ארנב, ארנבת או שפן?

בפארק Joshua Tree פגשנו ארנבונים וארנבות, ולכן החלטתי לכתוב רשימה שתסביר מהם ההבדלים ביניהם.
וכיון שבארץ אין ארנבונים, אך יש שפנים – והרבה אנשים מבלבלים אותם עם הארנבות, אזכיר גם אותם.
מצאתי קטע ג'אז של אלה פיצג'רלד, ששמו Cottontail – אני חושבת שזה פס הקול המושלם לרשומה הזו:

 

b07

ראשונה הארנבת – באנגלית היא נקראת Hare או Jackrabbit. בתמונות כאן זהו Black-Tailed Jackrabbit, ששמו הלטיני הוא Lepus californicus, כלומר – ארנבת קליפורנית. בתמונה הבאה רואים יפה את הזנב השחור: 

b10

הארנבת שייכת למשפחת הארנביים במחלקת היונקים, והיא מהגדולים במשפחתה. 

b04

אורך הגוף מגיע ל-60 ס"מ (ואפילו יותר), ומשקל ארנבת בוגרת הוא עד 2.7 ק"ג. כלומר, היא אמנם יכולה להגיע לגודל מרשים – אבל היא קלה מאד. 

SONY DSC

היא קרובה-רחוקה של הארנבת המצויה, שאותה אפשר לפגוש בארץ. אני ראיתי ארנבות בארץ כמה פעמים – הפעם המרגשת ביותר היתה באיזור מערות אפקה, לא רחוק מצומת גלילות. 

b06

הארנבות מאופיינות ברגליים אחוריות ארוכות וחזקות, שמאפשרות להם לרוץ מהר – בעת הצורך, הם יכולות להגיע למהירות של יותר מ-60 קמ"ש.
הן מסוגלות לעבור שלושה מטרים בקפיצה אחת, מומחיות בבריחה מפני טורפים ובקפיצות זיגזג מפתיעות. 

b03

אני מאד אוהבת את האוזניים הגדולות והכמעט-שקופות שלהם, ועם קרני השמש מאחור זה באמת מקסים. 

SONY DSC

ועכשיו הארנבון האמריקאי. השם העממי שלו הוא Cottontail Rabbit – או פשוט Cottontail, ובתמונות שלי זהו המין Desert Cottontail, שמו הלטיני Sylvilagus audubonii. 

SONY DSC

השם העממי – Cottontail – הוא בגלל הזנב הקטן והחמוד שלו, שנראה כמו כדור צמר-גפן: 

SONY DSC

הארנבון שייך למשפחת הארנביים, כמו הארנבת. אך הוא קטן יותר ממנה – ארנבון בוגר מגיע לגודל של 40 ס"מ בלבד, ולמשקל 1.5 ק"ג. 

SONY DSC

הרגלים האחוריות שלו ארוכות יותר מהקדמיות, אך לא באותו יחס כמו הארנבת. הוא מגיע למהירות של 30 קמ"ש.
וגם הוא מומחה בקפיצות זיגזג לכל הכיוונים, על מנת לברוח מהטורפים. 

c07

הארנבונים בתמונות הללו שייכים לסוג ארנבון אמריקאי, וזאת בשונה מהסוג האירופאי – ארנבון מצוי, שממנו בויתו הארנבונים שקונים בחנויות חיות המחמד. 

c06

הארנבונים וגם הארנבות הם צמחוניים, ניזונים מעשבים, עלים וצמחים. 

c08

את הארנבות שצלמתי פגשתי באתר קמפינג שבו שהינו, וגם במסלול טיול. אבל את הארנבונים פגשנו בשביל קטן ליד מרכז המבקרים. ואז שמנו לב שמישהו מתקרב מאחוריו.. רואים? מצד ימין בתמונה הבאה: 

SONY DSC

הנה הוא, ברור יותר: שלו גמבל – Gambel's Quail. שמחתי מאד לפגוש גם אותו שם: 

c03

הבטחתי לספר גם על שפן הסלע. ובכן, שמו באנגלית – Rock Hyrax, ושמו הלטיני Procavia capensis. כתבתי עליו לפני 3 שנים.
הוא שייך למשפחת השפנאים, כלומר משפחה אחרת מהארנבת והארנבון. 

