אז בעצב אחייך, אמא, אל עינייך

IMG_0467

התכוונתי להמשיך לכתוב היום על פארק עץ יהושע – בדיוק הגעתי אל מסלול טיול נהדר שערכנו, אום נטע ואני, אל Lost Palms Oasis – נאת מדבר הדקלים האבודים. אבל אתמול שמעתי ב"ארבע אחרי הצהרים" שיר שאני מאד אוהבת, שתמיד גורם לי לחשוב – והחלטתי לכתוב רשימה על השיר הזה.  

IMG_0463

אז במקום "הדקלים האבודים", קבלו עוד כמה עצי יהושע, ביחד עם צילה דגן: 

IMG_0465

השיר הזה הוא שיר שכתב המשורר האידי איציק מאנגר (ביידיש כותבים מאנגער) שנולד באוקראינה. נעמי שמר תרגמה את השיר לעברית. המלים שלו תמיד ריגשו אותי. 

IMG_0466

על הדרך עץ עומד צמרתו תשוח,
עזבוהו ציפוריו לאנחות הרוח. 
אל דרום ומערב ואולי מזרחה, 
רק הרוח תלטף צמרתו ששחה. 

IMG_0469

אל אמי אני אומר: "נא הקשיבי, אמא,
אף אני ציפור אהיה וכנף ארימה.
אל העץ אעופה לי, לא אנוד ממנו,
אצייץ לו שיר עליז ואנחמנו" 

IMG_0468

בתור ילדה גם אני רציתי להיות ציפור, אם כי לאו דווקא על מנת להצמד לעץ אחד. רציתי לעוף למרחקים. לבדוק מקומות, לראות נופים מרשימים. 

IMG_0471

אז אמי מוחה דמעה, "בן יקיר, הבן לי,
אל תעוף לבד בקור שמא תצטנן לי". 
-"אל תבכי, אמי, חבל על מאור עינייך, 
כך וכך אהיה ציפור ואפרוש כנפיים". 

IMG_0485

סחה אמא ובוכה, "איציק, אוצרי לי,
לפחות קח בגד חם שתהיה בריא לי. 
ערדליים שתנעל, קשור צעיף על עורף, 
אויה לי ואללי: כה קשה החורף". 

IMG_0486

כאן כבר יש הבדלים ביני לבין איציק מאנגר. למרות שכילדה הייתי בטוחה שגם אמא שלי כזו  – חונקת מאהבה, ולא מאפשרת לי לפרוש כנפיים –
בתור ילדה אחד המשפטים השגורים אצלי היה "למה לכולם מרשים?"
אחרי שהתבגרתי קצת, הבנתי שאמא שלי בהחלט כן נתנה לי לפרוש כנפיים, ומפעם לפעם אפילו עזרה לי בזה. 

IMG_9362

גופיה חמה תלבש אל נא תתפרחח,
או חלילה בין מתים תבוא להתארח. 

IMG_9611

את המשפט הזה, על להתארח בין מתים, אני עדיין לא מבינה. אולי משהו אידי…
ואמא שלי הסבירה לי – הכוונה היא "שלא תמות לי, חס וחלילה!" – מאד פולני. למרות שהוא יליד אקראינה. 

IMG_9421

כמה לי קשה עכשיו: איך כנף ארימה?
מה קלה היא הציפור מה כבד לב אמא.
אז בעצב אחייך, אמא, אל עינייך:
לא נתנה אהבתך לי לפרוש כנפיים.

על הדרך עץ עומד צמרתו תשוח,
עזבוהו ציפוריו לאנחות הרוח. 

IMG_9428

והיום, בתור אמא בעצמי, אני מתחברת אל השיר הזה אפילו יותר. אני רוצה רק לחבק את העננצ'יקים שלי, לעזור להם, לפתור את כל הבעיות… ולפעמים אני חייבת לעצור את עצמי בכח, להבין שיש דברים שהם חייבים להתמודד איתם בעצמם – כדי להתבגר, כדי להבין, כדי שידעו מה לעשות. 

IMG_9405

אז לפעמים כל מה שאני יכולה לעשות (או כל מה שאני מרשה לעצמי לעשות) זה "בעצב לחייך אל עיניהם" – ולהגיד לעצמי שהאהבה שלי צריכה לתת להם לפרוש כנפיים. 

IMG_9408

הרשומה של היום מוקדשת באהבה רבה לאמא שלי, וגם לילדים שלי. 

