מורכבים בפארק יהושע

היום אני מתחילה סדרה של רשימות על פרחים שפגשתי בפארק Joshua Tree. פרט לעץ יהושע ולאוקוטיו – רוב הפריחה שראינו כללה פרחים עשבוניים קטנים.

IMG_0172

את הרשימה היום אני מקדישה לבני משפחת המורכבים. משפחת המורכבים זו משפחה שדי קל לזהות את הפרחים בה. כל פרח הוא בעצם תפרחת, המורכבת מהרבה פרחים קטנים. מכאן השם – מורכבים, או בלטינית – Compositae.
בארץ נפוצים הסביון והחרצית, אך המשפחה המגוונת הזו כוללת עוד פרחים רבים.  

Eriophyllum wallacei01

הפרחים בתפרחת הם משני טיפוסים –
פרחים צינוריים, שהם מאורכים וצרים 
פרחים לשוניים – שנראים כמו עלה כותרת בודד.
יש במשפחת המורכבים תפרחות שכוללות את שני הטיפוסים, או רק אחד מהם. והיום אני אראה דוגמאות מכולם.

Eriophyllum wallacei02

הפרח הראשון הוא פרח שכבר פגשנו במדבר מוהאבי – Wolly Daisy – חיננית צמרירית. שמה הלטיני Eriophyllum wallacei. אני קראתי לה "חרצית בטן" כי הפרח דומה לחרצית, ובשביל להנות ממנה באמת – צריך לרדת על הבטן.

Eriophyllum wallacei03

לחיננית יש תפרחת שכוללת פרחים משני הטיפוסים – במרכז פרחים צינוריים, בהקף – פרחים לשוניים.

IMG_0161

בדרך לדקלים האבודים מצאנו מקבצים מקסימים של החינניות הללו, נקודות צהובות מפוזרות על פני השטח – פשוט מקסים!

IMG_0162

הפרח הבא הוא בעל פרחים צינוריים בלבד – אין לו פרחים לשוניים. שמו העממי הוא Desert Needle – כלומר, מחט מדברית; ושמו הלטיני Palafoxia arida.

Palafoxia arida

פגשנו אותו בדרום הפארק, באיזור ששמו Bajada – באחאדה. באחאדה זה איזור בבסיס הרים, אליו מתנקזים נחלי אכזב היורדים מההר.

IMG_9900

פרח נוסף שפגשנו באותו איזור – גם הוא מורכב בעל פרחים צינוריים בלבד. אך הפעם פגשנו פרטים מפותחים יותר, ולכן הפרח מרשים יותר מהמחט המדברית –

Chaenactis xantiana01

זהו מורכב ששמו Xantus' Pincushion – כרית-הסיכות של קסאנתוס – Chaenactis xantiana, והוא נקרא כך על שם חוקר טבע הונגרי מהמאה ה-19, קסאנתוס דה וסי.

Chaenactis xantiana02

אילו היו צמחים עם תפרחת של פרחים צינוריים בלבד. כמובן, יש גם כאילה עם פרחים לשוניים בלבד. הנה דוגמא:

Malacothrix glabrata01

זהו Desert Dandelion – שינן מדברי. שמו הלטיני – Malacothrix glabrata.

IMG_9852

בעצם הוא לא שייך באמת לסוג "שינן" (בדיוק כמו שה"חיננית" קודם לא שייכת לסוג חיננית – אילו סוגים אחרים) – אבל הוא דומה לו, ו-Dandelion זה באמת שם נחמד.

Malacothrix glabrata02

הפרח האחרון שלי להיום הוא שוב מורכב בעל פרחים לשוניים וצינוריים – הפעם, הצינוריים צהובים והלשוניים לבנים: 

IMG_0212

זהו Mojave Desert Star – כוכב מדבר מוהאבי, ששמו הלטיני Monoptilon bellioides. אני קראתי לו "קחוון בטן" (מסיבות דומות ל"חרצית הבטן" למעלה…)

IMG_0217

גם אותו פגשנו במדבר מוהאבי, אבל שם היה פרט בודד וכאן – במסלול הדקלים האבודים – היו מקבצים יפים של הכוכבים החמודים הללו.

IMG_0215

מאד נהנינו לראות את המקבצים הללו, פזורים בשטח. 

IMG_0213

את התמונות צלמתי בפארק יהושע, בתאריכים 12-13.3.2013

Monoptilon belloides02

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

Monoptilon belloides01

טיול בלוגרים למעין צבי

IMG_5322ברכיות שוחות במים

לפני שבועיים בערך, עופר D שלח לי הודעה קצרה – הוא מגיע לארץ לכמה ימים, ורוצה לערוך מפגש בלוגרים. איפה כדאי להפגש? 

IMG_5331אנפה אפורה ולבנית גדולה

אחרי כמה מחשבות, הצעתי את בריכות הדגים ליד קיבוץ מעין צבי. תמיד יש מה לראות שם – ובתחילת נובמבר פורח שם הנרקיס האפיל – קרובו הפחות מוכר של הנרקיס המצוי. אז קבענו. 

IMG_5333שלדג לבן-חזה

הצעתו של עופר כמובן עוררה הדים בבלוגיה – ועשרות בלוגרים (ספרתי מעל 20 בלוגרים שהגיעו!) התייצבו בשמחה למפגש. 