IMG_1824

גם הוא צמחוני, אבל שימו לב שארבע הרגליים שלו הן באותו אורך, ואוזניו קצרות. הוא מצטיין בטיפוס על סלעים, אך לא בריצה.
שפן סלע בוגר מגיע לאורך 50 ס"מ, ולמשקל 4.5 ק"ג. כלומר, הוא מסיבי יותר מהארנבות. 

IMG_1832

את שפני הסלע אפשר לפגוש בארץ במקומות רבים, בעיקר בהרים. אני זוכרת בתור ילדה, שהיינו רואים אותם מחלון החדר של חברה שלי, שהתגוררה בשכונת רוממה בחיפה, ממש מעל הואדי. 

c04

אני מקווה שהצלחתי להכניס מעט סדר בנושא: הארנבון האמריקאי (פה מעל), הארנבת (בתמונה למטה) והארנבון המצוי (שאין לי תמונה שלו) – הם סוגים שונים במשפחת הארנביים. ואילו השפן הוא סוג במשפחה אחרת, משפחת השפניים. 

b05

כולם בעלי חיים נחמדים, ואת כולם שמחתי לפגוש. 

b09

את הארנבות והארנבונים צלמנו, אום נטע ואני, בפארק הלאומי Joshua Tree בתאריכים 11-12.3.2013. תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה.
את שפני הסלע צלמתי במצוקי הארבל, בתאריך 19.1.2013

c10

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

b08

לא החביאו אותו מספיק טוב…

h01

היום אני לוקחת אתכם לטיול ב"עמק החבוי" – The Hidden Valley בפארק הלאומי Joshua Tree. כבר הכניסה לעמק – בתמונה מעל – נראית מאד חביבה ומזמינה. 

h02

העמק המקסים הזה חבוי בין סלעי גרניט גדולים. הכניסה, אם לא מגיעים מהמקום הנכון, לא בולטת. פעם (לפני הכביש ואתר הקמפינג שהוקמו לידו) הוא באמת היה חבוי.
במאה ה-19, כנופיה של גנבי בקר היתה מחביאה את הבקר הגנוב בעמק, לפני העברתו לשווקים מרוחקים ומכירתו.
אבל בשלב מסוים חברי הכנופיה נתפסו ונאסרו.
כיום, העמק שלו ומזמין לטייל בו. 

h03

בגלל הסלעים הגדולים המקיפים את העמק מכל כיוון, הוא מוגן מרוחות – וגם נשמרת בו לחות רבה יותר. נוצר מעין מיקרו-אקלים נוח ולח יותר – פחות מדברי מסביבתו – וזה אומר שגדלה כאן צמחיה מיוחדת. 

SONY DSC

קודם כל – אורנים! זן מדברי של אורן ששמו Pinyon Pine (ושמו הלטיני Pinus monophylla, כלומר אורן חד-עלה) גדל בין הסלעים. יש לו אצטרובלים קטנים ונחמדים, ויחד עם הערער הקליפורני הוא אחד הצמחים הבולטים בשטח. לכן סביבה כזו נקראת חברת צומח אורן חד עלה-ערער קליפורני. 

h07

העץ המיוחד השני באיזור הוא אלון – וגם הוא הפתיע אותי. אצלינו, למשל, האורנים והאלונים לא צומחים במדבר. האלון הוא Desert Scrub Oak, כלומר אלון מדברי-שיחני.
שמו הלטיני – Quercus cornelius-mulleri. ושיחני משמעותו שהאלון הזה הוא לא באמת עץ, אלא שיח. 

h04

בתמונה הבאה אפשר לראות את כל החבורה יחד – מימין האלון, באמצע האורן, ומשמאל מאחור – כדי שלא נשכח בטעות איפה אנחנו – עץ יהושע. 

