בבלוג שלי, בתור בלוג שעוסק בעיקר בבוטניקה, אני משתמשת הרבה במושגים כמו "מין" לעומת "סוג", "משפחה" לעומת "מחלקה" ועוד… פה ושם אנשים שואלים אותי בתגובות על ההבדל, או משתמשים באופן לא מדויק במושגים – אז החלטתי לנסות לערוך מעט סדר. לכן, הרשומה הזו היא יותר בסגנון הרצאה (עם הדגמות), אני מקווה שתהנו גם ממנה.
מה היא טקסונומיה? טקסונומיה היא מיון כל האורגניזמים החיים, כדי שנדע להבדיל ביניהם, ולדעת מה אנחנו רואים.
אנחנו יודעים שבתנ"ך מוזכרים שמות של בעלי חיים וצמחים, רק לרוב ללא תיאור. ביוון העתיקה היו חיבורים שתארו את החי והצומח, ולפחות אחד מהם שרד עד היום.
מחיבורים אילו אפשר להבין שגם בעת העתיקה אנשים ראו "חמור" ו"סוס" וחשבו שהם יצורים שונים, אבל קרובים זה לזה.
את קפיצת המחשבה הגדולה עשה המדען קארל פון לינה – הידוע גם בשם לינאוס – שבמאה ה-18 החליט לסדר את הנושא, ובעצם אנחנו משתמשים בערך בשיטה שלו, ובהרבה מההחלטות שלו עד היום. לינאוס קבע את יחידת הבסיס: מין.
מין זו קבוצת אורגניזמים בעלי תכונות דומות, שמסוגלים להתרבות – וליצור דור המשך פורה.
בעזרת השיטה של לינאוס, אנחנו מבינים ש"חמור" ו"סוס" אינם בני אותו מין, כי אמנם הם מסוגלים להתרבות – אך הפרד אינו פורה.
לינאוס עבד בעיקר על עולם הצומח, אך הרעיונות שלו הורחבו לכלל עולם החי. הוא הניח את הבסיס לתורת האבולוציה. הוא בדק צמחים לפי אברי המין שלהם (אבקנים וצלקות) ולפי המבנה של הפרח – כלומר, לפי התכונות המורפולוגיות.
כיום הרעיונות שלו הורחבו ומשתמשים במחקר גנטי על מנת לבדוק את האורגניזמים השונים.
אם כך, אילו המושגים שאנחנו משתמשים בהם כיום:
על-ממלכה – Domain – Regio – עולם החי מתחלק לשלוש על-ממלכות: 2 על-ממלכות של חידקים, שהם יצורים חסרי גרעין (כלומר, אין להם גרעין בתא) ועל-ממלכת האיקריוטיים – (בעלי גרעין) שכוללת את רוב האורגניזמים המוכרים לנו, ובהם אני אתמקד בהמשך.
ממלכה – Kingdom – Regnum – את על-ממלכת האקריוטיים אנחנו מחלקים לכמה ממלכות. אילו שמעניינות אותי בבלוג הן ממלכת החי וממלכת הצומח. ממלכות נוספות הן ממלכת הפטריות, ממלכת החד-תאיים וממלכת אצות.
הנה מספר דוגמאות מממלכת הצומח:
מערכה – Phylum – Divisio – במקרה זה ניתנו שמות שונים בבוטניקה – Divisio ובזאולוגיה – Phylum, אבל מדובר על אותה רמת חלוקה.
כאן אנחנו מחלקים את הממלכה שאנחנו מתמקדים בה לפי מאפיינים בסיסיים למדי. למשל: מערכת פרוקי הרגליים, כוללת את כל החרקים, העכבישים, הסרטנים, העקרבים ועוד.
בצומח אנחנו מחלקים את הממלכה לשתי מערכות – וכדי לא להכנס ליותר מדי מושגים, אגיד שיש מערכה של טחבי-כבד, ומערכה שכוללת את כל השאר.
מחלקה – Class – Classis – החלוקה נעשית מעט יותר מדוייקת: מחלקת העופות, מחלקת הזוחלים ומחלקת היונקים הן כבר חלוקות הגיוניות ומוכרות לנו בממלכת החי.