IMG_5340אנפה אפורה

איתני הטבע, לעומת זאת, פחות שיתפו פעולה. כלומר, היה לנו יום שמשי ויפהפה למפגש – אך לא ירדו עדיין גשמים משמעותיים באיזור, ולכן הנרקיס האפיל לא פרח.
מוטי ואני הגענו מוקדם לפני כולם, והלכנו לבדוק אם יש פריחה – אך לא מצאנו. לכן, כשכולם הגיעו – הלכנו לטייל בשביל בין הבריכות. 

IMG_5344אנפת לילה

טוב שבעלי הכנף החיים באיזור אכן הסתובבו. זו, למשל סופית –

IMG_5358

מבחינת פריחה, פגשנו שני מינים אמריקאיים – מינים פולשים – טיונית החולות, צמח שהובא לארץ בשנות הששים לייצוב חולות, והתפשט על כל מישור החוף –
הלבנין המשויש מאד אוהב אותו: 

IMG_5349

וחמנית מצויה – גם היא, מוצאה ביבשת אמריקה; אך היא לא אגרסיבית כמו הטיונית. 

IMG_5356

זרעי החמנית אהובים לא רק על בני אדם: ראיתי חוחית שהסתובבה במרץ מסביב לחמנית, ואכלה את הזרעים שלה –

IMG_5388

על הדרך מצאנו צב ביצות שהלך לאיבוד. כיון שמכוניות נוסעות בדרך העפר הזו, החלטנו לעזור לו, והעברנו אותו אל המורד של תעלת המים הקרובה. הוא ירד לו למטה בזריזות. 

IMG_5368

בחוף הים חיכו לנו חבצלות החוף האחרונות של העונה. זהו באמת פרח נפלא וחגיגי. 

IMG_5371

הבעיה בקבוצה לא-הומוגנית שכזו היא, שקשה לתכנן טיול. אני אוהבת מסלולי טיול שיש בהם קצת יותר דרך – מסלול הליכה של כמה קילומטרים. אבל היו בקבוצה אנשים שגם הדרך שעשינו – כ-600 מטר מנקודת החניה אל החוף , בדרך עפר מסודרת, ואז חזרה באותה דרך – היתה קשה להם.
ובעצם, הרוב באו לראות את עופר. הציפורים והפרחים היו רק הליווי. 

IMG_5384חסידה שחורה ושחף כספי

ולכן, כשחזרנו למכוניות – נסענו לחניון קק"ל, ממש צמוד לצומת פורידיס. שם היו שולחנות, מקום לכולם – ושם כולם שלפו את התקרובת.
עופר הביא לנו במיוחד חלה, גלשי הפליאה בסלטים, תזזאיטית – מאפה בטטה ועוד ועוד… 
אני מאמינה שכולם נהנו בחלק הזה – אוכל טוב, חברותא וסיפורים. 
אפילו להקת שקנאים עברה מעלינו – 

IMG_5399

רציתי לומר המון תודה לעופר שהגיע וגרם לכולנו להפגש, 
ותודה רבה לכל הבלוגרים שבאו, שהכינו מטעמים – אני חושבת שהמפגש בחורשה היה מאד נעים ומהנה!

IMG_5353לבנית קטנה – שימו לב לכפות הרגלים הצהובות!

את התמונות צלמתי בבריכות הדגים של מעין צבי, בתאריך 26.10.2013.
מתחת לכל תמונה כתבתי מה מצולם בה. 
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

IMG_5391

הערה: באופן חד פעמי, כיון שזה היה מפגש תפוזי, אני מפרסמת את הרשימה המלאה גם בתפוז. 

ובנוסף – אני מזמינה את קוראי הבלוג להשתתף במבצע שמירה על הטבע – עקירת טיונית החולות – שעורכת רשות הטבע והגנים: 

אנא, תעקור נטוע

 גנים לאומיים חוף פלמחים ונחל אלכסנדר

טיונית החולות, הקרויה בלעז הטרוטקה, היא צמח שהובא לישראל לפי עשרות שנים ומשתלט על כל חלקה טובה תוך פגיעה בטבע הישראלי. כדי להסיר את המפגע בגן לאומי חוף פלמחים ובגן לאומי נחל אלכסנדר הציבור נקרא לעזרה. כל אחד יכול לסייע. מה שצריך הוא עקירה בעזרת הידיים של הצמח מהחול וריכוזו בערימה. ניתן לבוא כבודדים, משפחות וקבוצות. ניתן לבוא לכל הזמן המדובר או לחלקו. נשמח אם המתנדבים יגיעו עם כפפות עבודה לעקירה, כובע, נעלים סגורות ומזון.

מאחר שפגיעה בצומח בשמורת טבע דורשת היתרים מיוחדים חשוב להדגיש שפעילות העקירה מתקיימת אך ורק בשעות אלו והציבור מתבקש שלא לעקור במועדים אחרים בצורה עצמאית. הפעילות תתקיים בשעות 9:00 – 13:00. נשמח לכל עזרה.

נבקש להרשם במוקד  3639* כדי שנוכל להערך למספר המשתתפים.

