נוסעים לעמק המוות!


אחרי שביקרתי את החברים בלוס אנג'לס, וטיילתי קצת באיזור סובב-סן-פרנסיסקו, הגיע הזמן לטיול הגדול באמת.


אום נטע ואני ארזנו תיקים, מקלות הליכה, אוכל, ציוד קמפינג (ככה, שיהיה… אם אין ברירה…) – בקיצור, מילאנו את האוטו בכל טוב, השארנו את אבו-נטע לטפל בנטע ובאחותה, ונסענו לנו למדבר הגדול.

היעד היה לראות את האביב במדבר. אום נטע בררה מול הריינג'רים, וניסתה לחשב מתי יהיה הזמן הנכון לבוא לבקר במדבר. הוספנו לזה אילוצי חגים, ואז באתי. בדיעבד, הקדמתי מעט – הפריחה במדבר היתה רק בתחילתה. אבל זה לא פגע כלל בהנאה מהטיול.


הרשימה הזו כוללת תמונות מהדרך אל הפארק הראשון שביקרנו בו: Death Valley – עמק המוות. אחד המדבריות הקשים ביותר בעולם – כמות משקעים שנתית בערך כמו באילת, אבל בלי הים האדום שיעזור קצת בוויסות הטמפרטורות, שם בלב העמק הן יכולות להגיע גם ל50 מעלות צלזיוס ויותר.

בדרך, עצרנו לצלם ב-Red Rock State Park. בארצות הברית ישנם לפחות שלושה פארקים בעלי השם "Red Rock" – כולם פארקים שמתהדרים במסלע שלהם – אבני חול אדומות ותצורות סלע נהדרות. המפורסם ביותר הוא זה של אריזונה, ליד פניקס. לנבאדה יש אחד נהדר לא רחוק מפארק ברייס, וזה של קליפורניה – היה בדיוק בדרך שלנו. 

אז באמת לא היתה לנו ברירה. היינו חייבות לעצור ולצלם שם את הסלעים הנפלאים!
וחוץ מזה, שימו לב לצמחיה שם: העצים המוזרים הללו הם עצי יהושע, שאני עוד אכתוב עליהם. השיחים בירוק זית – הם השיחים הנפוצים ביותר באיזור, ושמם Creosote. 

אחרי ששבענו מהסלעים המיוחדים, המשכנו הלאה. הכביש עבר דרך ישוב קטן…
מאד קטן.
מאד מאד קטן.
ישובון. מקום'צ'יק.
למקום הזה קוראים אולנצ'ה – Olancha וגרים שם פחות מ-200 אנשים. זהו צומת בדרך אל עמק המוות.


מעליו מתנשא רכס הרים יפהפה – רכס הרי Panamint, שדרכו עובר הכביש לעמק המוות.

כמו שאפשר לראות, הרכס מושלג לגמרי! נסענו למדבר – אבל ההרים מעליו הם גבוהים מאד, ובהם יורד שלג. 

עצרנו בדרך עוד כמה פעמים – לנופים, לסלעים… פתאום החריד אותנו רעש נוראי: צמד מטוסי F18 שטסו בגובה נמוך ועסקו בתרגילי קרב. צלמתי אחד, אחר כך פשוט המשכנו בדרך, כדי להתרחק מהאיזור שהם טסו בו. 

נסענו דרך המעבר ברכס פנמינט (Panamint) ואז הגענו לנקודת תצפית – התצפית הראשונה שלי אל עמק המוות!

ההרים מסביב פשוט מטריפים בצבעוניות ובמרקמים שלהם!

כשהגענו אל הנקודה הראשונה שלנו – מרכז המבקרים ב-Panamint Springs – כבר היה זמן לארוחת צהרים. לכן נכנסנו אל החניון ליד, וישבנו להכין סלט. כל מיני ציפורים באו להתעניין בארוחה שלנו. ראשונים הגיעו הדרורים – דרור הבית, המוכר לנו גם מהארץ – 

ודרור לבן-כתר-  White-Crowned Sparrow – שהיה מקסים במיוחד


פגשנו גם את הציפור הזו – Say's Phoebe – החלטתי לתרגם את השם הזה ל"פיבי אומרת", כמו במשחק "המלך אמר" 😉

כאמור, לא היתה הרבה פריחה באיזור. רק צמחים מעטים החלו לפרוח. 

הפרח הזה הוא ממשפחת המורכבים, ושמו העממי הוא Goldenhills – גבעות זהובות. השם הלטיני הוא Encelia farinosa. הפרח נראה קצת "על העוקם", אבל הוא באמת היה היחיד שהעז לפרוח בכל האיזור… 

אני חושבת שפיבי אומרת שהיא תחכה לרשומות הבאות מהטיול, לראות אם יהיו שם פרחים מעניינים יותר… 

התמונות צולמו כולן בקליפורניה, בדרך אל עמק המוות, בתאריך 7.3.2013.
את התמונות צלמנו אום נטע ואני, על כל תמונה כתוב שם הצלמת – ותודה לאום נטע על הרשות להציג את תמונותיה!
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בפיקאסה. 

