עוד יש מקום לאהבה – בחולות

IMG_3442

אני עושה הפסקה בסיפורי הטיול במדבריות קליפורניה, בשביל לקפוץ לרגע למדבר אחר: הנגב. אתמול אחר הצהרים נסעתי עם חברים אל חולות שבטה, לסיור איתור זוחלים.
התחלנו בסיור אחר-צהרים, מעט לפני השקיעה.
את הסיור הוביל גל, שמזמן לא טיילתי איתו. 

IMG_3445

טיילנו באיזור חולות שבטה – איזור שיש בו דיונות של חולות נודדים. הרוח מציירת ציורים נהדרים בחולות, וממש מקסים להסתובב שם.
הצמחיה מעטה, אבל פה ושם פתאום קולטים תנועה על החול… 

IMG_3446

הלטאה הראשונה שפגשנו היא הלטאה הנפוצה ביותר בשטח. זוהי שנונית החולות, שנקראת כך בגלל השן הארוכה ברגל האחורית שלה.
שמה הלטיני: Acanthodactylus scutellatus. 

IMG_3439

השנונית היא זוחל בעל דם קר. כלומר, ככל שחם יותר בחוץ – היא אנרגטית יותר. השנוניות הראשונות שראינו טסו על פני החול, והיה קשה לעקוב אחריהן. אבל ככל שהזמן חלף והשמש שקעה, מהירות התגובה שלהן האטה, והצלחנו לצלם אותן.

IMG_3484

ואז ראינו את העקבות הללו, וגל מאד שמח: אילו עקבות של חומט רפואי!
חומט רפואי (ששמו הלטיני: Scincus scincus) הוא מין נדיר יחסית, ששוכן בחולות מערב הנגב. 

IMG_3448

החומט הרפואי הוא בעל חיים יפהפה, ומותאם מאד לחיים בחולות. הבטן שלו שטוחה, הזנב והראש מחודדים – והוא מסוגל ממש "לשחות" בתוך החול.
אני חושבת שזהו בעל החיים היפה ביותר שפגשנו בטיול. 

IMG_3461

הרגל שלו משוננת, מה שמגדיל את שטח הפנים שלה, ועוזר לו לנוע על פני החול. 

IMG_3457

החומט נקרא "רפואי", כי בשרו המיובש נחשב לתרופה לשלל תחלואים. גל מספר לנו שגם כיום, בסיני ובצפון אפריקה אפשר למצוא בשווקים חומטים מיובשים. הם נמכרים כתרופות.
בארץ זהו בעל חיים מוגן, ואסור באיסור חמור לפגוע בו. 

IMG_3462

כשהחומט מרגיש סכנה, הוא מתחפר בחולות ונעלם תוך שניות. כל מה שנשאר זה הסימן הזה בחול – שמראה לנו שכאן מתחבא החומט, ותוך כמה שניות הוא גם ייתקדם מתחת לפני הקרקע ויתרחק מהאיזור –

IMG_3463

אם כבר ציורים בחול, הנה עוד קצת נופים מהדיונה, מעוטרת בדגן ששמו מלענן המטאטאים – 

IMG_3466

ועוד ציור מקסים בחול: מחוגה טבעית, עיגול כמעט מושלם: 

IMG_3487

חיפשנו, כמובן, גם מה צומח – הנה שרידיו של חורשף נאה (ותודה ליובל על הזיהוי) – הוא פרח באביב בורוד-לבן, ועכשיו הוא יבש. 

IMG_3493

הפרח היחיד שראינו פורח היה פרח צהוב עדין, שלעלים שלו יש ריח חריף ולא נעים: 

IMG_3520

זוהי פיגמית מגובששת, צמח מרפא חשוב במדבר: משמש להורדת חום, להפגת כאבי ראש וגם לייצור סבון.
משתמשים בו בשלל צורות – מרתיחים את העלים בחלב חם, חולטים אותם במים חמים או קרים, ואפילו עושים אמבטיות במים חמים עם עלי פיגמית. 

IMG_3518

פגשנו גם הרבה קונכיות בשטח – זוהי שבלולית המדבר, אחד משני המינים הנפוצים ביותר בנגב.

IMG_3499

פגשנו גם עקרב אחד צעיר – זהו פרט צעיר מאד, כל גדלו, כולל הזנב, הוא בערך סנטימטר אחד. זהו בותוס ישראלי (שקרוי גם עקרב ישראלי) – מהפחות מסוכנים בין העקרבים, ויחד עם זאת – השתדלנו לא להתקרב אליו יותר מדי. הבוגרים מגיעים לגודל 5-7ס"מ. 

IMG_3523

מעט לפני החשיכה מצאנו את אחד הזוחלים היפים והמיוחדים של האיזור: חרדון חולות (שמו הלטיני: Agama savignyi).
זהו פרט צעיר וקטן: הגדולים מגיעים לגודל 25 ס"מ! 
לכדנו אותו לכמה שניות בשביל להסתכל על הדוגמא היפה על הגב שלו – ושחררנו אותו מיד. 

IMG_3503

לצערי, התמונה על החול לא יצאה לי חדה מספיק – לכן שמתי גם את התמונה ביד. יחד עם זאת, אני רוצה להבהיר – אני לא רוצה לעודד אנשים ללכוד בעלי חיים כך סתם. אנחנו תפסנו את החרדון הזה למספר שניות ושחררנו אותו. 