h06

כמובן, עצי יהושע גם גדלים בעמק הנפלא הזה. לרוב הם מתרכזים יחד עם צמחי היוקה במרכז העמק, בעוד האורנים והאלונים מעדיפים את השוליים הסלעיים.
אבל יש יוצאי דופן.
השילוב של עצי יהושע וסלעי הגרניט הוא ממש נהדר: 

h08

עוד צמח מרשים בעמק הוא נולינה ענקית – Giant Nolina (השם הלטיני הוא Nolina parryi) – צמח מרשים ודומה במבט ראשון לצמחי היוקה. הנולינות נפוצות במדבר. העלים של הצמח הם בערך בגובה מטר, ואילו עמוד התפרחת מעל – יכול להגיע לגובה 2-3 מטר נוספים. כאן בתמונה רואים את הנולינה עם עמוד תפרחת מהשנה שעברה: 

SONY DSC

חלקו של המסלול מטפס בין הסלעים בשולי העמק – השביל מקסים ונעים מאד. זהו אחד השבילים המטויילים יותר בפארק. ובאמת, כשטיילנו בעמק פגשנו אנשים רבים – עד כדי כך שאום נטע התחילה להשוות את המקום לטיילת בת"א… כאן עצרתי אותה, והסברתי לה שהיא לא היתה בטיילת בת"א כבר הרבה מאד זמן. העמק אמנם המה אנשים, אבל באמת לא היה צפוף. 

h09

בעצם, על השביל עצמו, לא פוגשים כל כך הרבה אנשים… 

SONY DSC

הסיבה היא פשוטה: אין חובה להשאר על השביל בעמק הזה. אפשר לטפס! והמון אנשים אכן מטפסים. 

SONY DSC

אפשר לראות בעמק הזה כמה סוגים של טיפוס:
יש טיפוס הרים מקצועי – Mounteneering – אנשים שנקשרים זה אל זה עם חבלים, מעגנים את החבלים לסלעים ומטפסים מעלה – 

h12

מצד שני, אם הגעתם לפארק ללא ציוד טיפוס – אתם יכולים לעסוק ב-Bouldering – טיפוס סלעים. פשוט למצוא את הסלע החביב עליכם, ולראות לאיזה גובה אתם יכולים לעלות. 

h13

והרבה אנשים עושים בדיוק את זה: בוחרים לעצמם סלע, או ערימת סלעים – ומטפסים למעלה: 

h14

אני בטוחה שהנוף משם מרהיב!

h15

העמק הזה ידוע בתור אחד המקומות האהובים לטיפוס, ולמען האמת – אם תחפשו ברשת מידע על Hidden Valley, תמצאו המלצות בסגנון: 

h17

טיילו בעמק החבוי בשביל, עד אשר הפיתוי לטפס יהיה גדול מדי, ובלתי ניתן להתנגדות. בשלב הזה, פשוט בחרו לכם סלע – וטפסו עליו!

h16

ואל תשכחו שבסוף כל עליה – יש גם ירידה 🙂 . 

h18

מסלול העמק החבוי הוא מסלול קל מאד (אלא אם אתם מוסיפים לעצמכם אתגרי טיפוס), יפהפה ונעים. אורכו בערך מייל אחד (כלומר, 1.6 ק"מ)
המסלול מאד מייצג את הפארק והנופים בו, ולכן הוא אחד המסלולים המומלצים יותר בפארק. 

SONY DSC

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, בעמק החבוי בפארק עץ יהושע בתאריך 11.3.2013.
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!
​מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

SONY DSC

הפארק הלאומי עץ יהושע – Joshua Tree National Park

r01

סוף סוף אני מגיעה אל הפארק הלאומי עץ יהושע! אז שימו play ותהנו!

r07

הפארק הלאומי Joshua Tree הוכרז כמקום מיועד לשימור בשנת 1936, אך רק בשנת 1994 הוכרז כפארק לאומי.
זהו שטח מדברי מקסים, שנמצא במרחק שעתיים וחצי נסיעה מלוס אנג'לס ההומה – ולכן מהווה מקום מצוין למליוני תושבי הכרך הגדול לבילוי סופשבוע בטבע.

