מפגש "באמריקה"


נוף בקניון מליבו

אחד הדברים שעשיתי לקראת הנסיעה אל אום-נטע היה לספר לעופר ולגל שאני מתכוונת להגיע לאיזור.


קניון מליבו

התגובות לא אחרו להגיע. "את חייבת לבוא גם אלינו! ה-Bay Area הוא רק 5-6 שעות נסיעה מאיתנו! ניקח אותך אל… את חייבת לראות את…"

להמשיך לקרוא מפגש "באמריקה"

שביל פסגה – הר דיאבלו – Mount Diablo

אני מתחילה עם סיפורי הטיול שלי לקליפורניה – יש לי הרבה מה לספר.

הטיול הראשון שערכנו היה אל הר דיאבלו – Mount Diablo. זהו אחד ההרים הגבוהים והבולטים באיזור מפרץ סן פרנסיסקו – ה-Bay Area. גבהו מעט יותר מקילומטר – 3849 רגל, שהם 1173 מטרים (קרוב לגובה של הר מירון).
כבר בעליות אל ההר פגשנו עץ אורן לא גדול, עם אצטרובלים מרשימים: זהו אורן קולטר – Coulter Pine. האורן הזה ידוע באיצטרובלי ענק, שיכולים להגיע לגודל של 40 ס"מ ולשקול 5 קילוגרמים. אילו בתמונה הם צנועים יותר – גודלם "רק" כ-20 ס"מ.

השביל עצמו נעים מאד. הוא מתחיל בקטע מיוער, ממש שביל קסום.

מאוחר יותר השביל נפתח, ואפשר להנות מהנוף. כיון שזהו הר בולט ובודד בשטח, הוא היה חשוב לאינדיאנים שחיו באיזור. היו שבטים שהתייחסו להר זה בתור "נקודת היצירה" – "Point Of Creation" – הנקודה שבה התחיל העולם.
לפי אחת המסורות, מולוק הקונדור ברא את נכדו, ווק-ווק הבז מתוככי ההר.

לא פגשנו קונדור על ההר, אבל ראינו זרון צפוני – Northern Harrier – Circus cyaneus – נהנה מהנוף היפה, ומחפש לעצמו ארוחה.

מאוחר יותר, בראשית המאה ה-19, אינדיאנים משבט הצ`ופקאן ניצלו את סבך הערבות על ההר על מנת לברוח מהספרדים ששלטו באיזור. החיילים הספרדיים, שלא הצליחו לתפוס את הבורחים, קראו לאיזור "Monte DeI Diablo" – כלומר, סבך השטן.
כאשר דוברי האנגלית השתלטו על האיזור, הם הפכו זאת פשוט ל-Mount Diablo.
בשנים האחרונות נעשה נסיון של נוצריים דתיים קיצוניים הגרים באיזור להחליף את שם ההר – כי "דיאבלו", כלומר – השטן – פוגע באמונותיהם הדתיות. לשמחתי, הקיצונות הזאת נשארה בצד ושמו של ההר נשאר על כנו.

האביב רק מתחיל על ההר. ראינו פרחים מעטים, ובעיקר צמודי קרקע. הראשון היה תורמוס – קטנטן וחביב מאד. שמו הוא תורמוס דו-גוני – Lupinus bicolor.

אחריו מצאנו סיגל – נראה מוכר? בארץ משתמשים בגינון ב"אמנון ותמר" וגם בסיגלית הריחנית, ששניהם שייכים לסוג סיגל. הסיגלים בטבע אצלינו קטנים מאד, וכבר הראיתי את הסיגל הצנוע מהחרמון.
שמו העממי של הסיגל הזה הוא כנראה "קפוץ ג`וני" – Johnny jump up – ושמו הלטיני  – Viola pedunculata

שני פרחים בני משפחת המצליבים בלטו בשטח בצבעיהם העזים –
הראשון, בצהוב-חם הוא אריסימון –  Erysimum capitatum – שמו העממי הוא Western Wallflower, כלומר, פרח-קיר מערבי – ואכן, הוא גדל בעיקר במצוקים.
השני – בורוד עז – הוא קרוב של הארביס שפורח אצלינו בהרים, ושמו Boechera breweri. שמו העממי הוא Brewer`s rock cress – כלומר, גרגר-סלעים ברואר (כנראה על שם הבוטנאי וויליאם הנרי ברואר, בן המאה ה-19)

 

היו גם בעלי חיים בשטח – למשל הלטאה הנחמדה הזו – Sceloporus occidentalis bocourtii – Coast Range Fence Lizard

אחד השיחים הנפוצים בקליפורניה הוא הערער הקליפורני – California Juniper – ששמו הלטיני Juniperus californica.
זהו קרוב של הברוש, נמוך יותר ולצמח יש ריח נעים מאד.