IMG_3513

השמש כבר התחילה לשקוע – אז חזרנו אל המכוניות, לארוחת ערב טעימה ומגוונת, ואחרי השקיעה חזרנו לשטח, לחפש את חיות הלילה.
אבל על זה אני כבר אספר ברשימה הבאה… 

IMG_3517

אני מקווה שנהניתם! את התמונות צלמתי אתמול, 30.8.2013, בדיונות באיזור שבטה.
אני שולחת המון תודות אל גל, שהדריך, הסביר, הראה ולימד אותנו. 

IMG_3489

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

IMG_3497

שרביט עשרה צילומים

אמנם עזבתי את תפוז, אבל אני עדיין קוראת שם הרבה, וכשעופר הזמין אותי להרים את השרביט הזה, החלטתי שבעצם, למה לא?

ההגדרה של השרביט היא כך: "בשרביט הזה אתם מתבקשים להעלות 10 צילומים מעשה ידיכם  של חפצים מבתיכם / סביבתכם שהינם משמעותיים עבורכם וכיתוב קצר בכל תמונה .זה לא חייב להיות חפצים , כל דבר שידבר אליכם והקשר שלכם אליו …"

אז הנה לפניכם, ללא סדר מוגדר, עשר התמונות שלי:

1. עציצי הפרחים שלי: אני גרה בעיר, בקומה שביעית. לצערי, אין לי גינה. אבל יש לי עציצים – ואני משתדלת לגדל בהם פרחים מפרחי ארצנו.
את הכלניות קניתי בסופר, את הרקפות והחצב – קבלתי מחבר שגידל אותם מזרעים. הסביון והציפורנית הגיעו אלי בעצמם, בלי שאני זרעתי או שתלתי אותם.
אני מאד אוהבת את העציצים שלי. 

01flowers

2. תמונות בסלון: הגדלתי את תמונת הנוף מעמק המוות, והיום היא תלויה בסלון – יחד עם תמונה של מוטי, שצייר אחיו צבי, ותמונה של אחותי ואני כילדות, שציירה אמא שלי.
יש עוד תמונות בבית – בסך הכל אני אוהבת אומנות. 

02pics

3. אני גם אוהבת פעמוני רוח! אילו שני המיוחדים שלי:
משמאל – פעמון שקניתי בשנת 1998 אצל אומן אמישי, עם ציור של קרדינל על עץ מגנוליה
מימין – פעמונים עשויים פרוסות אבן, שקניתי השנה, בעמק המוות. 

03bells

4. החלון בתמונה מעל הוא חלון פנימי קטן, שמקשר בין הסלון לפינת המחשב שלי – וזוהי התמונה הבאה: פינת המחשב. זהו חדרון קטנטן בבית שלנו, גדלו 2X2.5 מטר.
בצד אחד של החדרון נמצא שולחן המחשב: מדף המקלדת הופל זה-מכבר (ולא הצלחנו לחבר אותו מחדש), וככה נראה האיזור כשהוא מסודר (לרוב הוא ממש לא מסודר…).
בצד, על הדלת, תלוי פוסטר שקניתי לפני 4 שנים בשמורת פוינט לובוס – פרחי בר נפוצים בשמורה.
בינתיים קניתי לעצמי לאפטופ, אבל הוא עדיין לא הגיע לחשיבות של הפינה הזו, והמחשב הזה: 

04pc

5. כשאני יושבת ליד המחשב, מאחורי נמצא ארון הספרים שלי. זהו הצד השני של החדרון.
בארון הזה אני שומרת את כל ספרי הטבע שלי – בוטניקה, אקולוגיה, האנציקלופדיה של החי והצומח, מחברות שכתבתי בהן בהשתלמויות רת"ם…
הכל צמוד אלי. 

05books

6. בערך מאז גיל 15, הלהקה האהובה עלי היא הביטלס.
ליום הולדת 20, קיבלתי מצבי (אחיו של מוטי שהוזכר כבר) במתנה פסלון פימו שהוא הכין – ג'ון לנון בדמותו מ"צוללת צהובה". בשנים הבאות צבי פיסל עבורי גם את פול מקרטני, וגם גיטרה חשמלית עבורם.
חברתי גליה קנתה לי בלונדון צוללת צהובה קטנה.
שנים אחר כך מוטי קנה לי בקנדה פסלוני פלסטיק של הביטלס, מעוצבים ומקסימים – שבאו יחד עם דמויות נוספות מהסרט.
אני מאד אוהבת את כל הדמויות הללו, אבל למרות (או אולי בגלל) החספוס, האהוב עלי מכולם הוא אותו פסלון פימו, שצבי הכין לי ליום הולדת 20. 

06beatles

7. המשקה האהוב עלי הוא… תה. אבל לא כל תה. אני לא אוהבת חליטות פרי, ולא תה עם חלב.
אני כן אוהבת תה אמיתי עם עשבי תיבול (זוטה לבנה, למשל – זה הפרח בצד ימין למטה בתמונת העציצים).
כאן בתמונה ריכזתי כמה מפריטי התה החביבים עלי: קופסת פניני יסמין מצ'יינה טאון בסן פרנסיסקו, תה ירוק-יסמין של Twinings (הרבה יותר מוצלח מויסוצקי או פומפדור!), קנקני תה, ספלים לתה, קופסה אדומה של תה ג'ינסנג – גם היא מסן פרנסיסקו; ובחזית – שני "פרחי תה" בצלוחית – שמים כדור כזה בקנקן זכוכית עם מים רותחים – והוא "פורח" – נפתח לצורת פרח מקסים, תוך חליטת המים לתה. 