בממלכת הצומח אנחנו מחלקים את הצמחים (באופן גס) לחד-פסיגיים ודו-פסיגיים. הפסיג הוא העלה הראשוני של הצמח – כשזורעים זרע ויוצא ממנו העלה הראשון. יש צמחים שמוציאים עלה אחד, כלומר – חד פסיגיים; ויש כאילו שמוציאים שניים – כלומר, דו-פסיגיים.
הנה נבט של תורמוס ההרים – ממחלקת הדו-פסיגיים. הפסיגים הם העלים הצמודים לקרקע.
והנה כמה דוגמאות ממחלקת העופות:
סדרה – Order – Ordo – קבוצת צמחים (או בעלי חיים) שיש להם אב קדמון משותף.
למשל, בממלכת החי – סדרת הפרפראים כוללת פרפרים ועשים;
ובממלכת הצומח – הנה לדוגמא פרחים השייכים לסדרת האספרגיים:
משפחה – Family – Familia – כל סדרה מתחלקת למשפחות, בהן אפשר לראות את הדמיון.
בסדרת הפרפראיים ניתן למצוא את משפחת הכחליליים ומשפחת הנימפיתיים.
בצומח, המשפחה החביבה עלי, כידוע לקוראי הבלוג, היא משפחת הסחלביים:
סוג – Genus – המשפחה מתחלקת לסוגים שונים. למשל, במשפחת הסחלביים אפשר למצוא את הסוגים סחלב ודבורנית. במשפחת הנוריתיים – נורית, כלנית, ודמומית. הנה לדוגמא נציגים מהסוג מרווה:
מין – Species – זו היחידה הבסיסית. היום כבר לא מאפיינים מינים לפי המורפולוגיה (מראה האורגניזם ותכונותיו הפיזיות), כי אם לפי הגנטיקה(DNA).
הדבר המרשים הוא, שהמיון המתקבל בשתי השיטות דומה.
ישנם מינים שונים בסוג שקשה להבדיל ביניהם במבט ראשון, למשל בסוג זהבית –
וישנם מינים שנראים מספיק שונים, למשל חורשף –
לכאורה כאן אפשר היה לעצור… אבל יש מקרים שבהם החלוקה מתעדנת יותר.
למשל, ההבדלים בין צבעוני ההרים שגדל בהרים – לעומת זה שגדל במישור החוף, גרמו לבוטנאים להגדיר את צבעוני ההרים של מישור החוף בתור תת מין נפרד – צבעוני ההרים, תת מין השרון.
יש מקרים שבהם ההבדלים לא מצדיקים אפילו להכריז על הצמח כתת מין נפרד – ואז אומרים שזהו זן שונה. למשל, כלנית מצויה – מופיעה בשלל צבעים – זן אדום, זן לבן, זן סגול וכולי.
גם כאשר מתרבתים צמחים, ומשנים תכונות באופן מלאכותי – מדברים על "זנים תרבותיים" ולא על מינים שונים.
לסיכום הנושא: כשאני מציגה בבלוג פרח, אני משתדלת לכתוב את השם המלא שלו, כלומר – הסוג והמין: "דרדר כחול" או "רצועית הגליל".
בבלוג שלי הצגתי סוגים שונים מאותה משפחה. למשל: איריס, צהרון, כרכום וסייפן – הם סוגים במשפחת האיריסיים.
וגם מינים שונים מסוגים מסויימים. למשל: פשתנית משולשת, פשתנית יפו, פשתנית ארם-צובא ופשתנית זעירה – הם מינים בסוג פשתנית, ממשפחת הלועניתיים.
מקווה שנהניתם, ושההרצאה הזו לא היתה מסובכת מדי, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
את התמונות כולן צלמתי בשנים 2007-2013, וערכתי לקולאז'ים.
בכתיבת הרשומה הזו נעזרתי במקורות הבאים –
- האנציקלופדיה של החי והצומח, בעריכת עזריה אלון
- המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, מאת פרופ. נעמי פינברון-דותן ופרופ. אבינעם דנין
- לקסיקון מפה לצמחי ישראל, מאת פרופ. אבי שמידע
- הרצאה בנושא סיסטמטיקה, של ד"ר יותם ציפרברגר, מתוך יום עיון בגן הבוטני בירושלים, 23.5.2012
- ערכים בנושא בויקיפדיה (באנגלית) – משם גם האיור המקורי (שהוספתי לו עברית)
למי שמעוניין בקריאה נוספת, אני ממליצה על שתי הרשומות הבאות בבלוג של עמיר ויינשטיין – טקסונומיה אנטמולוגית, חלק א' וחלק ב'
מענין מאד השכלתי יום טוב♥
אהבתיאהבתי
תודה לך!