SONY DSC

אחת הסיבות להכריז על הפארק הזה כמקום לשימור – מעבר לצמחיה הייחודית ולבעלי החיים – היתה תצורות הסלע. 

r10

לפני 100 מליון שנים בערך (ואל תתפסו אותי על הרגע… מה זה מליון שנה פחות או יותר?!), קרום כדור הארץ באיזור נע. מאגמה עלתה מתוככי כדור הארץ, התקררה – ויצרה סלעי גרניט יפהפיים. בפארק יש גרניט מסוג מונזו-גרניט (monzogranite), וגם מסוג גנייס (Gniess). הסבר מפורט יותר אפשר לקרוא כאן.
האוויר והמים שחקו אותם, וכך נוצרו כל מיני תצורות סלע יפהפיות ויחודיות. 

r15

המראות מסביב מאתגרים את הדמיון והמחשבה כל פעם מחדש. 

r05

למשל, אתם רואים את הפרה הקדושה בראש ההר בתמונה הבאה? 

r04

לא? הנה היא שוב, בתקריב – צופה מלמעלה על המטיילים בפארק: 

r02

או למשל, הנה אצבע משולשת – 

SONY DSC

תצורות הסלע המיוחדות, יחד עם עצי יהושע שגם הם בעלי אופי מיוחד, וצמחיה נוספת ייחודית לאיזור (למשל האוקוטיו, שעוד אקדיש לו רשומה) – לא מפסיקים לאתגר את המחשבה והדמיון. הפארק הזה פשוט נפלא.

r03

כשטיילנו בפארק, אום נטע נזכרה בסיפור מדע בדיוני קצר של רוברט היינלין. כשחזרתי הביתה, חיפשתי את הסיפור ובעזרת אבא שלי אף מצאתי אותו. הוא תורגם לעברית והופיע בקובץ סיפורי מדע בדיוני. שמו "ויבן לו בית עקום".
מצאתי ברשת גרסא מקורית, באנגלית, קראתי אותו, ועכשיו אני יכולה לצטט ממנו – שם הסיפור במקור הוא: "And He Built a Crooked House". 

r16

הסיפור מספר על ארכיטקט, שבונה בית ארבע-מימדי – בית שצורתו היא כמו טסרקט פרושׂ.
רעידת אדמה גורמת לטסרקט להתקפל לצורתו המקורית, הארבע-מימדית. וכשהארכיטקט מוביל את חבריו לסיור בבית – כל מבנה הבית לא ברור להם, כי בעולם תלת מימדי הם לא מבינים איך הם קופצים מקומה לקומה דרך המימד הרביעי. גם לי היה קשה קצת להבין – כאן יש הסבר נחמד על המימד הרביעי. 

r06

הם גם לא מצליחים לצאת מהבית… בסופו של דבר, הם פותחים חלון במה שהיה הקומה השלישית – והיינלין מתאר את הנוף כך (בתרגום חופשי שלי):
הנוף נראה לא רע. הוא השתרע למרחק, כשהצד הנכון כלפי מעלה, ובגובה כזה שנראה שהם בקומה הראשונה. אך הוא בהחלט היה לא-ידידותי.  

r08

שמש לוהטת הכתה בקרניה, בשמים שצבעם צהוב-לימוני. האדמה השטוחה נראתה צרובה וסטרילית, חומה כולה, ללא יכולת לקיים חיים.
יחד עם זאת, היו שם חיים – גזעי עצים מוזרים במיוחד, התרוממו – מעוותים, מקופלים, שולחים את ידיהם העקומות השמיימה. 
מקבצים קטנים של עלים דוקרניים גדלו בקצוות של אותם צמחים מעוותי צורה. 

