כששאלנו במרכז המבקרים ב-Furnace Creek איפה כבר יש פריחה, הם אמרו לנו לנסוע לכניסה המזרחית לפארק. וכך יצאנו לטייל באיזור – בקניון הפירמידה. את הנופים והסלעים כבר הראיתי ברשימה קודמת, – היום אני מקדישה רשימה לפרחים שפגשנו שם.
כבר בשולי הכביש ראינו מקבצי פריחה צהובים: זיהינו אותם בתור אותם Golden Suncup שפגשנו כבר במפלי דארווין. שמם הלטיני – Camissonia brevipes והם ממשפחת נר הלילה.
ליד כוסות-השמש הזהובות, היו גם בני משפחה נוספים, אך לבנים – אני חושבת שאילו Camissonia Claviformis – ששמם העממי הוא Brown Eyes – עיניים חומות. כאמור, גם הם ממשפחת נר-הלילה:
הפרח הבא עוד לא פרח: פגשתי רק ניצן. הוא ממשפחת המורכבים, ואני חושבת שזהו Chaenactis – פרח עדין ששמו העממי הוא "כרית סיכות" – Pincushion.
נציג נוסף למשפחת המורכבים הוא חיננית הסלעים שזכורה לנו ממפלי דארווין – Emory's rock daisy – והשם הלטיני הוא Perityle emoryi.
בין כל הפרחים הבולטים יותר (באופן יחסי… גודלם של רוב הפרחים כאן הוא פחות מ-2 ס"מ….) היו הרבה נציגים קטנים של משפחת הזיפניים – לבנים וקטנים.
לאחר חיפושים רבים, הגעתי למסקנה שכולם שייכים לסוג Cryptantha – אותו האמריקאים מכנים "הזכריני של המדבר".
לדעתי, ראיתי לפחות שלושה מינים שונים:
הראשון הוא בעל הפרחים הקטנים ביותר – כל פרח בגודל בין מילימטר אחד לשניים. זהו Cryptantha pterocarya ששמו העממי wingnut cryptantha.
השני מצדיק את שם משפחתו – הזיפניים – שכן הוא מכוסה כולו שערות זיפניות –
לא הצלחתי להחליט מיהו מבין המינים הרבים.
עם פרחים בגודל כ-4 מ"מ, המין השלישי הוא ה"גדול" בינהם, ועדיין הוא קטן למדי:
אני נשארת עם משפחת הזיפניים, ועוברת לסגול:
שמו Phacelia crenulata – ושמו העממי הוא Notch leaved Phacelia – כלומר, פסליה חרוצת-עלים.
בתוך הנחל פתאום ראינו מלונים! כל מלון בקוטר 10-15 ס"מ, ובעל פרי עסיסי.
השיח היה עמוס מלונים, אנחנו לא ניסינו לאכול אותם משתי סיבות –
קודם כל, למרות הדמיון למלון או לאבטיח – יכול להיות שהפרי רעיל.
ואם הוא לא רעיל – ודאי זהו מקור מזון חשוב לבעלי החיים באיזור.
ובכן, צדקנו: זהו Coyote Melon – מלון הקויוטים. קויוטים, ארנבים ובע"ח אחרים ניזונים ממנו. שמו הלטיני: Cucurbita palmata, ואני שמחה שהשארנו לבעלי החיים את מזונם הטבעי!
במקומות רבים לאורך עמק המוות ראינו את הצמח הזה – הרבה פעמים ראינו ענפים יבשים מהשנה שעברה (למשל, הענפים הלבנים בתמונה הראשונה ברשימה זו), ואילו כאן ראינו צמח ירוק שעוד לא פרח:
זהו צמח ממשפחת הארכוביתיים (קרוב של הכוסמת והריבס) ששמו Eriogonum inflatum. שמו העממי הוא Desert Trumpet – חצוצרת המדבר.