07tea

8. כידוע, אני מטיילת הרבה. בטיולים אני מקפידה לחבוש כובע, וזה הכובע שלי –
קניתי אותו אצל האמישים, אצל תופרת מקומית.
בשנת 1998 קניתי שם בשוק כובע בגזרה הזו, בצבע כחול – שמאד אהבתי. אחרי שנים שבהן הכובע טייל איתי בכל מקום, הבד התפורר והכובע נהרס.
לכן בשנת 2011, כשביקרנו אצל האמישים שוב – הלכתי לאותו שוק, מצאתי את אותה תופרת, וקניתי ממנה כובע נוסף. עכשיו אני מצטערת שלא קניתי שם כמה כובעים…
הדוגמנית כאן היא העננצ'יקית, ואפשר לראות כמה הכובע מצוין בהגנה מפני השמש!

08hat

9. לפני כמה שנים התחילו לי בעיות ברכיים. ולכן כיום אני מטיילת עם מקלות הליכה. אחרי כמה מקלות שנשברו, קניתי לי בארץ מקל בודד ואיכותי – ואז בארה"ב קניתי זוג דומה.
המקלות הללו מטיילים איתי לכל מקום. 

09walking_canes

10. אף רשומה עלי לא תהיה שלמה ללא חתול.
בתחילת החודש איבדתי את בילבו שלי, החתול הנהדר והמקסים. עדין יש לנו שני חתולים בבית – החשובה בינהם זו סיסילי, שהיא כבר בת 14 שנים בערך, 12.5 מתוכן איתנו: 

10cicely

זהו, עד כאן התמונות והסיפורים – אני מקווה שנהניתם!
​מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

צוויץ צוויץ, מי צייץ? קול ציפור הוא על העץ!

b05אני ממשיכה עם עוד ציפורים ממדבר מוהאבי.

SONY DSC

הראשון הוא קל מאד לזיהוי: חנקן. לחנקן יש תמיד מעין "מסיכה" שחורה על העיניים, ממש כמו לזורו.

SONY DSC

בתחילה חשבתי שזהו חנקן גדול, שאני מכירה מהארץ ואפשר למצוא אותו גם בארה"ב (הם קוראים לו Northern Shrike) – אבל אבו נטע תיקן אותי, וסיפר לי שזהו Loggerhead Shrike – מין דומה, אך ייחודי לארצות הברית.

b04

פגשנו גם את ידידנו ה"עורייבן" – Common Raven.

b03

פגשנו כמה ציפורי שיר קטנות וחביבות: למשל Rock Wren – גדרון סלעים, ציפור חביבה ואוהבת שמש ומקומות יבשים ויבשים למחצה.

SONY DSC

את החמוד הזה ראינו על עץ ערער קליפורני (California Juniper) באתר הקמפינג שבו מצאנו את הצבים.
זהו Oak Titmouse – קרוב של הירגזי שלנו, לכן הייתי מתרגמת את שמו ל"ירגזי אלונים" –

b08

צלמתי גם את הנחמד הזה, אבל שכחתי לבקש מאבו נטע זיהוי עבורו… אעדכן כשיגיע.
והנה הגיע העדכון: זהו Bell's Vireo – ה"ויראו" הם משפחת ציפורים שאין לה נציגים באירופה ובמזה"ת. 

b17

הדרכים במדבר מוהאבי אינן עמוסות. לכן, כשראינו את העץ הבא – פשוט עצרנו בצד הדרך, שלפנו משקפת ומצלמות, והסתכלנו:
בראש העץ יש קן גדול ומרשים… מעניין למי הוא שייך…

SONY DSC

לשמחתנו, לא נאלצנו להמתין הרבה: ההורים הגיעו מהר מאד.

SONY DSC

מסתבר שמצאנו קינון פעיל של Red-Tailed Hawk – אמנם Hawk בד"כ מתורגם ל"נץ", אבל השם הלטיני שלו הוא Buteo jamaicensis, כלומר עקב ג'מייקני.

SONY DSC

עמדנו שם כמעט חצי שעה, וצפינו בעקבים הנהדרים הללו –

b16.

טסים, מחפשים מזון ומביאים אותו לגוזלים שנמצאים בקן. שני ההורים בנו יחדיו את הקן, וכעת הם מטפלים יחדיו בגוזלים – בין גוזל אחד לחמישה בקן.