IMG_9405

"אלהים אדירים", אמר הומר ביילי – "איפה המקום הזה?"
קוואנטוס טיל נענע בראשו, עיניו מוטרדות. "אין לי שמץ של מושג."
"זה לא נראה כמו שום דבר מכדור הארץ. נראה לי שזה על כוכב לכת אחר. אולי מאדים?" 
"אני לא יודע. אבל, אתה יודע, הומר, זה עלול להיות גרוע יותר. כלומר, גרוע יותר מכוכב לכת אחר."
"הה? מה אתה אומר?" 
"אני בכלל לא בטוח שזה במערכת השמש שלנו. השמש נראית לי בוהקת מדי." 
הגברת ביילי הצטרפה אליהם בבישנות, וכעת בהתה בנוף מחוץ לבית. "הומר", אמרה בקול נכנע, "העצים המחרידים הללו – הם מפחידים אותי." 

r09

רעידת אדמה נוספת גורמת לשלושת האנשים לקפוץ מהחלון החוצה – כך הם מצליחים (סוף סוף) לצאת מהבית, אך הבית נעלם. הם לא מוצאים את המעבר הנכון במימד הרביעי.
לכן הם מתחילים ללכת, ולמזלם אחרי זמן מה הם מוצאים כביש, ומשאית עוצרת להם טרמפ. 
הם שואלים את הנהג לאן מועדות פניו – ולהפתעתם הרבה, הוא עונה: "לוס אנג'לס". כיון ששם נמצא הבית ממנו יצאו, ולידו המכונית שלהם, הם שמחים לתפוש איתו טרמפ. 
הם שואלים רק עוד שאלה אחת –

r11

"תגיד, בעצם – איפה אנחנו בכלל?"
"ובכן, אתם בדיוק במרכזו של היער הלאומי עץ יהושע!" 

r12

הסיפור נכתב בשנת 1940, והוא בהחלט מרשים ומעניין – אם מתעלמים מהשוביניזם הטבוע בו. האישה מתוארת כהיסטרית שמתעלפת על ימין ועל שמאל, בעוד הגברים מנהלים סביבה שיחות על מתמטיקה ומימדים. מי שרוצה לקרוא את הסיפור השלם, יכול למצוא אותו כאן.

SONY DSC

אחרי סיור ראשוני בפארק, התמקמנו באתר קמפינג – ויצאנו לסיור בעמק החבוי. אבל על זה כבר אספר ברשומה הבאה. 

r14

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, בפארק עץ יהושע בתאריך 11.3.2013

SONY DSC

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

SONY DSC

עץ יהושע – Joshua Tree – Yucca brevifolia

לפני שאני מתחילה את הרשימה היום, הנה חלק מהפסקול שלה – U2, עם השיר הנפלא "I still haven't found what I'm looking for" – מתוך התקליט המעולה "Joshua Tree"  

Yucca brevifolia

אחד הצמחים שמאד רציתי לפגוש בטיול למדבר הוא עץ יהושע.

Yucca brevifolia

  עץ יהושע – שמו הלטיני הוא Yucca brevifolia, כלומר יוקה קצרת עלים. 

Yucca brevifolia

האינדיאנים קראו לו פשוט "עץ היוקה" – Yucca Tree. 

Yucca brevifolia

את עצי יהושע הראשונים פגשתי כבר בראשית הטיול – ב-Red Rock Canyon, ראיתי אותם די מרחוק. 

Yucca brevifolia

אחר כך הסתובבנו בעמק המוות, ושם לא ראינו עצי יהושע. שם יבש מדי אפילו בשבילם. 

Yucca brevifolia

אבל כשהגענו אל מדבר מוהאבי, מצאנו אותם. מכל הכיוונים. שם ובפארק עץ יהושע, פגשתי המונים.
ומה אומר לכם, סיפור אהבה נולד בו במקום. 

Yucca brevifolia

אני התאהבתי ביהושע.  הנה, אפילו התחבקנו: 

SONY DSC

ובאמת, איך אפשר להשאר אדישים? תראו כמה אופי, כמה חן יש לעצים הללו. אין שניים זהים! הם פשוט נהדרים! 