אהבתיאהבתי
אצתי רצתי לקרוא את הרשמה בתקווה שעכשיו סופסוף אוכל לדעת באיזו מילה להשתמש כשצריך: מין/סוג וכו'. הסברייך מלומדים ואף מפשטים את העניין ככל האפשר להדיוטות כמוני. אולם יצאתי יותר מבולבלת… 🙂 הבנתי שזה מסובך מדי בשביל רוב האנשים, וכנראה נמשיך לטעות…
אהבתיאהבתי
דווקא קיויתי שהצלחתי להסביר…
זה לא מסובך, צריך רק להתרגל למונחים.
אני אנסה שוב: "סוג" – זה שני פרחים שונים. למשל, כלנית, נורית ופרג הם סוגים שונים של פרחים.
"מין" זו דרגת קרבה גדולה יותר, למשל – נורית אסיה, נורית הלב ונורית המים הם מינים שונים של נורית.
אהבתיאהבתי
עשית לי סדר
וגם נהניתי לראות את התמונות (כרגיל)
תודה
אהבתיאהבתי
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
תודה על ההסברים המאלפים.
אשתדל לא לטעות (יותר מדי)…
אהבתיאהבתי
מצוין 🙂
תודה לך!
אהבתיאהבתי
תודה. תמיד שמחה ללמוד ממך בתחום שאת כל כך בקיאה בו.
אהבתיאהבתי
בשמחה, אני שמחה לראות אותך כאן 🙂
אהבתיאהבתי
נהדר, עננת. עשית לי סדר.
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
אהבתיאהבתי
תודה עבור ההסברים המענינים
בצרוף התמונות הנפלאות.
אהבתיאהבתי
תודה רבה, אני שמחה שנהנית!
אהבתיאהבתי
כתמיד מעניין לקרוא את דבריך. תודה על הפוסט המפורט (מילולית וויזואלית) ועל "עשיית הסדר".
אהבתיאהבתי
תודה 🙂 אני אני שמחה שנהנית!
אהבתיאהבתי
עננת , קטונתי, רשומה מהממת!!! ההסברים התמונות, הקולאז'ים הנהדרים.. מקסים ביותר..
זאת רשומה שאני מכניסה לקובית המומלצים שלי בבלוג.. ואני עוד אחזור אליה ללמוד ממנה עוד ועוד..
תודה על המידע ♥
אהבתיאהבתי
תודה רבה לך 🙂
עבדתי קשה על הרשומה הזו – גם על איסוף התמונות ובנית הקולאז'ים, וגם על הטקסט…
אהבתיאהבתי
כותב NNN FOX קודם כל תמונות יפות והסברים מאלפים!, חוץ מזה, עננת,
בעקבות רשומה זאת בדקתי בויקיפדיה, בעברית, ומצאתי: 1]סווג של הצמחים, לעוד מערכות אחדות,
למשל שרכאים, [צמחים וסקולאריים חסרי פרחים] 2] חלוקה של האצות ל3 ממלכות:
פרוטיסטה [חד תאיים אוקריוטיים,בעלי גרעין תא.] חידקים [אצות כחוליות] וצומח.
שאלה, באיזו ממלכה מסוגים את החזזיות? [שלוב של פטרייה ואצה].
אהבתיאהבתי
תודה לך.
אכן, חלק מהאצות שייכות לממלכת הצומח, חלק לאחת מעל-ממלכות חסרי התא – וחלק לממלכה משלהן. לא רציתי לפרט על זה כדי לא לסבך את ההרצאה יותר מדי – ממילא אני מתמקדת כאן בעיקר בעולם הצומח.
למיטב ידיעתי, חזזיות מסווגות כחלק מממלכת הפטריות. יכול להיות שיש יוצאות דופן.
אהבתיאהבתי
יופי של רשימה . חשוב בהחלט לעשות סדר בדברים.
והתמונות- מקסימות אחת, אחת.
תודה
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
אני שמחה שנהנית!
אהבתיאהבתי
הרצאה מאלפת. נהנתי לקרוא ולהבין מעט יותר.
תודה להשקעה הגדולה. וצילומים נהדרים. צריכה ללמוד איך להכיל כמה יחד.
מאוד מעריכה.
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
את הקולאז'ים אני בונה בעזרת תכנה חינמית שהורדתי – ששמה Photoscape.
גם Picasa יודעת להכין קולאז'ים – שם יש פונקציה ליצירת קולאז'ים אוטומטיים.
אהבתיאהבתי
רשומה מצויינת!
בתור בוגרת ביולוגיה הכרתי את המונחים, אם כי בלימודים השתמשנו בהם בעיקר בזואולוגיה. משיעורי בוטניקה אני זוכרת רק שציירנו עגבניה מבפנים.
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
אני שמחה שהמושגים מוכרים לך!
אהבתיאהבתי
תודה אני אנסה
אהבתיאהבתי
תודה לך על הרשומה המאלפת/מעלפת, אם אוהבים את זה מספיק לומדים מהר מאד להבחין בין המונחים,
תודה גם על הצילומים המופלאים…..העבודה היתה שווה, כל הכבוד!!!
תמי.
אהבתיאהבתי
תודה, וברוכה הבאה לבלוג!
אהבתיאהבתי
סליחה, "טקסונומיה היא מיון כל האורגניזמים החיים…"
רב-מילים:
הסבר מלא למילה טַקְסוֹנוֹמְיָה שֵם נ'
[טקסו- (=סדר, מיוונית)+-נומיה]
1. ביולוגיה ענף בביולוגיה העוסק במיון ובסיווג של צמחים ושל בעלי חיים על-פי דמיון מבני, מוצא משותף וכד'.
********************************************************************************************************************
וגם
2. תורת המיון, עקרונות המיון המדעי; מיון וסיווג שיטתי (של תופעות, נושאים וכו').
אהבתיאהבתי
תודה, וברוך הבא לבלוג.
טקסונומיה מסווגת גם פטריות, חידקים, אצות ועוד אורגניזמים שאינם "צמחים ובעלי חיים" – ההגדרה הראשונה כבר מזמן איננה מדוייקת.
ואכן, השיטה הבינומית הורחבה מאז ימי לינאוס לנושאים נוספים – לא רק לעולם החי, אלא גם לתחומים נוספים, תופעות ועוד.
אהבתיאהבתי
צילומים מדהימים , עננת
ותודה על ההסברים
שבוע מקסים
שי
אהבתיאהבתי
תודה 🙂 אני שמחה שנהנית!
אהבתיאהבתי
אני חסיד גדול מאד של טקסונומיה. לדעתי הם היא חסרה התמונה אינה מושלמת.
צילומים נהדרים עננת.
אהבתיאהבתי
בבלוג אני משתדלת תמיד לתת את כל המידע 🙂
תודה לך!
אהבתיאהבתי
תודה על הסדר שעשית לי 🙂 עברו יותר מידי שנים מאז שלמדתי את זה.
אהבתיאהבתי
זה בסדר, אני יודעת שאת יודעת יותר ממה שאת חושבת שאת יודעת 🙂
*חיבוק*
אהבתיאהבתי
נהנתי
צורת ההגשה ברורה ומפשטת את התמונה הכוללת
מצפה לקרוא את הבלוגים הנוספים
מרים
נ.ב. האם יש גם מגדיר לשחלבים? הכונה לתרבותיים?
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
אני לא כ"כ מכירה צמחי תרבות, אני יודעת שיש לפחות ספר אחד בעברית על גידול סחלבים. אני בטוחה שיש גם ספרים על מינים וזנים של סחלבים תרבותיים.
יש משתלות שמתמחות בסחלבים, אפשר אולי להתייעץ איתן.
אהבתיאהבתי
שאלתי חברה, היא ממליצה על הספר – "קסם הסחלב" כתבה אסטלה קריסטל בונה, הוצאת שבלול, שנת 2003
אהבתיאהבתי
תודה על התזכורת, עננת.
ידעתי כנראה חלק מהמבנה ההירארכי הזה, אבל חלקים ממנו שכחתי.
