צוויץ צוויץ, מי צייץ? קול ציפור הוא על העץ!

b05אני ממשיכה עם עוד ציפורים ממדבר מוהאבי.

SONY DSC

הראשון הוא קל מאד לזיהוי: חנקן. לחנקן יש תמיד מעין "מסיכה" שחורה על העיניים, ממש כמו לזורו.

SONY DSC

בתחילה חשבתי שזהו חנקן גדול, שאני מכירה מהארץ ואפשר למצוא אותו גם בארה"ב (הם קוראים לו Northern Shrike) – אבל אבו נטע תיקן אותי, וסיפר לי שזהו Loggerhead Shrike – מין דומה, אך ייחודי לארצות הברית.

b04

פגשנו גם את ידידנו ה"עורייבן" – Common Raven.

b03

פגשנו כמה ציפורי שיר קטנות וחביבות: למשל Rock Wren – גדרון סלעים, ציפור חביבה ואוהבת שמש ומקומות יבשים ויבשים למחצה.

SONY DSC

את החמוד הזה ראינו על עץ ערער קליפורני (California Juniper) באתר הקמפינג שבו מצאנו את הצבים.
זהו Oak Titmouse – קרוב של הירגזי שלנו, לכן הייתי מתרגמת את שמו ל"ירגזי אלונים" –

b08

צלמתי גם את הנחמד הזה, אבל שכחתי לבקש מאבו נטע זיהוי עבורו… אעדכן כשיגיע.
והנה הגיע העדכון: זהו Bell's Vireo – ה"ויראו" הם משפחת ציפורים שאין לה נציגים באירופה ובמזה"ת. 

b17

הדרכים במדבר מוהאבי אינן עמוסות. לכן, כשראינו את העץ הבא – פשוט עצרנו בצד הדרך, שלפנו משקפת ומצלמות, והסתכלנו:
בראש העץ יש קן גדול ומרשים… מעניין למי הוא שייך…

SONY DSC

לשמחתנו, לא נאלצנו להמתין הרבה: ההורים הגיעו מהר מאד.

SONY DSC

מסתבר שמצאנו קינון פעיל של Red-Tailed Hawk – אמנם Hawk בד"כ מתורגם ל"נץ", אבל השם הלטיני שלו הוא Buteo jamaicensis, כלומר עקב ג'מייקני.

SONY DSC

עמדנו שם כמעט חצי שעה, וצפינו בעקבים הנהדרים הללו –

b16.

טסים, מחפשים מזון ומביאים אותו לגוזלים שנמצאים בקן. שני ההורים בנו יחדיו את הקן, וכעת הם מטפלים יחדיו בגוזלים – בין גוזל אחד לחמישה בקן.

SONY DSC

אני מרוצה במיוחד מהתמונה הבאה, שבה רואים אחד ההורים בקן ואת השני מתקרב –

b09

לקראת השקיעה יצאנו משמורת מדבר מוהאבי, והמשכנו דרומה – לכיוון פארק עץ-יהושע – Joshua Tree National Park.
בדרכנו, נסענו על Highway 66 – הכביש המפורסם שחוצה את ארה"ב ובו נסעו, בשנות השפל, כל אילו שחיפשו את מזלם בקליפורניה.
היום זהו כביש צדדי יחסית, אום נטע קוראת לזה "דרך סינית" (Scenic Route)  😉
לצד הכביש פגשנו קבוצה של נשרים מתכוננים לשנת הלילה – Turkey Vulture.

b27

ועם עוד תמונות של העקבים, אני מסיימת את הביקור בשמורת מוהאבי. מחר נגיע לפארק עץ יהושע, מקום מדהים ומיוחד גם הוא….

b12

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, בשמורת מדבר מוהאבי, בתאריך 10.3.2013.
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
ותוספת מאבו נטע – בתמונה הבאה, הנץ המעופף איננו ה-Red Tailed Hawk, אלא מין אחר – Ferruginous Hawk – שגם הוא בעצם מין עקב, שבולט בחזהו הבהיר.

SONY DSC

תודה לאמא שלי, שהזכירה לי בתגובתה את השיר הנפלא הזה –
היא דיברה על "מלון הנשרים" הבאים ללון בקליפורניה, ואני נזכרתי במלון קליפורניה, של להקת הנשרים:

מאת: ע נ נ ת

I love nature, and I take pictures of nature - mostly flowers, mostly in Israel - but not exclusively

37 תגובות על ״צוויץ צוויץ, מי צייץ? קול ציפור הוא על העץ!״

  1. WOOOOOOOOOOOOO
    איזה יופי לגלות משפחה בפעולה. מקסים איך ההורים מאכילים את הגוזלים. מקווה שיש לך גם סרט:)
    הכי מצחיק שאומרים שהמדבר ,מדבר, ואין בו "חיים"
    יש בו המון חיים. תודה ששיתפת

    אהבתי

    1. תודה רבה 🙂
      זה באמת היה נהדר, עמדנו שם הרבה זמן וצפינו בהם. לא הסרטנו, רק צילמנו תמונות.
      ותמיד אני אומרת שהמדבר איננו שומם 🙂

      אהבתי

  2. נגיע הביתה ביום ראשון ונבדוק את הזיהוי.
    בצילום האחרון יש שני מיני ניצים, Red-tailed Hawk על הקן, ומישהו קטן יותר – אולי Sharp-shinned Hawk.

    אהבתי

  3. מאוד מרשים המעקב שלכם אחרי העקב הגמייקני וגם הצילומים האחרים מצויינים כרגיל בתוספת שמות. נהדר

    אהבתי

  4. איזה שלל מרשים לטיול יחיד!
    כיף לראות את המראות היפים. מעורר חשק לצאת לטיול כזה..

    תודה על היופי, עננת
    סופ"ש מהנה גם לך

    אהבתי

    1. השם הלטיני הוא "קצב" שזה יותר מתאים. הוא צד ציפורים קטנות, חרקים גדולים, מכרסמים קטנים ומשפד אותם על ענפים חדים (או גדרות, או מה שהוא מוצא) לפני שהוא אוכל אותם.
      תודה לך.

      אהבתי

  5. צילומים מדהימים. הרקע הכחול היפה של השמיים, הבליט את יופים של הציפורים.

    אהבתי

  6. אכן חזרנו הביתה אבל אני עוד בכביסות והבית הפוך. צפיה בבלוג שלך זו בדיוק ההפוגה שאני צריכה מכל אלה:-)

    אהבתי

  7. National Geographic at it's best
    הצילום של העקב בדרך לקן עומד עם זה של השלג בהרי החרדל
    שתי צילומים מיוחדים ויפים, , וזה כאן שהבאת פשוט תפיסה נדירה!

    אהבתי

    1. תודה 🙂
      זה באמת היה מרגש – העמדנו את האוטו בצד הכביש, ופשוט עמדנו וצפינו בהם, בערך 20 דקות, בלי שאף אחד יעבור שם! אף אדם! רק אנחנו, העקבים, והשקט מסביב.

      אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!