IMG_0476

את התמונות של עצי יהושע צלמתי בתאריכים 11-13.3.2013
בפארק עץ יהושע – Joshua Tree National Park ובעיירה מקסימה לידו – Yucca Valley. בעיירה הזו בין כל שני בניינים יש חורשת עצי יהושע קטנה.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

IMG_9612

* הערה לסיום: הרשימה הזו לא נכתבה בעקבות מקרה או אירוע, סתם מחשבות שעלו בראשי בעקבות השיר. 

מודעות פרסומת

52 מחשבות על “אז בעצב אחייך, אמא, אל עינייך

  1. אלה הרשומות שאני הכי אוהב בבלוג שלך. הרי אני הדיוט שבא בעיקר בשביל התמונות, כי מה אני מבין בפרחים ובבעלי חיים, הרי בעיני כל סביון נראה כמו כלנית וכל פרפר נראה כמו ציפור, אבל כאשר את משלבת תמונות מרהיבות יחד עם סיפור או שיר – אין דרך טובה מזו לפתוח לי את הבוקר.

    אהבתי

    • מאד ריגשת אותי ברשומה שלך השילוב בין המילים העצים וההגהים שלך
      אכן אימא תמפקיד מאד קשה שאיש לא מלמד אימא נותנת הכל ואחד הדברים
      לדעת לתת לעוף זה מאד קשה במיוחד כשגוזלים יוצאים לנדודים ומשאירים בבית
      את ההורים הזקנים ולצערי הרבה מאד גוזלים עוזבים את הקן ולוקח שנים עד
      שחוזרים עצוב ♥

      אהבתי

  2. התמונות מקסימות.
    השיר יפה ועצוב. והאמא בו כל כך פולניה…

    את המשפט על האירוח בין מתים אני מבין כ- אם לא תתלבש חם, תקבל דלקת ריאות ותמות.

    אני שותף לדילמות שלך בעניין הילדים…

    אהבתי

  3. רשומה מרגשת
    כנראה הלבבות של האמהות עשויות מאותו חומר רגשי.
    את השיר הנפלא עם התמונות היפות אפשר לשמוע שוב ושוב
    ובכל פעם להתרגש מחדש.
    נ פ ל א !!!

    אהבתי

  4. עונג של בוקר
    השיר עדיין מתנגן אצלי למרות שסיימתי לקרוא את הרשומה וגם את התגובות
    מזדהה עם התחושות כבת וכאם
    }{

    אהבתי

  5. איזה שיר מרגש
    כל כך קשה לתת להם לעוף אל חלומותיהם ויחד עם זאת חשבתי גם על עצמי
    לא בטוחה אם אמי היא זו שלא נתנה לי לפרוח או אני
    הולכת לחבק את הגוזליות שלי 🙂

    אהבתי

  6. משהו משונה. השיר הזה מוכר לי בעברית ובאידיש כבר שנים רבות. מעולם לא התעמקתי בתוכן ובמשמעות שלו ודוקא בשבוע האחרון יצא לי לשמוע אותו 3 פעמים! פעם אחת ברדיו בזמן נהיגה ואז גם שמעתי פעם ראשונה התייחסות למשמעות ה"פולנית" שלו, פעם שניה השבוע בהופעת "זמר'לה" ועכשיו בבלוג שלך. אני מאמינה בצרופי מקרים ומחפשת מה הרמז… הילדים שלי, אחרי החינוך ה"פולני" שקיבלתי קיבלו אין-סוף חופש ועצמאות ולא היו לי בכלל לבטים בקשר לכך. דוקא עכשיו, עם הנכדים יותר קשה לי (אבל לא שואלים אותי…).

    אהבתי

    • אולי שמעת אותו ברדיו כמוני, בגל"צ ב"ארבע אחרי הצהרים" – זה מה שעורר אצלי את כתיבת הרשימה 🙂
      אני מאד מבינה את הקושי לשחרר, וכל הכבוד לך שידעת לשחרר 🙂

      אהבתי

  7. כתבת מקסים, אבל אף פעם לא דמיינתי את העץ העומד על הדרך כעץ יהושע מדברי, אלא כעץ ליבנה פולני.
    פעם יותם שר את השיר הזה במקהלה,וה"להתפרחח" מאוד הצחיק אותו. מתברר שהיום לא יודעים מה פירוש "פרחח".

    אהבתי

    • בעצם גם אני חשבתי על אורן, או עץ מחטני אירופי… אבל היו לי תמונות מוכנות של עצי יהושע, אז השתמשתי בהן 😉
      מעניין אם נעמי שמר המציאה את השימוש הזה בפרחח כפועל, הוא נשמע קצת סלנגי.