המשך שבוע מוצלח לך 🙂
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂
אני שמחה להזכיר ולסדר. וממש לא מפתיע אותי שגם זה משהו שאתה כבר יודע… 😉
שבוע נפלא לך!
אהבתיאהבתי
אל תשכחי שלמדתי ביולוגיה מוגבר לבגרות (5 נקודות), כולל כמובן הגדרת פרחים. אז חלק מוכר, ואפילו זוכר מזה די הרבה, יחסית.
רק שבצמחים ההגדרה למין מעט לא ברורה, ויש תת מינים, זנים וכד', שמבלבלים (במיוחד למי שלמד את זה לפני כ-30 שנה..)
🙂
אהבתיאהבתי
אני בכלל למדתי גיאוגרפיה…
ובכל זאת, אל תצטנע: אני יודעת שאתה אדם בעל ידע רחב בתחומים רבים ומגוונים, ואתה יודע מה? זו אחת הסיבות שאני כל כך נהנית לקרוא אצלך.
אהבתיאהבתי
תודה על המחמאות, יקרה 🙂
אהבתיאהבתי
הרצאה נהדרת. ואכן , כמו עופר אני זוכרת חלוקות שעשו מורי לביולוגיה בשיעורי הבוטניקה. יש לציין שהן לא היו מפורטות עד כדי כך. אני משערת, או מקווה, או חולמת והוזה שפעם בעתיד הרחוק, שאני כבר לא אהיה חלק ממנו , הבוטניקה תרד לפירוט כל כך רב עד שתעניק שמות לכל פרט בודד. את לא חושבת שיהיה כיף להסתובב למשל בעמק המוות עם חברים לעצור ולהכיר ולזהות ולהכריז: הנה משה. שמעתי עליך כל כך הרבה, נעים להפגש פנים אל פנים?
אני חושבת שיהיה כיף :). כיווןן שמשה הלז לא יפרח, כמובן , זמן רב, נקרא לכל פרח שצומח מאותו שורש, פקעת, שיח בודד – משה. ובא שלום על ישראל.
אם את קוראת את כל זה הרי שאת הרבה יותר סבלנית משחשבתי :))))).
אהבתיאהבתי
בטח שאני קוראת הכל, במיוחד כשזה תגובה ממך 🙂
בעיקרון, אם זה עץ או צמח רב-שנתי, אז בסדר – אפשר לתת שמות אישיים. אבל מה תעשי למשל עם שדה של סביונים? הם חד-שנתיים, ויש מליונים מהם – כל שנה כל המליונים הללו מתים, ומהזרעים שלהם נולדים מליונים חדשים, אחרים…
אהבתיאהבתי
החכמתי, וגם שזפתי עיני בתמונות יפיפיות
אהבתיאהבתי
תודה לך!
אהבתיאהבתי
הרצאה מרתקת!
שנותנת פרספקטיבה רחבה 🙂
והקולאז'ים יפהפיים!
אהבתיאהבתי
תודה רבה! אני שמחה שנהנית!
אהבתיאהבתי
תודה על ההרצאה המלמדת
וגם הקולג׳ים יפים ביותר
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
אני שמחה שנהנית!
אהבתיאהבתי
רשומה מרתקת וחשובה, תודה.
אהבתיאהבתי
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
מעניין מאד.
שמרתי במועדפים שלי, כדי שאוכל להיעזר ברשומה הזאת גם בעתיד 🙂
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂
אני שמחה שנהנית
אהבתיאהבתי
רשומה מעשירה ומעניינת מאוד. ההסבר קצר וברור והרבה תמונות מקסימות.
אהבתי מאוד, תודה על ההשקעה.
אהבתיאהבתי
תודה, אני שמחה שנהנית
אהבתיאהבתי
כל הכבוד לך, עננת, על העבודה שהשקעת בכתיבת הרשימה החשובה הזאת.
אהבתיאהבתי
תודה רבה
אהבתיאהבתי
מרתק! למדתי , הבנתי דברים חדשים ונהניתי מאד!
תודה עננת יקרה ושנה טובה♥
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂
זו רשומה שאני מאד גאה בה, עבדתי עליה קשה.
אני שמחה שנהנית, למדת והבנת!
אהבתיאהבתי