המועדים: (בשעות 9:00 – 13:00):

  • גן לאומי פלמחים: שישי, 1 בנובמבר, שבת 16 בנובמבר
  • גן לאומי נחל אלכסנדר: שבת 2 בנובמבר, שישי 15 בנובמבר

לקבוצות מומלץ לתאם עם מנהל הגן הלאומי הרלבנטי:

  • גן לאומי נחל אלכסנדר: רועי שטראוס 057-5603406
  • גן לאומי חוף פלמחים: אמיר חן 057-2416059

Ocotillo – Fouquieria splendens – אוֹקוֹטִיּוֹ

IMG_9772

היום אני מספרת לכם על אחד הצמחים המיוחדים יותר שפגשתי בפארק Joshua tree – צמח מרהיב ויוצא דופן. 

  Ocotillo

למען האמת, הוא כל כך מיוחד – שהגדירו עבורו משפחה משלו. משפחת הפוקריים – שיש בה סוג אחד, ובו 11 מינים. אני פגשתי את המין ההדור ביניהם. 

IMG_9683

אני שמחה מאד להציג בפניכם את האוֹקוֹטִיּוֹ – צמח מיוחד, אופייני למדבר סונורה. 

IMG_9681

השם מגיע מהשפה המקסיקנית Nahuatl, ולכן האותיות LLO בסוף השם מבוטאות כמו י' דגושה. משמעות השם היא כנראה "אורן קטן", למרות שכלל אין דמיון בין הצמח הזה לאורן. 

IMG_9682

האוקוטיו הוא שיח קוצני גדול – גבהו יכול להגיע ל-3 מטרים ויותר. הוא לא מאד בשרני. הענפים שלו דקים וארוכים.

IMG_0018

מבחינת עלים הוא מותאים לחיי המדבר: מיד לאחר הגשם הוא מגדל עלים שעוסקים בפוטוסינטזה, ומספקים מזון לצמח. 

IMG_9775

אבל אם לא ירדו עוד גשמים (מה שסביר מאד במדבר) או בעיתות בצורת ארוכות – העלים יישרו מיד, כדי לחסוך אנרגיה, ולהקטין את שטח הפנים של הצמח. 

IMG_9688

כי שטח פנים קטן יותר – משמעותו פחות התאדות של הנוזלים החשובים. 

IMG_9687

כך יוצא שהעלים של האוקוטיו אינם צומחים בעונה מסויימת ונושרים בעונה מסויימת כמו עצי אגס ותפוח, למשל – אלא צומחים לפי הגשם.
יש גשם? יש צמיחה.
הגשם חדל? העלים נושרים. 
זה יכול לקרות גם חמש פעמים בשנה.  

IMG_0011

כשטיילנו אל נאת מדבר הדקלים האבודים, ראינו המון צמחי אוקוטיו בדרך. הם באמת גרמו למסלול להראות ייחודי ויפה. באיזור הזה אין עצי יהושע, קקטוס הסגוארו הגדול צומח באיזורים דרומיים יותר – והצמח הבולט והייחודי כאן הוא האוקוטיו. 

IMG_0012

קיוויתי מאד לראות גם אוקוטיו פורח – אך בכל המסלול לא ראינו אף אחד בפריחה. לכן, אחרי שגמרנו את הטיול, נסענו לאיזור בפארק שנקרא "Ocotillo Patch" – שטח שיש בו ריכוז גדול של הצמחים המופלאים הללו, ושם חיפשנו. 

IMG_0009

אום נטע שלפה משקפת – ובאמת תוך זמן קצר היא איתרה אחד פורח. שמחתי מאד – ושמנו פעמינו אל האוקוטיו הפורח. 

IMG_0386

הפריחה של האוקוטיו היא מוזרה ומרהיבה. מרחוק, הפרחים נראים כמו מברשות אדומות בקצה העליון של כל ענף. 

IMG_0399

אם מתקרבים, אפשר לראות שה"מברשת" היא בעצם תפרחת – אוסף פרחים צרים ומאורכים – 

IMG_0401

פרחי האוקוטיו מואבקים על ידי יונקי הדבש – ה-Hummingbirds. 

IMG_0383

בדקתי פרחים שנשרו למטה – הם מאורכים, ומותאמים מאד להאבקת ציפורים. גם הצבע האדום ידוע כצבע שמושך ציפורים.
בארץ, למשל, אפשר למצוא במדבר את הרנוג השיטים – אמנם צמח טפיל, אך גם הוא בעל פרחים אדומים מאורכים, וגם הוא מואבק על ידי ציפורים. 

IMG_0390

לפי מה שקראתי, הפרחים עשירים בצוף – ולכן לא רק יונקי דבש באים אליהם, אלא גם ציפורים אחרות – ואפילו סנאים ומכרסמים נוספים מנסים להגיע אליהם, ולהנות מהנקטר המתוק. 

IMG_0382

השם הלטיני – פוקריה – הוא לכבוד רופא ופיזיקאי צרפתי בן המאה ה18-19 – Pierre Fouquier. שם המין הוא "פוקריה הדורה".
ישנו עוד מין מיוחד בסוג הזה – הוא גדל באריזונה, ולא פגשתי אותו – שמו "פוקריה עמודית", אבל השם העממי שלו זה "עץ בג'ום" – Boojum Tree – וזה החזיר אותי מיד אל ציד הסנרק של לואיס קרול… 

IMG_0397

למי שמעוניין לראות אוקוטיו פה בארץ – אני ממליצה על סיור בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב. תוכלו למצוא שם את אוסף הסוקולנטים הגדול והמקיף ביותר בארץ, ובין השאר יש גם פרט גדול ומרשים של אוקוטיו. הפריחה היא בד"כ בסביבות אפריל. 

