מקום מחיה ללטאות מיוחדות (כן, עוד רשומה שאני מבטיחה לכתוב…) 

פה ושם, בעיקר בערוצים ששם יש מעט יותר מים, אפשר למצוא את הערער הקליפורני, שיח שגדל בכל קליפורניה. 

הוא ירוק עד ויפהפה, קרוב של הברושים. 

המסלול אל הדקלים האבודים הוא באורך 3.6 מייל – כלומר, בערך ¾5 קילומטרים לכל כיוון – ½11 קילומטרים בסך הכל.
אנחנו הלכנו בקצב לא מהיר (הקצב שלי), עצרנו לצילומים וחיפשנו מציאות, והדרך לקחה לנו בערך 7 שעות. טיול נהדר ליום. 

קטעים מהמסלול עוברים בנחל – ויש מקטעים מקסימים שנראים כך: 

ואפשר למצוא סלעים עם מרקמים נפלאים – 

וכמובן, קקטוסים בכל מקום –

במרחק ראינו פתאום ים! כלומר, אגם – זהו Salton Sea – ימה מלוחה (שגם היא מתייבשת, כמו ים המלח), סביבה יש כמה שמורות טבע ואתרים מעניינים – לצערי לא היה לנו זמן לנסוע עד אליה.

המסלול הוא מסלול בטבע, ב-Wilderness. ואפשר להמשיך אותו גם למסלול של כמה ימים בשטח. פשוט צריך למלא אישור – Wilderness permit, ולצאת לשטח.
כמובן, צריך להצטייד – אין כמעט מים בשטח (פרט למעיין הדקלים האבודים) וחשוב לצאת עם מספיק מים לטיול, אוכל, קרם הגנה בפני השמש, כובע…. 
אל תדאגו: אנחנו מטיילות ותיקות, והצטיידנו בכל הדרוש. 

אבל בדרך פגשנו גם מטיילים אחרים… בדרך חזרה, כשהיינו כבר מייל אחד מסוף המסלול, פגשנו קבוצה של כ-50 בני נוער (בגילאי 15-20 בערך), בלבוש מינימלי (היו שם כמה בנות בביקיני…), לרובם לא היה ציוד בכלל, לחלק היה רק בקבוק קטן של חצי ליטר.
ניסינו להסביר להם שהדרך עוד ארוכה, והם לא מצויידים – אבל הם רק חייכו אלינו והמשיכו הלאה. 
בין האחרונים היה נער ג'ינג'י, שכבר הספיק להאדים מהחום – והוא שאל אותנו אם הדרך עוד ארוכה….. 

כשהסברנו לו שיש להם עוד יותר מ-2.5 מייל עד המעין, ואז צריך עוד לחזור – הוא הסתכל בעצב על בקבוק המים הכמעט-ריק שלו, והתחיל לנסות לשכנע את החברים לחזור.
אני מקווה שהוא באמת הצליח. 

אנחנו, בתור מטיילות אחראיות, כשגמרנו את הטיול וחזרנו לאוטו – נסענו אל מרכז המבקרים הקרוב, ודיווחנו על חבורת הצעירים הזו. כדי שאם הם לא הבינו שלא כדאי להם להתקע בחושך ללא מים – לפחות הריינג'רים יעזרו להם. 

ואם כבר סלעים מעניינים, מה דעתכם על הריצ'רץ' הזה? 

אחרי הליכה ארוכה, הגענו סוף סוף אל השלט הזה: 

ואפילו ראינו כבר את הדקלים מרחוק – דקלים במדבר הם אות ודאי למים!
אבל הרשימה מתארכת, לכן המשך יבוא. 

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, במסלול אל Lost Palms Oasis, בתאריך 12.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!