Yucca brevifolia

אום נטע טענה שאם אני רוצה להעביר במלואו את האופי של עצי יהושע, אני צריכה להקדיש רשומה לכל עץ בנפרד…
בעיקרון היא צודקת, אבל תראו כמה היו שם! ממש יער של עצי יהושע: 

Yucca brevifolia

ואז התחלנו לפגוש גם עצים פורחים: 

Yucca brevifolia

זו רק תחילת הפריחה, אבל הפרחים נהדרים. הניצן בכלל מזכיר ארטישוק, או משהו ממשפחת המורכבים: 

Yucca brevifolia

אבל עצי יהושע אינם ממשפחת המורכבים. הם שייכים למשפחת האגבאיים – קרובים של האגבה (שאצלינו היא מין פליט תרבות).

Yucca brevifolia

משפחת האגבאים הופרדה ממשפחת השושניים, והדמיון לשושניים ברור אם מסתכלים על הפרחים הפתוחים.
לי, צורת הפרח הזכירה את הכתריים שפגשתי במדבר אצלינו: 

Yucca brevifolia

אבל, כמו שציינתי כבר, העץ הזה נפלא גם אם הוא לא פורח. איך אפשר שלא להתאהב בעץ הזה?! 

Yucca brevifolia

נסענו בפארק, למסלול העמק החבוי (The Hidden Valley), שאני עוד אספר עליו.
בדרכנו ראינו את הר סן ברנרדינו מושלג מרחוק. מיד עצרנו: 

Yucca brevifolia

השילוב של עצי יהושע וההר המושלג פשוט נפלא!

Yucca brevifolia

ולגבי השם… מה פתאום יהושע? 

Yucca brevifolia

ובכן, הראשונים שקראו לו כך היו מורמונים, דתיים נוצריים שחקרו את היבשת הלא-נודעת. 

Yucca brevifolia

הם טענו שעצי היוקה מזכירים להם את יהושע, נושא את ידיו אל השמים ומגן על עמו. 

Yucca brevifolia

עד כמה שאני יודעת, יהושע לא בדיוק עשה את זה – הוא היה עסוק במלחמה בעמלק, בזמן שאהרון וחור תמכו במשה שהחזיק את ידיו. מסתבר שהמורמונים הכירו את התנ"ך רק באופן כללי…
מוטי חיפש עבורי בספר יהושע, ומצא שבעת כיבוש העי יהושע הצביע עם כידון על העיר עי. אולי לזה הם התכוונו? 

Yucca brevifolia

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, בשמורת מדבר מוהאבי ובפארק הלאומי עץ יהושע, בתאריכים 10-12.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה! 

Yucca brevifolia

כתמיד, אפשר להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא,
ויש לי עוד הרבה תמונות של עצי יהושע, אז אני משערת שתהיה (מתישהו) עוד רשומה עליהם… 

Yucca brevifolia

אה… ועוד משהו מצחיק. כשחזרתי הביתה, מוטי הביא אותי בלילה משדה התעופה, והדבר הראשון שראיתי במגרש החניה של הבנין שלנו הוא….

עץ יוקה!

אמנם מין אחר, ולא עץ יהושע, אבל בהחלט קרוב משפחה:  אותו צלמתי ביולי 2013, אצלינו במגרש החניה של הבנין.

Yucca brevifolia

Peritoma arborea – Bladderpod

IMG_8933

אני חוזרת אל מדבריות קליפורניה, אל הפרח הבולט ביותר שפרח בזמן הטיול שלי – להזכירכם, מרץ 2013. 

Copy (1) of IMG_8947

זהו שיח, עם פריחה צהובה וריח קלוש. 

IMG_0577

מה שמאד מאפיין את הצמח הזה, הוא הפרי שלו – תרמילים גדולים (כ-5 ס"מ אורכם) ונפוחים. 

IMG_8922

התרמילים הם אילו שנתנו לצמח את שמו העממי – Bladderpod – תרמיל-דמוי-שלפוחית. 

IMG_8927

בספר שלי, כתוב שהשיח הזה הוא ממשפחת הצלפיים ( Capparaceae). הצלף הקוצני, ממשפחת הצלפיים, נפוץ בארץ – את ניצני הפרחים כובשים, ומשתמשים בהם לתיבול. 