IMG_0385    

את התמונות צלמתי בפארק הלאומי Joshua Tree, בתאריך 12.3.2013

IMG_0381

מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

IMG_0380    

לטאות בפארק עץ יהושע

l06

היום אני רוצה לספר לכם על כמה מהלטאות שפגשנו בטיול בפארק עץ יהושע – בפארק פגשנו לטאות רבות, אחת מהן מיוחדת מאד. 

l10Sceloporus occidentalis longipes - Great Basin Fence Lizard

הראשונה היתה בסדק בין הסלעים הנהדרים של העמק החבוי (The Hidden Valley). לטאה מדברית, שחורה לגמרי – אבל שימו לב שכפות הרגלים שלה צהבהבות. 

l11

זוהי Great Basin Fence Lizard (שמה הלטיני Sceloporus occidentalis longipes) – ה-Great Basin הוא אמנם המדבר הצפוני יותר, אבל היא מגיעה גם דרומה. 

SONY DSC

הלטאה השניה נפוצה גם היא במדבר ה-Great Basin – היא נקראת Great Basin Whiptail. השם הלטיני הוא Aspidoscelis tigris tigris
whiptail – בזכות הזנב הארוך והמרשים שלה.  

SONY DSC

הלטאה הבאה דווקא מעדיפה צבעים. והרבה. היא מנוקדת בשילוב של צהוב, כתום ותכלת: 

SONY DSC

היא קטנה למדי, ונפוצה מאד. פגשנו אותה בכל מקום. 

l12Aspidoscelis tigris tigris - Great Basin Whiptail

השם שלה הוא Nevada Side-blotched Lizard – והשם הלטיני Uta stansburiana nevadensis – זו לטאה שאופיינית לאיזור נבאדה. 

l02

הנקודות הצבעוניות שלה ממש נחמדות, והיא נפוצה בכל המדבריות במזרח ארה"ב. 

l03Aspidoscelis tigris tigris - Great Basin Whiptail

במקומות רבים ראינו אותן מסתובבות להן ומחפשות טרף. 

l04Aspidoscelis tigris tigris - Great Basin Whiptail

הן ניזונות מחרקים ופרוקי רגליים – חיפושיות, חגבים, קרציות, עקרבים ועכבישים קטנים. 

SONY DSC

הלטאה הבאה מאד קרובה ללטאה המנוקדת. גם היא מנוקדת – אך רק בצידי הגוף. 

l01

על הגב שלה יש דוגמת קוביות, אבל צידי הגוף עדיין מנוקדים – 

l13

זוהי Western Side-blotched Lizard – השם הלטיני הוא Uta stansburiana elegans. 

l14

גם היא נפוצה מאד במדבר, ניזונה מחרקים ופרוקי רגליים – ומאד שמחנו לפגוש זוג מטייל יחד. 

SONY DSC

המין החמישי של לטאה שפגשנו – זו לטאה חששנית הרבה יותר, קטנה מאד – לטאת זנב-זברה: Western Zebra-tailed Lizard ששמה הלטיני Callisaurus draconoides rhodostictus
זו הלטאה הזריזה ביותר באיזור. 

SONY DSC

אבל הלטאה המיוחדת, הגדולה, המרשימה והיפה מכולם –

l05

זו לטאה ייחודית מאד. היא ענקית – אורכה כ50 ס"מ. ושימו לב לצבע האדום במרכז הגוף – 

SONY DSC

את הלטאה הזו אום נטע זיהתה, יושבת על סלע ותופסת שמש במרחק מאיתנו. כמובן, מיד התחלנו לצלם. והרבה. 

SONY DSC

ללטאה הזו קוראים Common Chuckwalla – צ'אקוואלה מצויה. השם הלטיני – Sauromalus ater.
​היא ממשפחת האיגואניים, כלומר קרובה לאיגואנה המוכרת מדרום אמריקה.

l07

זוהי הלטאה השניה בגדלה בארצות הברית – אחרי ההילה-מונסטר (Gila Monster). 

SONY DSC

היא ניזונה בעיקר מצמחים, אבל פה ושם תאכל חרקים, אם הם באיזור. היא צמחונית – אבל לא מקפידה על צמחונות מלאה.
זו לטאה פעילת יום – היא אוהבת לתפוס שמש בשעות הבוקר המוקדמות, ואז לצאת לחיפוש מזון.

l08

את שמות הלטאות זיהיתי בעזרת האתר המצוין California Herps – אתר המוקדש לזוחלים ודו-חיים בקליפורניה. 

l15

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, בפארק הלאומי Joshua Tree בתאריכים 11-12.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה.
מוזמנים להקליק על התמונות עלמנת לראותן בגודל מלא!

l09Sauromalus ater - Common Chuckwalla

הדקלים האבודים נמצאו!

california fan palm

הגענו אל מעין הדקלים האבודים – Lost Palms Oasis.