הפרח הבא הוא מצליב, פגשתי רק פרט אחד ממנו – Lepidium fremontii – עוד מין מתוך הסוג שחליים, קרוב לפרט שפגשתי במפלי דארווין, רק הפעם בלבן: שחליי פרמונט (ע"ש ההרפתקן וחובב הטבע האמריקאי, ג'ון פרמונט)
בסלעים, בשולי העמק מצאתי צמח אחד מיוחד ומקסים: זהו פרי שנותר מהשנה שעברה, ששמו Physalis crassifolia ושמו העממי Thick leaved Ground Cherry.
הוא שייך למשפחת הסולניים (כמו העגבניה, החציל ותפוח האדמה), והזכיר לי את "דובדבן האהבה" שראיתי בחנויות. בבית בדקתי וגיליתי שזהו אכן מין קרוב.
המציאה המיוחדת שלנו לאותו טיול היתה שיח שלא פרח – אבל העלים שלו מעוצבים בצורה נפלאה שכזו – מאד התפעלתי ממנו:
ומסתבר שאכן מגיע לו כבוד. זהו Mortonia utahensis – מורטוניית יוטה – שמופיע באתר CalFlora בתור מין נדיר בעל תפוצה מוגבלת!
אני מאד שמחה שהזדמן לי לפגוש אותו, למרות שהייתי שמחה יותר לראות גם את הפריחה.
הוא צומח מאד יפה בין הסלעים:
אך ללא ספק, הפרחים הבולטים בטיול הזה היו ממשפחת הלועניתיים. שני מינים קטנים וחמודים –
בורוד –
ובצהוב –
יחד הם כיסו שטחים בערוץ הנחל, מנקדים את השטח בורוד וצהוב.
הורוד הוא Mimulus bigelovii בשמו העממי – Bigelow's monkeyflower. הוא קרוב ל-Monkeyflower הכתום שפגשתי על הר טאם,
והצהוב הוא Mohavea breviflora ששמו העממי golden desert snapdragon.
כיון ש-Snapdragon זהו לוע הארי, והפרח הזה אמנם מאותה משפחה אך בבירור איננו לוע הארי – אני מעדיפה להשאר עם השם הלטיני – מוהאביה קטנת-פרחים.
הפעם צלמתי המון תמונות, והיה לי מאד קשה לבחור מתוכן את החביבות עלי. לכן העליתי לפייסבוק של הבלוג את שאר התמונות – ואם בא לכם לראות עוד 100 תמונות (בערך…) של מקבץ הפרחים הזה – במיוחד מוהאביות – אתם מוזמנים לכאן.
את התמונות צלמתי בקניון הפירמידה – Pyramid Canyon ב-Death Valley National Park בתאריך 9/3/2013.
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!
Special Thanks to the nice people in the California Native Plant Society, that helped me identify the plants I saw 🙂
נהדר! הייתי הולכת לשם שוב בכיף, כמו שאת יודעת 🙂 בסופו של דבר זה אולי היה המסלול המדברי הפורח ביותר שהלכנו!
אהבתיאהבתי
בזכות כל הכמויות של המוהאביות החמודות האילה, בהחלט יכול להיות שאת צודקת.
ו…עכשיו? לשם? השתגעת? 112 מעלות פרנהייט? זה מה שאת מחפשת? אני מעדיפה את הרוקיז הקנדיים לעכשיו.
אהבתיאהבתי
בדיוק היום הם חוגגים מאה שנה לשיא החום בעמק המוות 🙂 אבו נטע הציע שניסע לחגיגות אבל אני לא חושבת שהוא התכוון ברצינות …
אהבתיאהבתי
כן, ראיתי את זה איפשהו.
מתאים לו להציע… 🙂 אבל את מסוג האנשים שעלול לקבל את ההצעה, לא? תקחו הרבה מים!
אהבתיאהבתי
לא נוסעים. אין לי כוח לשבע שעות של ריבים במושב האחורי …
אהבתיאהבתי
כן, זה מאד מובן…
אהבתיאהבתי
תודה. אהבתי במיוחד את הסגולים ואת המלון.