IMG_0578

אבל באתר Calflora, כתוב שהBladderpod שייך למשפחה אחרת – Cleomaceae. כאן, כמובן נאלצתי לערוך מחקר קטן. 

IMG_8924

בסופו של המחקר הזה, אני יכולה לספר לכם שהBladderpod הוא קרוב של הבאשן שגדל אצלינו בנגב, וכבר הופיע אצלי בבלוג. 

IMG_8929

בשנים האחרונות, בעקבות בדיקות DNA חדישות – הבאשן, ה-Bladderpod ועוד מספר מינים הופרדו למשפחה נפרדת, משפחת הבאשניים – Cleomaceae

IMG_8921

השיח הזה מושך הרבה חרקים, אני צלמתי עליו שניים: 

IMG_0580

הראשונה היא חיפושית, נראית לי ממשפחת המושיתיים (כלומר, קרובה של פרת-משה-רבנו) –

IMG_0581

והשניה היא דבורה כלשהי – 

IMG_0585

השיח הזה, בתוקף היותו שיח מדברי, מהווה גם מחסה לציפורים וליונקים קטנים. 

IMG_8925

האינדיאנים בדרום קליפורניה אכלו את הזרעים שלו. 

IMG_8926

 ה-Bladderpod נפוץ מאד במדבריות בדרום קליפורניה ובבאהא קליפורניה (חצי אי ששיך למקסיקו, ונמצא דרומית לקליפורניה) 

IMG_8928

כיון שזה היה השיח הבולט באיזור, צלמתי הרבה תמונות שלו.

IMG_8930

השילוב של הפרח הצהוב עם השמים הכחולים ממש מוצלח בעיני. 

IMG_8931

 

Copy (1) of IMG_8946

את התמונות צלמתי במדבריות קליפורניה, במרץ 2013. 

IMG_8935

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

IMG_8947      

שנה טובה – תשע"ד

חצב

לכל קוראי הבלוג, לכל חבריי וידידי, לכל חובבי הטבע באשר הם,
אני מאחלת שנה טובה ומאושרת
שנת פריחה וצמיחה!

אני מקווה שנשכיל לשמור על הטבע והשטחים הפתוחים בארץ, להגן על הטבע והסביבה.

בתמונה: חצב מצוי, שצלמתי בעציץ שלי, 12.8.2013
בשנה שעברה ערכתי סרטון של פריחת החצבים בעציץ שלי – אתם יכולים להקליק כאן לראות אותו שוב.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

חיי הלילה (בחולות)

אז איפה היינו? בשקיעה – גמרנו את סיור אחר הצהרים שלנו, וישבנו לאכול ארוחת ערב. 

IMG_3525

וכשהחשיך – חזרנו אל הדיונה, מצויידים בפנסים,(חלקם מאירים בלבן וחלקם בצהוב, בגלל זה התאורה המוזרה בתמונות)  לחפש את חיי הלילה בדיונה.
הראשונה שמצאנו היא ישימונית מצויה (Stenodactylus sthenodactylus) – קרובת משפחה של השממיות המוכרות לנו. את הישימונית המצויה אפשר למצוא בארץ באיזורים בהם יש קרקעות חוליות – כלומר, בנגב, בערבה ובמישור החוף. 

IMG_3531

מעט אחריה מצאנו את קרובת משפחתה – ישימונית רביבים (Stenodactylus petrii). 

IMG_3561

זהו מין נדיר בארץ – אפשר למצוא אותה רק באיזור חולות מערב הנגב, קרוב לסיני. בסיני היא נפוצה יותר. 