california fan palm

ואכן יש כאן מים – מים מעטים, מעיין מדברי שהוא מקור חיים חשוב במדבר. 

california fan palm

אל המעין מגיעים אנשים רבים במשך היום – הסלעים, הבריכות הקטנות והדקלים מאפשרים לכל אחד למצוא פינה שקטה, לשבת בה ולאכול סנדביץ'
(או לפרוש שמיכה…  ולבדוק זה את זו, ככה, בטבע. כן: גם את זה ראינו.) 

california fan palm

הדקלים כאן הם ממין וושינגטוניה חוטית – Washingtonia filifera. משתמשים במין הזה הרבה בגינון – גם בארץ וגם בקליפורניה.
וושינגטוניה נקראת כך, כמובן, לכבודו של ג'ורג' וושינגטון, הנשיא הראשון של ארצות הברית. 

california fan palm

בארץ – אהרון אהרונסון הביא את הוושינגטוניות הראשונות בשנת 1905, ושתל שדירה מרשימה ליד עתלית – אפשר לראות אותה גם היום, אם נוסעים בכביש החוף.  

california fan palm

אבל שם, קליפורניה – זה המקור. ולא סתם השם העממי שלהם הוא California Fan Palm.
Fan – מניפה – בגלל צורת העלה הדומה למניפה. 

california fan palm

כשפוגשים את הדקלים הללו במעיין מדברי, בבית שלהם – הם הרבה יותר מרשימים ויפים.

california fan palm

העלים היבשים יוצרים מעין זקן, ואצל דקלים ותיקים – הזקן הזה מסיבי ומרשים, וציפורים מקננות בו. 

california fan palm

במעיין הדקלים האבודים נמצא ריכוז הדקלים הגדול ביותר בתחומי הפארק – הנה חלק קטן מהם: 

california fan palm

אבל גם במעיינות האחרים יש ריכוזים נאים, למשל – הנה מעיין Cottonwood – שימו לב במיוחד לגוש העצים בצד שמאל, כמה הם יפים ומפותחים –

california fan palm

העיר בה היה המלון שלנו לפני הכניסה לפארק נקראת "29 דקלים" – Twentynine Palms. היא נקראת כך על שם 29 דקלים שהיו במעיין לידו הוקמה העיר במקור, בשנת 1852.
מאז נשתלו בה דקלים רבים נוספים, וכיום גרים בה מעל 30,000 אנשים, ויש בה הרבה מאד דקלים. 

california fan palm

ולסיכום העניין, אם רוצים באמת להנות מדקלי הוושינגטוניה – אני ממליצה מאד לנסוע לקליפורניה, לצאת למעיינות המדבריים – ולחפש אותם שם.
שם הם מרשימים הרבה יותר מאשר בתור גינון עירוני. אפילו יותר מהוושינגטוניות של אהרונסון. 

california fan palm

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, בפארק הלאומי עץ יהושע, במעיינות Lost Palms ו-Cottonwood.
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

california fan palm

ועוד דבר אחד חשוב: עופר D מגיע לארץ, ואנחנו נפגשים ביום שבת, 26.10.2013 לטיול קצר ליד בריכות הדגים של מעיין צבי – עם סיכוי לפגוש נרקיס אפיל, שקנאים, חסידות ועוד כל מיני.
הפרטים בבלוג של עופר – מוזמנים להצטרף!
אנחנו מתכוונים לטייל קצת בין הבריכות, ואח"כ להמשיך לחוף הים לנשנושים וקשקושים. 

בדרך אל מעיין הדקלים האבודים

 l12

אחרי לילה של שינה טובה בקמפינג ליד מעיינות Cottonwood, קמנו ויצאנו למסלול ארוך – ממעיינות Cottonwood אל Lost Palms Oasis – מעיינות הדקלים האבודים. 

SONY DSC

הדרך מתחילה באיזור שנראה מדברי, עם הצמחייה האופיינית לאיזור – במיוחד הצמח שנראה כמו סרטים דקים וארוכים.

SONY DSC

קוראים לו אוֹקוֹטִיּוֹ – Ocotillio – אליו אני עוד אחזור. 

SONY DSC

הנופים בשטח נהדרים – שילובים של גינון ומסלעה טבעיים לחלוטין –

l14

הסלעים הנהדרים של הפארק מלווים אותנו במסלול, ומהווים גם מקום מחיה ללטאות מיוחדות (כן, עוד רשומה שאני מבטיחה לכתוב…) 

SONY DSC

פה ושם, בעיקר בערוצים ששם יש מעט יותר מים, אפשר למצוא את הערער הקליפורני, שיח שגדל בכל קליפורניה. 

l16

הוא ירוק עד ויפהפה, קרוב של הברושים. 

l18

המסלול אל הדקלים האבודים הוא באורך 3.6 מייל – כלומר, בערך ¾5 קילומטרים לכל כיוון – ½11 קילומטרים בסך הכל.
אנחנו הלכנו בקצב לא מהיר (הקצב שלי), עצרנו לצילומים וחיפשנו מציאות, והדרך לקחה לנו בערך 7 שעות. טיול נהדר ליום. 