SONY DSC

אני מרוצה במיוחד מהתמונה הבאה, שבה רואים אחד ההורים בקן ואת השני מתקרב –

b09

לקראת השקיעה יצאנו משמורת מדבר מוהאבי, והמשכנו דרומה – לכיוון פארק עץ-יהושע – Joshua Tree National Park.
בדרכנו, נסענו על Highway 66 – הכביש המפורסם שחוצה את ארה"ב ובו נסעו, בשנות השפל, כל אילו שחיפשו את מזלם בקליפורניה.
היום זהו כביש צדדי יחסית, אום נטע קוראת לזה "דרך סינית" (Scenic Route)  😉
לצד הכביש פגשנו קבוצה של נשרים מתכוננים לשנת הלילה – Turkey Vulture.

b27

ועם עוד תמונות של העקבים, אני מסיימת את הביקור בשמורת מוהאבי. מחר נגיע לפארק עץ יהושע, מקום מדהים ומיוחד גם הוא….

b12

את התמונות צלמנו, אום נטע ואני, בשמורת מדבר מוהאבי, בתאריך 10.3.2013.
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
ותוספת מאבו נטע – בתמונה הבאה, הנץ המעופף איננו ה-Red Tailed Hawk, אלא מין אחר – Ferruginous Hawk – שגם הוא בעצם מין עקב, שבולט בחזהו הבהיר.

SONY DSC

תודה לאמא שלי, שהזכירה לי בתגובתה את השיר הנפלא הזה –
היא דיברה על "מלון הנשרים" הבאים ללון בקליפורניה, ואני נזכרתי במלון קליפורניה, של להקת הנשרים:

חיים במדבר

c02

בדרך כלל, כשחושבים על "מדבר" – חושבים על "שממה" – מקום ריק מצמחים ובעלי חיים. ובכן – זה ממש לא נכון!
במדבר מוהאבי חיפשנו בעלי חיים, ומצאנו כמה, אם כי לא הרבה. 

c01

החמוד מכולם היה הצ'יפמנק – Chipmunk – סנאי חמוד שעמד על הסלעים בשמש וכרסם משהו.
שמחנו מאד שהוא עמד בשמש, גלוי, ויכולנו להתמקד בו ולצלם אותו. 

SONY DSC

במרכז המבקרים של מדבר מוהאבי סיפרו לנו על צב המדבר – The Desert Tortoise – צב בסכנת הכחדה, אופייני לאיזור מדבר מוהאבי ומדבר סונורה. היו שלטים בדרך שהזהירו אותנו לא לדרוס צבים… אז חיפשנו צבים בכל כיוון. חיפשנו וחיפשנו… ובסוף הצבים היחידים שמצאנו היו אילו: 

c04

ביקרנו באתר קמפינג אחד –  אבל השלוגיות מסביב (כן, זה שלג על השולחן!) הרתיעו אותנו, ולא נשארנו שם.
הצבים, לעומת זאת, היו מאד משעשעים.
ועוד הערה – באנגלית, Turtle הוא צב מים, ואילו Tortoise הוא צב יבשה. 

c05

ראינו כמה וכמה לטאות בשטח. אום נטע הצליחה לצלם אחת, וגם אותה רק דרך ענפים…
זוהי  Uta stansburiana nevadensis – ששמה העממי  Nevada Side-blotched Lizard – לטאת נבאדה מוכתמת. 

SONY DSC

פגשנו גם כמה וכמה ציפורים, היום אני מתמקדת בדרורים. 

SONY DSC

שכן, יש הרבה מיני דרורים בארה"ב – חלקם מאד יפים ומיוחדים. 

b919

את הדרור הראשון – White Crowned Sparrow – דרור לבן-כתר – כבר פגשנו בעמק המוות

b920

נהנינו מהדרור הנחמד שמסתכל לכל הכיוונים. בתמונה מעל אפשר לראות את אחורי ראשו, עם הכתר הלבן בולט. 

b921

הצמד הבא הם Lark Sparrows – דרור דמוי-עפרוני. הם גדולים יותר, ונחמדים. 

SONY DSC

אבל היפה מבין הדרורים שפגשנו – היה זה: 

b918

Black Throated Sparrow – דרור שחור-גרון. 

b923

דרור מקסים, שאוהב את המדבר. נהנה לגור באיזורים סלעיים. אני התפעלתי מה"מסיכה" היפה שלו על הפנים. 

b925

אילו לא היו בעלי החיים היחידים שפגשנו במדבר – יש עוד ציפורים שצלמנו, ולכן יהיה המשך לרשימה הזו.
את התמונות צלמנו – אום נטע ואני – במדבר מוהאבי, בתאריך 10.3.2013.
תודה לאום נטע על הרשות להציד את תמונותיה!

SONY DSC

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!

SONY DSC

טפטופי פריחה במדבר מוהאבי

f14

פרט ל"חצילונים" היפים, היו מעט מאד פרחים שפגשנו במדבר מוהאבי. חלקם מוכרים לנו כבר מעמק המוות, וחלקם חדשים לנו.

f11

הנפוץ מכולם הוא ה"זכריני המדברי" – Cryptantha  – Desert Forget-me-not, ועדיין אני מזהה אותם רק ברמת הסוג, ולא ברמת המין.

f12

יחד איתו פורח גם צוואר הכינור – Fiddleneck. פרח ששמו הלטיני Amsinckia, גם אותו זיהיתי רק ברמת הסוג – 

f03

המינים השונים של Fiddleneck נפוצים בכל רחבי קליפורניה. 

f04

משפחת נר הלילה לא נפקדה גם מהמדבר הזה – הנה Brown-Eyed Evening Primrose – ששמו הלטיני Chylismia claviformis – והוא מאד נחמד. 