מאת: ע נ נ ת

I love nature, and I take pictures of nature - mostly flowers, mostly in Israel - but not exclusively

77 תגובות על ״נוסעים לעמק המוות!״

  1. נופים מאוד מרשימים!
    גם הסלעים האדומים וגם ההרים המושלגים.
    אהבתי מאוד גם את מלך הדרורים (אם יש לו כתר הוא כנראה מלך)
    הפרח באמת מרוט 🙂

    אהבתי

  2. באמת מהמם שם.
    הגיע הזמן שגם אני אמצא את הזמן המתאים לנסיעה למקום. זה לא אמור להיות מסובך מדי בשבילי.

    חוצמזה, אם מותר לייעץ – למה לא תעלי את הרשומה גם לתפוז. פה פחות כיף להגיב, כי לא אדע אם השארת לי תגובה לתגובה. זה החיסרון פה.

    אהבתי

    1. עופר, אם תירשם לוורדפרס, כן תקבל התראה כשמגיבים לתגובות שלך (אני מאוד הופתעתי כשקיבלתי התראה כזו, והתברר שהסיבה לכך היא שנרשמתי לבלוג של עננת לא באמצעות מייל אלא באמצעות חשבון הוורדפרס שלי).

      אהבתי

      1. הענין הוא טל שברגע שאתה נרשם לקבלת תגובות במייל אתה מקבל חיווי על כ-ל התגובות וגם תגובות לתגובות וזה קצת יותר מדי מיילים☺
        יש פה אפשרות סימון עם הכיתוב :"אני רוצה לקבל אימייל כשיש תגובות חדשות על הרשומה הזו. הודע לי על תגובות חדשות לרשומה זו באמצעות אימייל"
        כי אתה לא יכול לבקש לקבל מייל רק לתגובה שלך, או שכך זה רק אצלי

        אהבתי

        1. את צודקת, אבל זה לא מה שהתכוונתי אליו. יש שתי דרכים שאני מכיר כרגע לעקוב אחרי בלוג: האחת היא להירשם באמצעות אימייל, והשניה באמצעות שורה אפורה בראש העמוד, שלדעתי נראית רק למי שיש לו יוזר בוורדפרס. לדעתי גם את אמורה לראות אותה. כתוב שם "להרשם" (ואחרי שמקליקים, זה הופך ל"רשום") – במקרה כזה, אני גם מקבל התראה למייל כאשר מתפרסמת רשומה חדשה, וגם מקבל התראה כאשר מישהו מגיב לתגובה שלי ושלי בלבד. הנה, ככה קיבלתי התראה כל התגובה הזו שכתבת לי עכשיו. 🙂

          אהבתי

          1. אני רשומה פה למעלה בשורה השחורה (אצלי☺) אבל לא קיבלתי מייל על תגובה שלך לשלי אלא להרשמה שלך לבלוג שלי שעדיין לא קיים פה בוורדפרס☺ למרות שאתה יכול להירשם בתפוז שם אני עדיין כותבת☺ וגם נוכל לדסקס במסר שפה אין עדיין.(אם תרצה).
            אני מקווה שעננת לא תכעס על חילופי התגובות וזה לא ממלא לה את המייל☺

            אהבתי

            1. כן? כתוב לך "רשום"? כי לי כתוב "רשום" ואני קיבלתי התראה בכל פעם שהגבת לי, גם קודם וגם עכשיו. וכן, ברגע שסיימתי להגיב את התגובה הקודמת, הלכתי ונרשמתי למעקב אחר הבלוג שלך. 😛
              אני מודה שאני עדיין לא לגמרי מבין איך העניין הזה עובד, אבל זה שווה בדיקה.

              אהבתי

        2. תבדקי את ההגדרות שלך, יכול להיות שהגדרת לו לא לקבל מיילים בכלל…
          גם אני, כמו טל, מקבלת חיווי לתגובות שהגבתי אצל אחרים באופן אוטומטי, בלי להרשם *לכל* התגובות.

          אהבתי

          1. לא מצאתי כלום בהגדרות, זה קצת מתסכל.
            אולי אני אבטל רישום וארשם שוב ואז יהיו לי אפשרויות.
            אם לא אני אמשיך לבקר מדי פעם לראות אם יש תגובות כמו שאני עושה עכשיו.
            ואם תכתבי רשומה על רישום זה באמת יהיה מצויין 🙂

            אהבתי

            1. ואני כמו נוגמון רשומה דרך וורדפרס ולא מקבלת הודעות על תגובות לתגובות שלי 😦
              ואין לי אופציה כזו

              אהבתי

              1. מכיון ששירשרת אלי אני אתן לך הצעה.
                לכי למרכזה ההודעות בכתובת
                http://wordpress.com/#!/notifications/
                ושמרי אותו במועדפים שלך , כך אני עשיתי וקיבלתי הודעה על תגובה של עננת לתגובתי לה.
                משם אני עונה כרגע
                בהצלחה

                אהבתי

      2. תודה, נרשמתי ואני רואה את זה 🙂
        זה פחות ידידותי מהתפוז בהיבט הזה, כי אין התראות למי שלא רשום. אבל טוב משציפיתי.

        אהבתי

    2. הי

      הרעיון במעבר הנה היה לעבור. וזהו. להשאיר עותק פה ועותק שם זה מיותר, אני יכולתי פשוט להשאר. היתה לי סיבה לעבור.
      וכמו שטל כתב, אם נרשמים לוורדפרס – מקבלים חיווי על תגובות שהגיבו לתגובה שלך באופן אוטומטי, בלי סימונים ובלי בקשות מיוחדות – ורק לתגובות לתגובה שלך.

      אהבתי

  3. הטיול נראה מקסים, התמונות מרהיבות, אבל בעיקר הפתיעה אותי ההבנה העמוקה שלך לא רק בפרחים ופרפרים אלא גם במטוסים. אני לעולם לא הייתי יודע שמדובר ב-F18…

    אהבתי

    1. בשביל המטוסים יש לי גבר בבית, שיגיד לי "מה איתך, זה F18!" – אפילו שהוא לא למד בטכני של חיל האוויר (2 האחים שלו כן… אולי זה כמו הסבתא ההיא?)

      אהבתי

  4. הנופים באמת מדהימים והתמונות נהדרות 🙂

    אני הכי התרשמתי מכך שנסעתן שתי בנות לבד (מותירות את הבעלים בבית עם הילדים) יוצאות לטבע הפראי. שמחתי שאני יודעת מראש שהסוף היה טוב.

    שבת שלום

    אהבתי

    1. זה היה טיול נהדר. דיברנו המון, ושרנו עם הרדיו בנסיעות, וראינו טבע לא-מאד-פראי, וישנו במלונות בכל מיני חורים, ולילה אחד באוהל… היה מעולה.

      אהבתי

  5. תמונות מרהיבות, חוויה מעולה. הנופים המדבריים בעמק המוות משגעים, במיוחד הצורות שהרוחות יוצרות בסלע.
    ממש נהניתי מהרשומה שלך.

    אהבתי

  6. תמונות מדהימות! איזה צבעים ותצורות, והשלגים האלה ברקע – ניגוד כל כך גדול לחום המדברי.
    בעמק המוות לא יצא לי להיות, אבל בברייס קניון כן, והוא בעיני הקניון הכי מדהים בעולם (טוב,הייתי רק בשלושה – גרנד, ברייס וזאיון).

    אהבתי

    1. תודה 🙂
      אני הייתי בשלושתם לפני חמש עשרה שנים… בברייס היה המון שלג, זה היה מהמם – אבל כל השבילים היו סגורים ויכולנו רק לצאת לתצפיות ולא ללכת במסלולים…

      אהבתי

  7. ראיתי חלק מהמצוקים המדהימים הללו. הזכיר לי מאוד את הטיול בקניון הגדול ומצד שני את וירגיניה שם בנוסף יש מערות מדהימות שמושכות אלפים כי היופי משכר.
    אהבתי מאוד את הסלעים הללו.
    תודה לטיול מרשים
    אתי

    אהבתי

    1. תודה 🙂
      אמריקה נהדרת, קליפורניה נפלאה. הטיסה באמת מעיקה, אבל זה שווה את זה.
      אם קשה לך, את יכולה לחלק את הטיסה – לטוס לציריך או לונדון, משם לניו יורק, ומשם לקליפורניה.

      אהבתי

  8. עמק המוות,, נשמע מצמרר
    אבל נראה שאתן נוסעות לשם בחדווה גדולה אז גמאני בציפיה כמו פיבי
    ההרים מפעימים

    אהבתי

    1. תראי, עמק המוות נקרא כך כי באמת זה מדבר קשה מאד, והטמפרטורות מגיעות לגבהים איומים (מעל 50 מעלות צלזיוס!) – אבל אנחנו נסענו בתחילת מרץ, שאז הטמפרטורות עוד נוחות…

      אהבתי

  9. אהה, ואין לי אופציה לקבל תגובה על תגובה שלי, רק קבלת אימיילים על רשומות חדשות [שכמובן סימנתי]
    וקבלת אימייל על כל תגובה חדשה שעל זה אני כמובן מוותרת 🙂

    אהבתי

  10. איזה יופי. והחיבור בין ההוד של הסלעים וההרים לבין הפשטות מכמירת הלב של הדרורים פשוט מקסים.

    אהבתי

  11. צילומים מעולים אחד אחד!!!
    העמודים המרשימים נתפסו מעולה בעדשה שלך
    וגם הפרחים והציפורים, ואני מזמין אותך להתחבר
    לבלוג שלי בוורדפרס,
    שבוע טוב
    גל

    אהבתי

      1. תפוז וגוגל הם הבלוגים היחידים שאני מגיב!
        השאר העתקים כך שלא קשה לתחזק בכלל
        איפה את..

        אהבתי

  12. צילומים מעלפים!
    איזה נופים משגעים!
    מי צריך פרחים כשיש סלעים כאלה??? אהה כן אני יודעת את באת לראות פרחים 😛
    אנג'י

    אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s