SONY DSC

קטעים מהמסלול עוברים בנחל – ויש מקטעים מקסימים שנראים כך: 

SONY DSC

ואפשר למצוא סלעים עם מרקמים נפלאים – 

l13

וכמובן, קקטוסים בכל מקום –

SONY DSC

במרחק ראינו פתאום ים! כלומר, אגם – זהו Salton Sea – ימה מלוחה (שגם היא מתייבשת, כמו ים המלח), סביבה יש כמה שמורות טבע ואתרים מעניינים – לצערי לא היה לנו זמן לנסוע עד אליה.

SONY DSC

המסלול הוא מסלול בטבע, ב-Wilderness. ואפשר להמשיך אותו גם למסלול של כמה ימים בשטח. פשוט צריך למלא אישור – Wilderness permit, ולצאת לשטח.
כמובן, צריך להצטייד – אין כמעט מים בשטח (פרט למעיין הדקלים האבודים) וחשוב לצאת עם מספיק מים לטיול, אוכל, קרם הגנה בפני השמש, כובע…. 
אל תדאגו: אנחנו מטיילות ותיקות, והצטיידנו בכל הדרוש. 

l17

אבל בדרך פגשנו גם מטיילים אחרים… בדרך חזרה, כשהיינו כבר מייל אחד מסוף המסלול, פגשנו קבוצה של כ-50 בני נוער (בגילאי 15-20 בערך), בלבוש מינימלי (היו שם כמה בנות בביקיני…), לרובם לא היה ציוד בכלל, לחלק היה רק בקבוק קטן של חצי ליטר.
ניסינו להסביר להם שהדרך עוד ארוכה, והם לא מצויידים – אבל הם רק חייכו אלינו והמשיכו הלאה. 
בין האחרונים היה נער ג'ינג'י, שכבר הספיק להאדים מהחום – והוא שאל אותנו אם הדרך עוד ארוכה….. 

SONY DSC

כשהסברנו לו שיש להם עוד יותר מ-2.5 מייל עד המעין, ואז צריך עוד לחזור – הוא הסתכל בעצב על בקבוק המים הכמעט-ריק שלו, והתחיל לנסות לשכנע את החברים לחזור.
אני מקווה שהוא באמת הצליח. 

SONY DSC

אנחנו, בתור מטיילות אחראיות, כשגמרנו את הטיול וחזרנו לאוטו – נסענו אל מרכז המבקרים הקרוב, ודיווחנו על חבורת הצעירים הזו. כדי שאם הם לא הבינו שלא כדאי להם להתקע בחושך ללא מים – לפחות הריינג'רים יעזרו להם. 

l15

ואם כבר סלעים מעניינים, מה דעתכם על הריצ'רץ' הזה? 

SONY DSC

אחרי הליכה ארוכה, הגענו סוף סוף אל השלט הזה: 

l00

ואפילו ראינו כבר את הדקלים מרחוק – דקלים במדבר הם אות ודאי למים!
אבל הרשימה מתארכת, לכן המשך יבוא. 

SONY DSC

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, במסלול אל Lost Palms Oasis, בתאריך 12.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

l19

אז בעצב אחייך, אמא, אל עינייך

IMG_0467

התכוונתי להמשיך לכתוב היום על פארק עץ יהושע – בדיוק הגעתי אל מסלול טיול נהדר שערכנו, אום נטע ואני, אל Lost Palms Oasis – נאת מדבר הדקלים האבודים. אבל אתמול שמעתי ב"ארבע אחרי הצהרים" שיר שאני מאד אוהבת, שתמיד גורם לי לחשוב – והחלטתי לכתוב רשימה על השיר הזה.  

IMG_0463

אז במקום "הדקלים האבודים", קבלו עוד כמה עצי יהושע, ביחד עם צילה דגן: 

IMG_0465

השיר הזה הוא שיר שכתב המשורר האידי איציק מאנגר (ביידיש כותבים מאנגער) שנולד באוקראינה. נעמי שמר תרגמה את השיר לעברית. המלים שלו תמיד ריגשו אותי. 

IMG_0466

על הדרך עץ עומד צמרתו תשוח,
עזבוהו ציפוריו לאנחות הרוח. 
אל דרום ומערב ואולי מזרחה, 
רק הרוח תלטף צמרתו ששחה. 

IMG_0469

אל אמי אני אומר: "נא הקשיבי, אמא,
אף אני ציפור אהיה וכנף ארימה.
אל העץ אעופה לי, לא אנוד ממנו,
אצייץ לו שיר עליז ואנחמנו" 

IMG_0468

בתור ילדה גם אני רציתי להיות ציפור, אם כי לאו דווקא על מנת להצמד לעץ אחד. רציתי לעוף למרחקים. לבדוק מקומות, לראות נופים מרשימים. 

IMG_0471

אז אמי מוחה דמעה, "בן יקיר, הבן לי,
אל תעוף לבד בקור שמא תצטנן לי". 
-"אל תבכי, אמי, חבל על מאור עינייך, 
כך וכך אהיה ציפור ואפרוש כנפיים". 

IMG_0485

סחה אמא ובוכה, "איציק, אוצרי לי,
לפחות קח בגד חם שתהיה בריא לי. 
ערדליים שתנעל, קשור צעיף על עורף, 
אויה לי ואללי: כה קשה החורף". 