f05

הפרח הבא הוא מאד מאד מוכר לי – מקור חסידה – 

f06

ואכן, זהו מקור חסידה גזור, מין נפוץ מאד בארץ ובאירופה, מין פולש ברחבי קליפורניה, שפגשתי בעצם בכל הטיולים (למשל, בהר טאם). שמו הלטיני – Erodium cicutarium. ושמו העממי Red-Stem Stork`s Bill 

 f06a

פגשנו שני פרחים זעירים ממשפחת המורכבים – כאן פגשנו רק שניים בודדים, אבל בהמשך הטיול, בפארק עץ יהושע, פגשנו רבים:
הראשון הוא Mojave Desert Star – כוכב-מדבר מוהאבי, ששמו הלטיני Monoptilon bellioides, 

f07

והשני – Woolly Daisy – התרגום הוא חיננית צמרירית, למרות שחיננית היא לבנה-צהובה ולא צהובה לגמרי. השם הלטיני הוא Eriophyllum wallacei.
אני מאד מרוצה מהתמונה שלה, בזכות הצל הנחמד של הפרח: 

f08

עוד פרח מקסים וקטן שפגשנו – פרג מדברי קטן – 

f09

שמו הלטיני הוא Eschscholzia minutiflora, כלומר אשולציה קטנת-פרחים. 

f10

לקראת סוף המסלול ב-Hole in the Wall, פגשנו שיח בעל עלים קטנים – 

f02

הפרחים שלו לבנים וזעירים, והעמידו בפני תעלומה – היה לי קשה לזהות אותם. בסופו של דבר, באו לעזרתי אנשי California Native Plant Society – וגילו לי שזהו שקד המדבר –  Prunus fasciculata – קרוב של השקד המצוי שלנו. 

f01

את התמונות צלמתי ברחבי פארק מוהאבי, בתאריך 10.3.2013

f04a

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא. 

f13

Turpentine Broom – Thamnosma montana

a15

אני חוזרת לטיול בקליפורניה, במרץ האחרון. סיפרתי על המסלול היפהפה Hole In The Wall במדבר מוהאבי a09 לאורך המסלול פגשנו צמחים פורחים בסגול עם ריח מאד ייחודי – לא מאד נעים, אבל בהחלט בולט. הריח היה של כל הצמח, לא רק הפרח.  Thamnosma montana הפרחים היו קטנים, סגולים כהים ומאורכים – ממש חצילונים קטנים. אז כינינו אותם "החצילונים", ובאמת לאורך המסלול פגשנו הרבה חצילונים ריחניים.  a07 מאוחר יותר בדקנו בספרים, וגילינו שהצמח הזה הוא ממשפחת הפיגמיים – וזה לא מפתיע.  Thamnosma montana משפחת הפיגמיים ידועה בריחות שלה – הפיגם עצמו הוא בעל ריח מאד אופייני (יש כאילה שאוהבים, ויש כאילה שממש לא סובלים אותו) וכל עצי ההדר בעלי הריח הנפלא – גם הם שייכים לאותה משפחה.  Thamnosma montana תהיתי מאיפה הגיע ה"מונטנה" בשם הצמח – שכן, מדינת מונטנה בארה"ב איננה מדינה מדברית. חיפשתי, ומצאתי ש-Montana בלטינית פרושו "הררי".
שם הסוג – Thamnosma בא מיוונית עתיקה: Thamnos זהו שיח, ו-osma משמעותו בעל ריח.
כלומר, השם הלטיני משמעותו: "שיח-ריחני הררי" מיד חשבתי על הצחנן המבאיש – למרות שה"חצילון" הזה ריחני הרבה יותר. האינדיאנים השתמשו בו בתור דוחה מזיקים (Pest control). 

a13

לצמח ישנם שני שמות עממיים – האחד הוא  Mojave desert-rue – כלומר, פיגם-מדבר מוהאבי, שזה שם הגיוני לצמח ממשפחת הפיגמיים שגדל במדבר מוהאבי;  Thamnosma montana  והשני turpentine broom – מטאטא טרפנטין. הענפים של הצמח ישרים ניצבים, כמו מוטות של מטאטא וריחו של הצמח חריף, ואולי באמת מזכיר מעט טרפנטין.  a11 אבל אני חושבת ש"חצילון" זה שם מאד מתאים ונחמד לפרח.  a10 הפירות של הצמח הזה נראים כמו בלונים לבנים מנוקדים – חצילונים, אבל בלבן.  Thamnosma montana ה"חצילון" צומח במדבריות של דרום מערב אמריקה הצפונית – קליפורניה, נבדה, יוטה, אריזונה ומקסיקו.  Thamnosma montana כצמח מדברי, הוא לא מפונק – מסתפק בכמות מים מועטה (20-50 מ"מ לשנה מספיקים לו – ממש תנאי מדבר קשים) ומסתדר באדמות סלעיות או חוליות, אבל לא מלוחות.  a08 עוד מאפיין מאד בולט – העלים. או, אם לדייק – חסרונם של העלים.
זוהי תכונה שמאפיינת הרבה צמחי מדבר (למשל, רתם המדבר; חלביב רתמי ורכפתן המדבר אצלינו) – עלים מגדילים את שטח הפנים של הצמח, כלומר את השטח שמים יכולים להתאדות ממנו.
המים הם מאד יקרים. לכן הצמח מגדל עלים קטנים בתחילת העונה – כשהוא זקוק לפוטוסינתזה רבה יותר, ואז פשוט משיר את העלים, ומונע התאדות של המים דרכם. 
a12 את התמונות צלמנו – אום נטע ואני – במסלול Hole In The Wall, בתאריך 10.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה.  a14 מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.  a16