IMG_3551  

גם זו שממית שחיה בחולות. הישימוניות הן פעילות בלילה, ניזונות מחרקים – אבל מהוות בעצמן טרף ליצורים גדולים יותר… 

IMG_3565

ראינו הרבה עקבות בשטח. ראינו עקבות של שועלים וצבאים – לצערי, לא ראינו את השועלים והצבאים עצמם. ראינו גם עקבות רבות של מכרסמים – מעט ירבועים, ואת העקבות בתמונה הבאה –
זו "מסיבה" של גרביל. הוא הסתובב בשטח הזה, חיפש מזון, קטף ענפים מהשיח הסמוך… 

IMG_3569

לשמחתנו, הצלחנו לראות גם את הגרביל עצמו. הוא עבר משיח אחד לאחר, ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות שהוא עבר בשטח הפתוח על מנת לראות אותו ולצלם אותו – 

IMG_3588

גרביל החולות (Gerbillus pyramidum) הוא הגדול במיני הגרבילים בארץ. זהו מכרסם קטן וחמוד, עם פרווה בצבע החול, שעוזרת להסוואה שלו. 

IMG_3595

וכאשר אתה יצור קטן כל כך, באמת חשוב שתהיה לך הסוואה – כי כל הטורפים ישמחו לטרוף את העכברון הזה – נחשים, שועלים, עופות דורסים… 

IMG_3596

הגרביל מעדיף איזורי מעבר בין חול נודד לחול יציב. בניגוד לאיזורים המיוצבים לגמרי, קל לחפור שם מחילות, והגרבילים תמיד דואגים למערכת מחילות רחבה, עם כמה פתחים – כך שגם אם נחש נכנס למחילה ורודף אחריהם, הם עדיין יכולים לצאת מכיוון אחר ולברוח ממנו. מצד שני, בניגוד לחולות הנודדים, יש צמחיה שמעגנת את הקרקע, ומהווה הגנה ומקור מזון. 

IMG_3598

פגשנו גם חיפושית אחת גדולה – זהו זכר של יקרונית מצרית (Monocladum aegyptiacum) –

IMG_3571

אבל בעצם, יצאנו לחפש נחשים, לא?
למען האמת, הפעם לא נרשמה הצלחה מסחררת בתחום. ראינו כמה עקבות של נחש-חולות, אך גל לא הצליח לאתר את הנחש עצמו;
ראינו עקבות של עכן החרטומים – 

IMG_3605

עכן החרטומים (Cerastes cerastes) הוא נחש גדול למדי – ארכו מגיע עד 75 ס"מ, הוא ארסי ומסוכן – והוא עבר בשטח דקות ספורות לפנינו… 

IMG_3602

העקבות שלו מאד מעניינים – יפה לראות ממש את תבנית הקשקשים בחול. 

IMG_3606

לשמחתנו, היה נחש אחד שכן שיתף איתנו פעולה – העכן הקטן (Cerastes vipera). 

IMG_3578

העכן הקטן הוא קרוב של עכן החרטומים. הוא מגיע לאורך 35 ס"מ. שני מיני העכן הללו אוהבים חול. הם יכולים להתחפר בחול ולארוב לטרף.
הסרטתי את העכן הקטן שפגשנו מתחפר בחול: 

העכן צד לטאות ושממיות, וגם מכרסמים קטנים. הוא מסוגל לעבור מאות מטרים בלילה, בחיפוש אחר ציד. 

IMG_3584

האחרונה שפגשנו בטיול הלילי שלנו היתה נחושית חולות (Sphenops sepsoides).
זוהי לטאה ממשפחת החומטים. הבוגרים מגיעים לאורך של 20 ס"מ,

IMG_3633

והמעניין בה הוא שהרגלים שלה הן חצי מנוונות – 

נחושית חולות

האחוריות עוד קיימות ומתפקדות, הקדמיות ממש קטנות וכמעט מנוונות. ובעצם, על החול – נוח לנחושית להזדחל, והיא לא זקוקה לרגלים. 

IMG_3624  

היא מסוגלת להתחפר בחול בשניות ספורות – וכל מה שנשאר הוא סימן מתפתל… 

IMG_3634

עד כאן הטיול שלנו, בשלב הזה חזרנו למכוניות והתחלנו את הנסיעה צפונה, הביתה.
אני רוצה לומר המון המון תודה לגל, שהדריך אותנו ומצא את כל המציאות המדהימות.
את התמונות צלמתי בחולות שבטה, בתאריך 30.8.2013
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.

ואם כבר, אז הנה קאא –