IMG_0486

כאן כבר יש הבדלים ביני לבין איציק מאנגר. למרות שכילדה הייתי בטוחה שגם אמא שלי כזו  – חונקת מאהבה, ולא מאפשרת לי לפרוש כנפיים –
בתור ילדה אחד המשפטים השגורים אצלי היה "למה לכולם מרשים?"
אחרי שהתבגרתי קצת, הבנתי שאמא שלי בהחלט כן נתנה לי לפרוש כנפיים, ומפעם לפעם אפילו עזרה לי בזה. 

IMG_9362

גופיה חמה תלבש אל נא תתפרחח,
או חלילה בין מתים תבוא להתארח. 

IMG_9611

את המשפט הזה, על להתארח בין מתים, אני עדיין לא מבינה. אולי משהו אידי…
ואמא שלי הסבירה לי – הכוונה היא "שלא תמות לי, חס וחלילה!" – מאד פולני. למרות שהוא יליד אקראינה. 

IMG_9421

כמה לי קשה עכשיו: איך כנף ארימה?
מה קלה היא הציפור מה כבד לב אמא.
אז בעצב אחייך, אמא, אל עינייך:
לא נתנה אהבתך לי לפרוש כנפיים.

על הדרך עץ עומד צמרתו תשוח,
עזבוהו ציפוריו לאנחות הרוח. 

IMG_9428

והיום, בתור אמא בעצמי, אני מתחברת אל השיר הזה אפילו יותר. אני רוצה רק לחבק את העננצ'יקים שלי, לעזור להם, לפתור את כל הבעיות… ולפעמים אני חייבת לעצור את עצמי בכח, להבין שיש דברים שהם חייבים להתמודד איתם בעצמם – כדי להתבגר, כדי להבין, כדי שידעו מה לעשות. 

IMG_9405

אז לפעמים כל מה שאני יכולה לעשות (או כל מה שאני מרשה לעצמי לעשות) זה "בעצב לחייך אל עיניהם" – ולהגיד לעצמי שהאהבה שלי צריכה לתת להם לפרוש כנפיים. 

IMG_9408

הרשומה של היום מוקדשת באהבה רבה לאמא שלי, וגם לילדים שלי. 

IMG_0476

את התמונות של עצי יהושע צלמתי בתאריכים 11-13.3.2013
בפארק עץ יהושע – Joshua Tree National Park ובעיירה מקסימה לידו – Yucca Valley. בעיירה הזו בין כל שני בניינים יש חורשת עצי יהושע קטנה.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

IMG_9612

* הערה לסיום: הרשימה הזו לא נכתבה בעקבות מקרה או אירוע, סתם מחשבות שעלו בראשי בעקבות השיר. 

הצפורים של יהושע

IMG_9600

אני ממשיכה עם עוד ציפורים מפארק Joshua Tree.
ראשון הפעם – ידידנו העורייבן (Common Raven), והפעם אני חושבת שפגשנו קינון – הורים שמטפלים בצעיר.
בתמונה הבאה רואים הורה אחד מגיע מימין, והשני יוצא לדרך משמאל –

IMG_9599

עוד עוף מוכר לנו הוא הנשר – Turkey Vulture – 

IMG_9972

הוא נפוץ בכל צפון אמריקה, והפעם פגשנו אותם בבוקר, מתעוררים וממריאים לחפש מזון – וגם לפנות ערב, חגים וחוזרים למקום המנוחה. 

IMG_9973

כמובן, פגשנו גם כמה מיני דרורים…
את דרור הבית פגשנו בעיקר באיזורים המיושבים יותר – כלומר, מרכזי המבקרים ואתרי  הקמפינג.  ראינו גם את הדרור לבן-הכתר שכבר פגשנו והצגתי (כאן וכאן). 
אבל הדרור היפה בטיול היה זה – 

SONY DSC

הדרור שחור-הגרון – Black Throated Sparrow שפגשנו גם בשמורת מדבר מוהאבי

SONY DSC

אילו דרורים יפים, שמעדיפים להתרחק מבני האדם. ראינו אותם בשטחים פתוחים ממש. הם מתגוררים באיזורי המדבר של דרום מערב ארה"ב. 

SONY DSC

דרור נחמד אחר שפגשנו – פגשנו רק פעם אחת – Chipping Sparrow. הוא נפוץ ברוב יבשת אמריקה. 

SONY DSC

ואת הדרור השלישי הפעם פגשנו ליד מרכז המבקרים, מתרחץ בשלולית מים – 

IMG_9328

זהו Sage Sparrow – דרור מדברי נוסף, שמתגורר בין שיחי הלענה (Sagebrush) – דרור הלענה. 

SONY DSC

הציפור הבאה – פגשנו אותה בדרום הפארק, בשביל קטן ששמו Bajada – באחאדה. הלכנו לחפש שם פרחים, ואפילו מצאנו כמה. 

SONY DSC

זהו Rock Wren – גדרון סלעים. קרוב של הגדרון שלנו, ציפור קטנה ונחמדה. 