      אהבתי

  8. מקסים! מקסים! מקסים, ומרגש!
    גם השיר, גם התמונות, אבל בייחוד מילותייך האישיות והתובנות שלך כאם היום אל מול הילדה שהיית!

    אהבתי

  9. השיר מרגש, הצילומים נהדרים
    והכתיבה שלך כרגיל משדכת באופן מופלא בין הטבע לעולמנו
    ראיתי משהו דומה בסנטיאגו
    אשלח לך לזיהוי מת"ש

    אהבתי

  10. רשומה מדהימה,תמונות מהממות, ותודה . אהבתי תמיד את השיר אבל אף פעם לא "הקשבתי" לשיר כמו בפעם הזאת.. התרגשתי וירדו לי דמעות אפילו… איך דברים מסתדרים להם?! .. בדיוק היום אנחנו ניסע לבנות ברמת גן יחד עם הבן (פעם שעברה הוא לא הצטרף אלינו.. ונהיה כל משפחת הבסיס שוב ביחד :-)מאחלת לך סופ"ש מדהים ומשפחתי של אהבה ושמחה עננת יקרה♥

    אהבתי

  11. רשומה חכמה ומרגשת, עננת.
    כן, קשה לאזן בין הצורך לגונן להכרח לתת לפרוש כנפיים. ומה שלא לבינים כקטנים מבינים אח"כ כהורים. ומשתדלים לשפר..

    יפה השיר ויפהפיים העצים 🙂

    אהבתי

  12. מילים מרגשות עם תמונות יפהפהיות
    קשה לתת להם לפרוש כנפיים זה מפחיד אולי הם יפלו אולי יבוא נץ
    אבל אין ברירה

    אהבתי

  13. רשומה נפלאה ומרגשת 🙂
    לא הכרתי את השיר, ומאד נהניתי מההיכרות שעשית לי איתו. התמונות מקסימות רשומה אישית שכזו היא מאלה שאני הכי אוהבת.
    השאלה שאת מעלה בעקבות השיר היא כזו שחוזרת ומעסיקה אותי בדרך שמשתנה במקביל לגדילתם של הילדים. לי כילדה אפשרו ואף עודדו לפרוש כנפיים. אני משתדלת ככל יכולתי לנהוג כך גם עם ילדיי שלי.
    תודה רבה לך, ממש אהבתי

    אהבתי

  14. צילומים יפים של העצים והפריחה
    מעניין אם התגובות מרשומת הצדיק
    הובילו אותך אל השיר הזה..

    אהבתי

    • תודה רבה 🙂
      שמעתי את השיר ברדיו, והוא נשאר לי בראש וזה יצא ככה… פרסמתי במקביל למוטי.
      היו כמה תגובות ברשומת הצדיק שהרגיזו אותי (תגובות אל התגובה שלי) אבל לא היתה שם שום השראה.

      אהבתי

  15. השיר הזה יפהפה. והשילוב בין הצילומים למילים מעצים את החוויה.
    תענוג לקרוא. ויש עצים דומים בסיירה נבדה. בהחלט מעניין

    אהבתי

  16. שיר יפה ומרגש, רק עכשיו התחלתי לתת תשומת לב למילים. תודה. תמונות יפות.

    השלמה לתגובתי על 1 מ2 הרשומות על צפורי פארק יהושע, [בלי להוריד חלילה מערכה]
    חסר לי שם פס קול של "ציפור הלעג"…

    אהבתי

  17. זוכרת את הרשומה.
    עכשיו שאני חושבת ישנם דקלים דומים בטנריף. ויש דומים גם ליד כיכר רבין. אני ממש לא מומחית אבל הדקלים בהחלט מעניינים,
    גם הפריחה. צריכה זמן להעלות אותם לאויר.
    צילומים נהדרים.
    סוף שבוע נפלא.

    אהבתי

    • תודה לך
      אילו עצי יוקה, שהם בעצם בכלל לא קרובים לדקלים – תאמיני או לא, מבחינה גנטית היוקה קרובים יותר ליקינתון מאשר לדקל… (תת משפחת האגביים במשפחת האספרגיים, סדרת השושנאים)
      סופשבוע נפלא גם לך!

      Liked by 1 person

  18. קראתי שוב ושוב התרגשתי מהשיר המקסים, מהרשומה. עברו 3 שנים. הרבה זמן בחיי ילדים. בטח הרבה דברים נעשו ברורים יותר.

    אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s