אהבתיאהבתי
תודה 🙂 הסגולים האילה באמת היו חמודים, והמלון מאד מיוחד!
אהבתיאהבתי
הוורודים והצהובים אכן מדהימים ביופים.
האשונים ממשמזכירים את ה-זיכריני
יום נעים עננת
אהבתיאהבתי
תודה, ויום נעים גם לך!
אהבתיאהבתי
כל הכבוד על שימת לב לפרטים ועל זויות צילום מעניינות צילומים יפים וחדים במיוחד שני הלועניתיים ושיח העלים הנדיר שבאמת מיוחדוטוב שהשארת את המלונים לקויוטים, שאוהבים מאוד פירות 🙂
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
לא כל מה שמוצאים בטבע חייבים לקחת או לנסות – וזה נכון כפליים במדבר.
אהבתיאהבתי
אני הייתי צריך להגיע עד הסוף ולחזור שוב לאמצע כדי להבין שזה לא משפחת הזייפנים – ע"ע כוכב נולד לדורותיו – אלא זיפניים. אפף. לפחות יצא לי לעבור פעמיים על פני המלונים החביבים ההם.
אהבתיאהבתי
😀 מצוין, LOL – זיפניים בגלל הזיפים, ולא בגלל הזיוף…
אהבתיאהבתי
איזה יופי של פרחים – קטנים ועדינים.
כייף לראות את הצבעוניים האלה באמצע המדבר.
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂 הם באמת משובבי נפש!
אהבתיאהבתי
פריחה במדבר – זה תמיד מרשים .
וכשרואים את המבחר הצבעוני שהבאת- ממש משובב עין.
תודה
אהבתיאהבתי
תודה לך! מקבצי המוהאביות היו פשוט נפלאים בעיני!
אהבתיאהבתי
תמונות מדהימות, גם אם פצפונים , הפרחים היפים והצבעוניים של המדבר תמיד משמחים:-)
מקסים!! המשך שבוע נפלא עננת יקרה♥
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
אני שמחה לפגוש פרחים בכל מקום 🙂
אהבתיאהבתי
רשומה מאד מעניינת במיוחד הפרחים הסגולים והצהובים ממשפחת הלועניתיים, הזייפנים הסגולים וכמובן המילונים שהשארת לחיות. בביקורי האחרון באריזונה החום הגיע ל-110 מעלות פרנהייט ומה שהפליא אותי היו פרחי הקקטוסים שעדיין פרחו שם, אני אביא צילומים מהם בבלוג שלי בעוד כמה ימים.
עשית עבודה נפלאה.
אהבתיאהבתי
תודה לך,
110 מעלות פרנהייט זה המון… ממש ממש חם. הקקטוסים פורחים בחום – במדבריות באיזורכם עונת הפריחה היא בין אפריל ליוני.
אני לא ראיתי קקטוסים פורחים, ואשמח לראות את תמונותיך 🙂
אהבתיאהבתי
פוסט מרובה פרחים וצבעים. לא כתבת דבר על הריחות, האומנם גם פרחי הבר אבדו ריחם?
נהניתי מהצבעים ובמיוחד מהשמות הלטיניים והעממיים.
האם המוהאביה היא על שם המדבר?
ואני מבינה אותך. שמחה רבה היא לפגוש פרחים שאת יכולה לזהות ו/או ללמוד להכיר ולזהות פרחים חדשים.
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂
יש פרחים עם ריח, אבל בד"כ לא ריח עז – פה ושם היו פרחים עם ריח עדין. את אילו שהזכרתי ברשימה הזו אני לא בדקתי, ולא יודעת אם יש להם ריח.
אהבתיאהבתי
WOOOOOOOOOOOO
איזה יופי של פריחה בשום מקום.
הסגולים בין האבנים מחממים את הלב ובכלל. אוהבת מדבר. יש לו את היופי המיוחד שלו
תודה שהבאת.
אהבתיאהבתי
תודה 🙂 המדבר באמת מיוחד, ולראות את נקודות הצבע בין הסלעים זה באמת מקסים!
אהבתיאהבתי
פרחים יפים שם במדבר. מפתיע למדי, אבל זה חלק מהיופי.
חלקם נראים לי מכרים, אבל אני מתקשה לזכור.
אהבתיאהבתי
זה בהחלט חלק מהיופי 🙂
בקשר לפרחים – בסך הכל, לוס אנג'לס לא מאד רחוקה מעמק המוות, ויש הרבה פרחים שפורחים שם – שמופיעים גם באיזור שלכם.
אהבתיאהבתי
המלונים הזכירו לי את הסרט עידן הקרח הראשון.
הורודים והצהובים בסוף מקסימים!
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
המקבצים שלהם באמת היו נהדרים!
אהבתיאהבתי
אני בטוחה שהרבה אנשים
עוברים שם ודורכים על הפרחים האלה שצילמת אותם כל כך יפה.
אהבתיאהבתי
למען האמת, זה מסלול נידח למדי… כשאנחנו טיילנו שם, היינו לגמרי לבד. אני מאמינה שרוב האנשים לא מגיעים אל מקום כזה – אלא רק עושים "V" על נקודות האטרקציה הרשמיות.
אהבתיאהבתי
צמחים ופרחים נאים ויפים למדי, המורטוניית יוטה, אכן עצוב נאה. האם הוא גדל במדינת יוטה?
בעניין המלונים 1]כל הכבוד שהשארתם אותם לקויוטים, 🙂 האם את חושבת שהם יאכלו הכל?
2] לא הבנתי, האם הם רעילים לבני אדם? 3] אנחנו מגדלים מלונים בגן ירק. הסימן שהגיע הזמן
לקטוף [גם באבטיחים, דלעות ודלוריות] כשהחלק גבעול הצמוד לפרי יבש.
4]גדלנו בגן ירק לפני כמה שנים אבטיח הפקועה, בשביל חברת תרופות גרמנית.
אהבתיאהבתי
לגבי מורטוניית יוטה – מן הסתם, הוא זוהה לראשונה במדינת יוטה, ולכן נקרא על שמה. כך זה פעמים רבות בצמחים – למשל, ציפורנית מצרית שנפוצה מאד בארץ, זוהתה לראשונה במצרים, ולכן נקראת ע"ש מצרים.
בענין המלונים: 1 – ירצו, יאכלו. לא ירצו – לא יאכלו…
2 – אני לא באמת יודעת. אמרתי שיכול להיות שהם רעילים. אני מאמינה שלא.
3 – מעולם לא גידלתי דלועים, תודה על הטיפ
4 – מעניין מאד 🙂 אבטיח הפקועה זה צמח מיוחד.
אהבתיאהבתי
משגע!
צילומים מרהיבים. טבע נפלא.
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
בהחלט נפלא שם 🙂
אהבתיאהבתי
נשימתי נעתקה מהיופי.
אהבתיאהבתי
תודה, שימחת אותי 🙂
אהבתיאהבתי
יופי של פריחה עננת
אהבתיאהבתי
תודה!
אהבתיאהבתי
מדבר, מדבר, ובכל זאת….
פריחה משגעת, תמונות נהדרות והסברים שתמיד כייף לקרא אצלך!
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
אני שמחה שנהנית!
אהבתיאהבתי
וואו, איזה יופי!
תמונות יפהפיות של פריחה.
אהבתי גם את המלון הזה. מסוג הצמחים שנראה לי מרתק לגלות באיזור שהוא מדברי.
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
הרבה צמחים מסוגלים להפתיע במדבר 🙂
אהבתיאהבתי
פרחים במדבר…
יפה מאוד.
אהבתיאהבתי
בהחלט 🙂
תודה לך
אהבתיאהבתי