SONY DSC

אפשר למצוא אותו בחצי המערבי של ארצות הברית. הוא עמד לו, נחמד ונינוח על האבן – ואנחנו צלמנו אותו: 

SONY DSC

אבל הציפור היפה והמיוחדת שלי להיום היא זו: תראו איזו דוגמא נהדרת – שילוב של פסים ונקודות,בחומים ולבן – 

SONY DSC

זהו ה-Cactus Wren – גדרון הקקטוסים. ציפור ייחודית לדרום מערב ארה"ב ולמקסיקו.
גם הוא קרוב של הגדרון הקטן שאצלינו, אך זו ציפור לא קטנה – גדולה יותר מהבולבול שלנו. 

IMG_9308

ה-Cactus wren היה אחת הציפורים שקראתי עליהן ברשת, בספרות ובשלטים בפארק, ומאד מאד שמחתי לפגוש אותו. 

SONY DSC

הוא מקנן בין הקקטוסים, שם הוא מוצא מסתור לגוזלים בפני טורפים.

SONY DSC

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני בפארק הלאומי Joshua Tree בתאריכים 11-12.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה. 

IMG_9306

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

IMG_9898

Blackbird singing in the dead of night

נפתח בשיר:

SONY DSC

היום אני מספרת לכם על הציפורים שפגשנו בפארק עץ יהושע. היו הרבה ציפורים, ולכן תבוא גם רשומת המשך. 

IMG_9353

ראשונה, מכרה ותיקה שלנו – פגשנו אותה כל יום במשך הטיול – הפינופפלה – Phainopepla. זו ציפור מדברית, מאד בולטת ונפוצה. 

IMG_0129  

בתמונה הבאה היא יושבת על ענף עץ, שעליו יש צמח טפיל – הענפים האדומים אינם שייכים לעץ, אלא לטפיל. שמו של הצמח הטפיל הוא Mesquite Mistletoe, כלומר דבקון הינבוט – למרות שבעצם הוא לא דבקון (אלא טפיל אחר ממשפחה אחרת), ולא צומח על ינבוט. (השם הלטיני שלו – Phoradendron californicum) 

IMG_9330

בכל מקרה, הפינופפלה – בתמונות פה כולם זכרים – זו ציפור שחורה ויפהפיה, ותראו את העיניים האדומות עזות המבט שלה: 

IMG_9354

הבא הוא הבז האמריקני – American Kestrel –
וכאן מסתבר שטעיתי, אז תודה רבה לאבו נטע שתיקן אותי. בתמונה הזו, מעופף לו Sharp-shinned Hawk – כלומר, נץ, שהוא מעט גדול יותר מהבז. 

SONY DSC

הבז הוא בשתי התמונות הבאות – גם אותו פגשנו כבר, בטיול בלוס אנג'לס עם גל ועפר – בשמורת Sepulveda Basin. זהו דורס קטן, דומה בגדלו לבז המצוי שלנו. 

SONY DSC

הבז עמד לו בראש דקל יבש, וצפה על האיזור – ואפשר לראות כמה הצבעים שלו יפים ומגוונים. 

IMG_9304

עוד ציפור מוכרת שפגשנו בעץ יהושע – תור – Mourning Dove – הייתי מתרגמת את השם ל"תור מתאבל"… 

SONY DSC

פגשנו גם שתי ציפורים שאני מכירה מהחוף המזרחי: הראשון הוא House Finch – קרוב של החוחית והורדית שאפשר למצוא אצלינו. 

SONY DSC

השם הלטיני הוא Carpodacus mexicanus, כלומר ורדית מקסיקנית. תראו איזה יופי הבוגר מטפל בצעיר: 

SONY DSC

עוד מכר מהחוף המזרחי הוא ה-Northern Mockingbird – ציפור-לעג צפונית. 

IMG_9326

השם מגיע בגלל היכולות הקוליות של הציפור – היא מסוגלת לחקות קולות מסביבתה – קולות של ציפורים אחרות, של פסנתרים, שערים חורקים, כלבים נובחים ועוד ועוד. 

SONY DSC

על הקרקע חיפשנו את ה-Roadrunner, הקוקיה הרצה המאפיינת את מדבריות דרום מערב ארה"ב. לצערי, בכל הפארקים הללו לא פגשנו אותו (אני עוד אספר על מסע החיפושים ותוצאותיו…) – אבל מצאנו דייר קרקע אחר (גם אותו פגשנו כבר בעמק המוות) יפה ומיוחד גם הוא – שליו גאמבל – Gambel's Quail

IMG_0429

השלווים הללו מקסימים, הם מתרוצצים בין השיחים ונעלמים בינהם במהירות. צריך לצלם אותם בזריזות! 

IMG_9296

שני מיני ציפורים שפגשנו היו חדשים לי לחלוטין. הראשון – Bendire's Thrasher – קרוב של ה-Sage Thrasher שפגשתי כבר. 

SONY DSC

השני – קטן וחמוד – American Bushtit – זהו קרוב רחוקים של הירגזי שנפוץ אצלינו, והירגזי הזנבתן באירופה. 

SONY DSC

לכן הייתי מתרגמת את השם לירגזי-זנבתן אמריקאי. למרות שאולי, כיוון שהוא לא זנבתן כל כך כמו הירגזי הזנבתן האירופאי, אולי נכון יותר לתרגם את השם לירגזי-שיחים אמריקאי. 

IMG_9543

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, בפארק הלאומי Joshua Tree, בתאריכים 11-12.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!

IMG_9321

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
המשך יבוא! 

IMG_0422