מזמן לא כתבתי רשימה על הכלנית המצויה…
כבר כתבתי על כלניות אדומות, סגולות, ורודות – ואפילו על כלניות מוטציוניות.
אבל עדיין לא כתבתי על כלניות לבנות, ולכן אני משלימה היום את סדרת הכלנית המצויה.
הסברתי בעבר שהצבע לא קובע וכל הכלניות בארץ שייכות לאותו המין – כלנית מצויה. יש כתבה מצויינת של מייק לבנה על צבעי הכלנית באתר "צמח השדה".
נושא שעדיין לא כתבתי עליו בהקשר לכלנית הוא המין. הכלנית, כמו הרבה פרחים היא פרח דו-מיני. כלומר, גם השחלה (החלק הנקבי) וגם האבקנים (החלק הזכרי) נמצאים באותו פרח.
בפרחים דו-מיניים, יש אפשרות להאבקה עצמית. אבל אם יש ברירה (ולרוב יש) – העדיפות היא להאבקה עם פרחים אחרים.
לכן, הכלנית מפרידה את הזכר מהנקבה. כשהכלנית מתחילה לפרוח – בימים הראשונים היא פורחת בתור נקבה. האבקנים משוטחים בבסיס הפרח, האבקה עדיין סגורה בתוך האבקנים,
ובמרכז נמצא הכדור השחור הזה – שם נמצאת הצלקת, איבר המין הנקבי של הפרח.
הכלנית הצעירה נשארת בשלב הזה – השלב הנקבי של הפרח – למשך כמה ימים – ומקווה שבינתיים יגיעו אליה מאביקים עמוסי אבקה, ויאביקו אותה.
אחרי ארבעה ימים בערך, האבקנים מתרוממים ונפתחים, והפרח מתחיל את השלב הזכרי שלו.
אם הכלנית הופרתה בשלב הנקבי – מבחינתה המצב האופטימלי. כעת, בשלב הזכרי, הוא ימשיך לפזר אבקה עוד כעשרה ימים – ובסך הכל הפרח יפרח כשבועיים.
אם הפרח לא הואבק בשלב הנקבי, כעת הוא אומר "אם אין אני לי – מי לי?" – ומאביק את עצמו.
הנה כמה מאביקים שקלטתי על הכלניות – דבורת דבש שאוספת אבקה (לכלניות אין צוף, אך יש להן שפע אבקה)
וזבוב רחף שמתכוון לנחות על הפרח –
ובנוגע לצבע… הכלנית אמנם "לבנה" – אבל יש הרבה גוונים של לבן. כהרגלי אספתי לי כמה דוגמאות יחד לפלטת צבעים.
שימו לב במיוחד לכלנית התחתונה מימין: היא ורדרדת עם "צעיף" לבן, מה שמרמז על כך שהיא בעצם כלנית אדומה דהוייה – כי לכלניות הלבנות, הסגולות והורודות – אין צעיף. זהו ייחוד של האדומות.
ה"ראש" במרכז הכלנית – כלומר, אברי הרבייה שלה – באופן עקרוני צבעם שחור. פרט למקרים שהוא לא שחור – אלא סגול, או ירוק, או חום צהבהב…
אבל בכל מקרה, הכלניות הללו מקסימות ומלבבות, בכל צבע ובכל מקום בו פוגשים אותן.
ואם תשאלו איפה לפגוש כלניות לבנות? הן פחות נפוצות מהכלניות האדומות, אך נפוצות יותר מהסגולות ומהורודות.
המקום הדרומי ביותר בארץ בו פורחות כלניות לבנות הוא בתחילת דרך בורמה, ליד נחשון.
משם ועד לחרמון ישנם מקומות רבים נוספים – אני מכירה אותן ביער כוכב יאיר, ליד גבעת אולגה, באיזור אלוני יצחק (ליד בנימינה), בכרמל, בכל הגליל התחתון – אלוני אבא, למשל, זה מקום מצוין לכלניות צבעוניות,
במנחת מגידו, כמובן; במירון (אבל שם תצטרכו להמתין לחודש מרץ-אפריל)… ועוד ועוד.
עכשיו הזמן לפגוש אותן ביער כוכב יאיר – אתמול ראינו מאות מהן. הגליל התחתון מתמלא בהן, ובעוד חודש וחצי יתמלא הגליל העליון.
את התמונות צלמתי –
במנחת מגידו, 27.12.2012
באתר חגית ברמות מנשה, 19.1.2013
וביער כוכב יאיר, 22.1.2013 (אחרי שהצבענו)
מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא
וקישורים לשתי כתבות באנגלית שכתב ד"ר יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א – על כלניות אדומות
על כלניות צבעוניות
3 תגובות על ״כלנית מצויה – Anemone coronaria – זן לבן״