גם החיפושית הזו, קרובתה של פרת-משה רבנו נהנתה מהערער. היא חיפושית מהסוג Cycloneda.

 

בשלב מסוים אום נטע הסבה את תשומת לבי להרים מושלגים ומאד רחוקים – הרי הסיירה נבאדה! זהו רכס ההרים הגדול של קליפורניה, שם נמצאים פארק יוסמיטי ופארק לאסן ועוד מקומות מדהימים. ההרים מרוחקים כ-180 מייל מהר דיאבלו.
לא הצלחתי לצלם אותם, אבל אום נטע הצליחה. לדעתי התמונה ממש מרתקת, במיוחד בהתחשב במרחק הרב.

אחד העצים שפורחים כעת בקליפורניה הוא עץ הדפנה הקליפורנית – Umbellularia californica. זהו בן משפחה של הער האציל – עץ הדפנה שגדל אצלינו, ועליו משמשים לתיבול. לדפנה הקליפורנית ישנו ריח אחר, והוא צמח רפואי חשוב לאינדיאנים שחיו באיזור.

בירידה מן ההר ראיתי לפתע משהו אדום פורח בצד הדרך. אום נטע עצרה, אני טיפסתי על המצוק ומצאתי את הפרח החביב הזה:
זהו "לוחם אינדיאני" – Indian Warrior ששמו הלטיני Pedicularis densiflora.

 הנוף מההר מרהיב, ובמצלמה המצויינת של אום נטע הוא נראה ממש נפלא!

ועם העורבני המקומי – Scrub Jay – עורבני השיחים – גמרנו את המסלול הנחמד הזה.
תודה לאום נטע על האישור להשתמש בתמונות שלה – ועל שלקחה אותי לשם.

 

את התמונות צלמנו אום נטע ואני בהר דיאבלו, בתאריך 1.3.2013
מוזמנים להקליק עליהן על מנת לראותן בגודל מלא!

חג אביב שמח!

לכל קוראי הבלוג שלי,

שממתינים לתמונות ולסיפורים מארה"ב – אני מבטיחה לכם שאני עובדת על הנושא במרץ!

ובינתיים, אני מאחלת לכם חג אביב שמח ופורח, עם הרבה טיולים ושמחה!

בתמונה: סחלב יפהפה בשם Calypso bulbosa, שפגשתי על הר Tamalpais, צפונית לסן פרנסיסקו, 4.3.2013

שלג במדבר

הטיול שלי עומד לקראת סיום, ויש עשרות רשומות שאני מתכננת להכין, לכתוב ולפרסם. 

נהניתי מאד מאד, ועוד יש לי יום טיול, יום התארגנויות – וטיסה ארוכה.

בינתיים אני מפנקת אתכם בתמונה מאד מאד לא שגרתית – חורף בעמק המוות. בתמונה הזו רואים את ה-Mustard Canyon – גבעות אבן חול שמכילה הרבה גפרית, ולכן הן בצבע צהוב חרדלי – ומאחור רואים את ההר Winter's Peak, מושלג כולו.
בין לבין – יש המון ענני גשם וערפל, ממש חורף! 

 

להתראות בשבוע הבא! 

בלונדיני, ג`ינג`י ולבקן

איריס הארגמן גומר לפרוח בימים אילו במישור החוף. אני משערת שרוב הקוראים שלי מכירים אותו, ומתפעלים מהצבע העמוק והעשיר של הפרח הנפלא הזה.

לפני שנתיים, הצגתי בבלוג את המופע הנדיר הצהוב של איריס הארגמן. השנה שוב חזרתי אליו –

ושמחתי למצוא גוש פריחה מקסים שכלל ארבעה איריסים בלונדיניים!

כמה ימים לאחר מכן, פתאום ראיתי תמונה של איריס ארגמן – ג`ינג`י! חקרתי ובדקתי, ויצאתי לשמורה שבה הוא פרח.

פגשתי שם איריס מנומר –

ואיריס שצבעו רגיל, אבל עמודי העלי הכותרתיים שלו זהובים –

בקצה השמורה ראיתי את המקבץ המקסים הזה – ואם תגדילו את התמונה – תוכלו לראות מאחור את הכוכב שבאתי לראות –

איריס הארגמן ג`ינג`י למהדרין!