בילבו

הלילה, החתול האהוב והנפלא שלי בילבו נפל מהחלון, ונפצע קשה מאד.
לאחר ניסיונות הצלה אצל הוטרינר, הוא מת.
חשבתי שאני אדע מה לכתוב, אבל אין לי מלים – אז הנה כמה תמונות של החתול המקסים שלי, מהשנה האחרונה לחייו. 
בילבו תמיד אהב לשחק בשמש על הגג –
התמונות צולמו ב2013, אצלינו בבית. היה שלום, בילבו – ותודה על 7 השנים הטובות שלנו יחד.
אתם מוזמנים לקרוא גם את מה שמוטי כתב על בילבו שלנו. 

קצת על טקסונומיה

בבלוג שלי, בתור בלוג שעוסק בעיקר בבוטניקה, אני משתמשת הרבה במושגים כמו "מין" לעומת "סוג", "משפחה" לעומת "מחלקה" ועוד… פה ושם אנשים שואלים אותי בתגובות על ההבדל, או משתמשים באופן לא מדויק במושגים – אז החלטתי לנסות לערוך מעט סדר. לכן, הרשומה הזו היא יותר בסגנון הרצאה (עם הדגמות), אני מקווה שתהנו גם ממנה.

page03

מה היא טקסונומיה? טקסונומיה היא מיון כל האורגניזמים החיים, כדי שנדע להבדיל ביניהם, ולדעת מה אנחנו רואים.
אנחנו יודעים שבתנ"ך מוזכרים שמות של בעלי חיים וצמחים, רק לרוב ללא תיאור. ביוון העתיקה היו חיבורים שתארו את החי והצומח, ולפחות אחד מהם שרד עד היום.
מחיבורים אילו אפשר להבין שגם בעת העתיקה אנשים ראו "חמור" ו"סוס" וחשבו שהם יצורים שונים, אבל קרובים זה לזה.

page_animals

את קפיצת המחשבה הגדולה עשה המדען קארל פון לינה – הידוע גם בשם לינאוס – שבמאה ה-18 החליט לסדר את הנושא, ובעצם אנחנו משתמשים בערך בשיטה שלו, ובהרבה מההחלטות שלו עד היום. לינאוס קבע את יחידת הבסיס: מין.

page_ophrys

מין זו קבוצת אורגניזמים בעלי תכונות דומות, שמסוגלים להתרבות – וליצור דור המשך פורה.
בעזרת השיטה של לינאוס, אנחנו מבינים ש"חמור" ו"סוס" אינם בני אותו מין, כי אמנם הם מסוגלים להתרבות – אך הפרד אינו פורה.
לינאוס עבד בעיקר על עולם הצומח, אך הרעיונות שלו הורחבו לכלל עולם החי. הוא הניח את הבסיס לתורת האבולוציה. הוא בדק צמחים לפי אברי המין שלהם (אבקנים וצלקות) ולפי המבנה של הפרח – כלומר, לפי התכונות המורפולוגיות.
כיום הרעיונות שלו הורחבו ומשתמשים במחקר גנטי על מנת לבדוק את האורגניזמים השונים.
אם כך, אילו המושגים שאנחנו משתמשים בהם כיום: 

על-ממלכה – Domain – Regio –  עולם החי מתחלק לשלוש על-ממלכות: 2 על-ממלכות של חידקים, שהם יצורים חסרי גרעין (כלומר, אין להם גרעין בתא) ועל-ממלכת האיקריוטיים – (בעלי גרעין) שכוללת את רוב האורגניזמים המוכרים לנו, ובהם אני אתמקד בהמשך. 

page02

ממלכה – Kingdom – Regnum – את על-ממלכת האקריוטיים אנחנו מחלקים לכמה ממלכות. אילו שמעניינות אותי בבלוג הן ממלכת החי וממלכת הצומח. ממלכות נוספות הן ממלכת הפטריות, ממלכת החד-תאיים וממלכת אצות.
הנה מספר דוגמאות מממלכת הצומח: 

page_plants

מערכה – Phylum – Divisio – במקרה זה ניתנו שמות שונים בבוטניקה – Divisio ובזאולוגיה –   Phylum, אבל מדובר על אותה רמת חלוקה.
כאן אנחנו מחלקים את הממלכה שאנחנו מתמקדים בה לפי מאפיינים בסיסיים למדי. למשל: מערכת פרוקי הרגליים, כוללת את כל החרקים, העכבישים, הסרטנים, העקרבים ועוד.
בצומח אנחנו מחלקים את הממלכה לשתי מערכות – וכדי לא להכנס ליותר מדי מושגים, אגיד שיש מערכה של טחבי-כבד, ומערכה שכוללת את כל השאר. 

מחלקה – Class – Classis – החלוקה נעשית מעט יותר מדוייקת: מחלקת העופות, מחלקת הזוחלים ומחלקת היונקים הן כבר חלוקות הגיוניות ומוכרות לנו בממלכת החי.
בממלכת הצומח אנחנו מחלקים את הצמחים (באופן גס) לחד-פסיגיים ודו-פסיגיים. הפסיג הוא העלה הראשוני של הצמח – כשזורעים זרע ויוצא ממנו העלה הראשון. יש צמחים שמוציאים עלה אחד, כלומר – חד פסיגיים; ויש כאילו שמוציאים שניים – כלומר, דו-פסיגיים.
הנה נבט של תורמוס ההרים – ממחלקת הדו-פסיגיים. הפסיגים הם העלים הצמודים לקרקע.

והנה כמה דוגמאות ממחלקת העופות

page_birds

סדרה – Order – Ordo – קבוצת צמחים (או בעלי חיים) שיש להם אב קדמון משותף.
למשל, בממלכת החי – סדרת הפרפראים כוללת פרפרים ועשים;
ובממלכת הצומח – הנה לדוגמא פרחים השייכים לסדרת האספרגיים:

page_asparagales  משפחה – Family – Familia – כל סדרה מתחלקת למשפחות, בהן אפשר לראות את הדמיון.
בסדרת הפרפראיים ניתן למצוא את משפחת הכחליליים ומשפחת הנימפיתיים.
בצומח, המשפחה החביבה עלי, כידוע לקוראי הבלוג, היא משפחת הסחלביים:

page_orchispage_orchidaea

סוג – Genus – המשפחה מתחלקת לסוגים שונים. למשל, במשפחת הסחלביים אפשר למצוא את הסוגים סחלב ודבורנית. במשפחת הנוריתיים – נורית, כלנית, ודמומית. הנה לדוגמא נציגים מהסוג מרווה

page_sage

מין – Species – זו היחידה הבסיסית. היום כבר לא מאפיינים מינים לפי המורפולוגיה (מראה האורגניזם ותכונותיו הפיזיות), כי אם לפי הגנטיקה(DNA).
הדבר המרשים הוא, שהמיון המתקבל בשתי השיטות דומה.
ישנם מינים שונים בסוג שקשה להבדיל ביניהם במבט ראשון, למשל בסוג זהבית

page_zehavit

וישנם מינים שנראים מספיק שונים, למשל חורשף

page_חורשף

לכאורה כאן אפשר היה לעצור… אבל יש מקרים שבהם החלוקה מתעדנת יותר.
למשל, ההבדלים בין צבעוני ההרים שגדל בהרים – לעומת זה שגדל במישור החוף, גרמו לבוטנאים להגדיר את צבעוני ההרים של מישור החוף בתור תת מין נפרד – צבעוני ההרים, תת מין השרון.

page_tulip_mountain

יש מקרים שבהם ההבדלים לא מצדיקים אפילו להכריז על הצמח כתת מין נפרד – ואז אומרים שזהו זן שונה. למשל, כלנית מצויה – מופיעה בשלל צבעים – זן אדום, זן לבן, זן סגול וכולי.
גם כאשר מתרבתים צמחים, ומשנים תכונות באופן מלאכותי – מדברים על "זנים תרבותיים" ולא על מינים שונים. 

page_anemone

לסיכום הנושא: כשאני מציגה בבלוג פרח, אני משתדלת לכתוב את השם המלא שלו, כלומר – הסוג והמין: "דרדר כחול" או "רצועית הגליל".

דרדר כחול

בבלוג שלי הצגתי סוגים שונים מאותה משפחה. למשל: איריס, צהרון, כרכום וסייפן  – הם סוגים במשפחת האיריסיים.

page_iris_family

וגם מינים שונים מסוגים מסויימים. למשל: פשתנית משולשת, פשתנית יפו, פשתנית ארם-צובא ופשתנית זעירה – הם מינים בסוג פשתנית, ממשפחת הלועניתיים.

פשתניות

מקווה שנהניתם, ושההרצאה הזו לא היתה מסובכת מדי, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
את התמונות כולן צלמתי בשנים 2007-2013, וערכתי לקולאז'ים.

בכתיבת הרשומה הזו נעזרתי במקורות הבאים –

  • האנציקלופדיה של החי והצומח, בעריכת עזריה אלון
  • המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, מאת פרופ. נעמי פינברון-דותן ופרופ. אבינעם דנין
  • לקסיקון מפה לצמחי ישראל, מאת פרופ. אבי שמידע
  • הרצאה בנושא סיסטמטיקה, של ד"ר יותם ציפרברגר, מתוך יום עיון בגן הבוטני בירושלים, 23.5.2012
  • ערכים בנושא בויקיפדיה (באנגלית) – משם גם האיור המקורי (שהוספתי לו עברית)

למי שמעוניין בקריאה נוספת, אני ממליצה על שתי הרשומות הבאות בבלוג של עמיר ויינשטיין – טקסונומיה אנטמולוגית, חלק א' וחלק ב'

page_blue

קקטוסים במדבר


IMG_8185

היום אני עושה הפסקה קלה בתיאורי הטיולים עצמם, ועוברת לדבר על משפחת צמחים מיוחדת במינה – משפחת הצברים. 

IMG_8682

משפחת הצברים – או הקקטוסייים – היא משפחה של צמחים סוקולנטים שמוצאה באמריקה ומרכזה במקסיקו. 

IMG_9204

את הצברים אפשר למצוא באופן טבעי במקסיקו, ארה"ב, מרכז אמריקה, איזורים מדבריים בדרום אמריקה, וגם באיים המקיפים את יבשת אמריקה. 

IMG_8191

הספרדים, שהגיעו ליבשת אמריקה בסוף המאה ה-15, הפיצו את הקקטוסים משם לרחבי העולם. חלקם (כמו הצבר המצוי המוכר לנו) התאקלמו היטב עד שהיום "צבר מצוי" נחשב למין מקומי שלנו, לא פחות מהרקפת. 

IMG_8189

לא כל צמח בשרני (סוקולנט בלעז) שייך למשפחת הצבריים. בארץ, למשל, אפשר למצוא אצבוע אירופי (ממשפחת האסקלפיים) שנראה כמו קקטוס קטן (ולא דוקרני). יש מינים של חלבלוב שהם סוקולנטים.
סוקולנט – כלומר, עסיסי. העלים והגבעולים מכילים תאים אוגרי מים שהופכים את הצמח כולו למאגר עסיסי של מים. 

SONY DSC

הקקטוסים השונים גדלים בכל מקום אפשרי. גם במקומות מסתור כמו חריצי סלע –

IMG_8649

וגם בשטח הפתוח (הקקטוס בתמונה הבאה כבר מת למדי… אבל התמונה יצאה מוצלחת בעיני) 

IMG_8542

בטיולים שלנו פגשנו כמה וכמה מינים של קקטוסים – לא את כולם הצלחתי לזהות, בעיקר כי הם עדיין לא פרחו.
שלחתי כמה בקשות זיהוי ברשת, אני מקווה לעדכן. 

IMG_8176

אחד המרשימים ביותר בשטח הוא ה-Barrel Cactus – "קקטוס החבית". (שמו הלטיני: Ferocactus cylindraceus ) זהו קקטוס גדול ומרשים שיכול לגדול לגובה 1.80 מטר. 

IMG_9192

אילו שאנחנו צלמנו היו נמוכים יותר, אבל בכל זאת, בשביל להבין כמה מסיבי הצמח הזה, אום נטע צלמה אותי לידו: 

SONY DSC

הצבר הבא דומה מאד לצבר המצוי שלנו – הם מינים שונים מאותו סוג. השם העממי שלו הוא pancake prickly pear, אתם מוזמנים לנסות לתרגם את זה לעברית surprise.
השם הלטיני הוא Opuntia chlorotica: 

IMG_9586

והנה עוד אחד דומה – רק עם קוצים פחות דוקרניים. בגלל צורת העלה, הצבר הזה מכונה  beavertail prickly pear, כלומר זנב-בונה.
השם הלטיני הוא Opuntia basilaris :

IMG_9454

לקקטוס הבא יש קוצים סבוכים במיוחד – אני חושבת ששמו העממי הוא Mojave kingcup cactus, ושמו הלטיני – Echinocereus mojavensis.
הפריחה שלו היא אדומה ומקסימה. 

IMG_9092

הנה עוד Mojave Kingcup cactus, הפעם מפותח יותר, וגדל בין הסלעים –

IMG_9493

 

הקקטוס הנפוץ ביותר שפגשנו היה cottontop cactus – צבר ראש-צמר-גפן. שמו הלטיני – Echinocactus polycephalus

IMG_8175

אם מתקרבים ובודקים, אפשר להבין את מקור השם – ניצני הפרח עטופים מעטה לבן, כמו צמר גפן. לא ניסיתי לגעת, בגלל הקוצים האימתניים המקיפים את הניצן: 

IMG_8181

בתמונה הבאה זהו קקטוס הקיפוד – Hedgehog Cactus – ששמו הלטיני Echinocereus engelmannii –

IMG_8651

הזכרתי כמה פעמים את הפריחה המרהיבה של הקקטוסיים. ובכן, באמת יש להם פרחים יפים – אבל הם פורחים בין אפריל ליוני, ואני הגעתי בתחילת מרץ: אפילו ראשוני הקקטוסים עוד לא פרחו.
פגשתי ניצן אחד – 

IMG_9813

ולכן, כדי להשלים את הרשימה הזו – נסעתי לבקר בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב. יש להם אוסף קקטוסים וסוקולנטים מאד מרשים.
שם צלמתי הרבה פריחה – 

img_2884_tile

הפרחים בתמונות שייכים לקקטוסים מדרום אמריקה, בעיקר מבוליביה ופרו. הם אמנם לא הפרחים של הקקטוסים שראיתי בטיול, אבל אני מציגה אותם כאן כדי שתתפעלו מיופים של פרחי משפחת הקקטוסים בעולם. 

IMG_2862-tile

את תמונות הקקטוסים צלמנו, אום נטע ואני, לאורך הטיול במדבריות קליפורניה – בתאריכים 8.3.2013-11.3.2013
תודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!.
את פרחי הקקטוסים צלמתי בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב, בתאריך 23.7.2013
תודה רבה לחברי California Native Plant Society, ובמיוחד ל-Michelle Cloud-Hughes על העזרה בזיהוי הקקטוסים השונים!

IMG_8983

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
ואם כבר, הרשימה הזכירה לי את גינת הסוקולנטים (לא רק קקטוסיים) של גל (באמריקה) – אני ממליצה להציץ!

SONY DSC