ממש זהב טהור!

מה שמעניין הוא, שהאיריס הג`ינג`י הזה הוא בודד בגוש פריחה בעל צבע רגיל. וזה רומז לנו שכפי הנראה זו מוטציה חד-פעמית, וכמו שלא פגשנו אותו בשנים הקודמות – כנראה הוא לא יחזור גם בשנים הבאות.
אז אני מאד שמחה שהצלחתי לפגוש אותו!

הבטחתי גם לבקן – בפורים טיילנו בשמורת בני ציון. עכשיו שיא הפריחה של התורמוס הארץ-ישראלי, של הסחלב הפרפרני ושל הדבורנית צהובת-השוליים שם.

אני חיפשתי את הסחלב הפרפרני הלבקן שמצאתי גם בשנים הקודמות – ובאתי על שכרי:

מצאתי שלושה פרטים צחים ונפלאים,  פשוט יפהפיים!

את התמונות צלמתי –
ביער אילנות, 14.2.2013
בשמורת אלוני קדימה, 23.2.2013
ובשמורת בני ציון, 24.2.2013

 

 מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא! 

הרשומה הזו מפורסמת ממלון קטן אי-שם בקליפורניה,

ומוקדשת באהבה רבה לאום-נטע, שמארחת אותי ולוקחת אותי לכל מיני מקומות, וכמובן למשפחה שלה שמאפשרת לנו לטייל,

לעופר D וגל "באמריקה" והמשפחות שלהם שגרמו לי להרגיש נסיכה כשהייתי אצלם,

וכמובן למוטי והעננצ`יקים שלי, שאני כבר ממש מתגעגעת אליהם.

זמזומית סגולה – Bellevalia trifoliata

במהלך הסקר בכפר סבא, הגעתי (כזכור) לאיזור ואדי ציר – נחל שזורם בשולי העיר.

הפעם צפתה לי הפתעה מעניינת – בשולי איזור התעשיה של כפר סבא, ממש ליד הכביש – פרחו זמזומיות!

מיד שמתי לב שאילו אינן הזמזומיות המצויות הנפוצות. ניצני הפרחים של אילו – סגולים.

זוהי הזמזומית הסגולה. לפי הכתוב במגדיר: "צבע כפתורי הפרחים סגול כהה; צבע חלקו התחתון של עטיף הפרח סגול בראשית הפריחה והופך חום-מלוכלך או חום ירקרק במשך הפריחה".
ואכן, מעבר לסגול היפה – צבעיה של הזמזומית הזו באמת לא מאד אטרקטיביים…

הזמזומית הסגולה גדלה בקרקעות לחות וכבדות – הגיוני  למצוא אותה ליד נחלים.

השם הלטיני – Bellevalia הוא על שם פייר רישר דה בלוואל – בוטנאי צרפתי שחי במאות ה-16-17.

דה-בלוואל הקים בשנת 1593 את הגנים הבוטניים של מונפלייה בצרפת. הצרפתים התקנאו בגנים הבוטניים של פדואה שהקימו האיטלקים בשנת 1545, ורצו גנים כאילו לעצמם.
דה-בלוואל, שהיה רופא-בוטנאי-חוקר – או בקיצור, מדען – הקים את הגנים הללו בעיר מונפלייה, וייסד שם מעבדות למחקר.
המחקר הבוטני והרפואי שנערך בגנים הללו קידם את המדע רבות במאות השנים בהן הגן פעיל.
היום הגן פעיל יותר כגן בוטני היסטורי.

שם המין הלטיני – trifoliata – לא מרמז על הצבע (בניגוד לשם בעברית), אלא על העובדה שלצמח יש שלושה עלים.

אפשר לראות את זה בתמונת הניצן הבאה – לצמח ישנם שני עלים רחבים, ואחד צר:

 

ואם כבר הזכרתי את הניצנים, אני חושבת שלזמזומיות יש ניצנים ממש נחמדים.

לפי המגדיר, את הזמזומית הסגולה אפשר למצוא בכל האיזור הים-תיכוני בארץ – מהשפלה ועד למקורות הירדן. אני פגשתי אותה באיזור החולה, בעמק יזרעאל ובשרון – באיזורים לחים, מוצפים בחלקם.

התמונות צולמו בכפר סבא, ליד ואדי ציר (קצה רחוב עתיר ידע) בתאריכים 14.2.2013 וגם 22.2.2013.

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא