אני חוזרת אל סדרת האחילופים, אל אחד המינים המבלבלים יותר.
אני משערת שמי שיראה את התמונות, יחשוב שאני מציגה שוב את אחילוף הגליל.
ובכן, הם באמת דומים. מאד מאד דומים. במבט כללי מבחוץ הם נראים כמעט אותו דבר.
אז איך מבדילים? בשביל ללמוד, יצאתי להשתלמות רת"ם. פתחנו שם עם סכין כמה אחילופים – למטרות לימודיות! אני לא מתכוונת לפתוח עכשיו כל אחילוף שאני אמצא…
כזכור, מה שאנחנו רואים בתור "הפרח" של האחילוף זה עלה-מְכַסֵה שנקרא מָתְחָל, ומוט – שנקרא שִזְרָה (אגב, למרות צורתו מעוררת הדמיון, ה"אקשן" המיני מתרחש דוקא סביב הבסיס שלו), ועליו נמצאים הפרחים:
בתמונה מעל הפרח נמצא בשלב הזכרי שלו. פרחי הנקבה הואבקו, ופרחי הזכר כעת מלאים אבקה – כדי שהזבובים והחיפושיות שנלכדו בפרח יוכלו לצאת, להתכסות אבקה, ולהעביר אותה אל אחילוף אחר.
בתמונה הבאה הפרח צעיר יותר – רואים את הפרחים הנקביים למטה מתחת לזיפים. הפרחים הזכריים בחלק העליון עדיין סגורים.
לפי האיורים שראינו במגדיר פרחי הבר (שכתבו פרופ. פיינברון ופרופ. דנין), זיפים ארוכים כאילה אופייניים לאחילוף קטן. לאחילוף הגליל ישנם זיפים קצרים יותר, ופחות צפופים. זו, בעצם, הדרך היחידה להבדיל בינהם.
ובקשר לשם… האחילוף הזה ידוע בשני שמות: "אחילוף הלבנון" וגם "אחילוף קטן".
לפי אתר הפלורה, השם הרשמי הוא "אחילוף קטן", ואילו השם "אחילוף הלבנון" הוא שם ישן שבוטל.
אבל לדעתי זה מאד טפשי. האחילוף הקטן דומה בגדלו לאחילוף הגליל, אחילוף החורן ואחילוף צר-עלים. הוא בהחלט לא קטן יותר, ולכן השם סתם מטעה.
(ובמיוחד לאור העובדה שהמין החמישי של אחילוף בארץ הוא באמת קטן יותר – ושמו אחילוף זעיר….)
בתמונה הבאה אפשר לראות, שלאחר הגשמים ולקראת סוף הפריחה – האחילוף הזה מתחיל להוציא עלים.
הרבה מפרחי הסתיו (למשל, חצבים וחבצלות) הם היסטרנטיים – פורחים לפני העלים.
פרחי האביב הם סיננטיים – פורחים יחד עם העלים. זה ה"נורמלי", ה"רגיל" בפרחים.
אבל יש כאילה שהם באמצע. הם מתחילים לפרוח בלי עלים, ואז העלים מצטרפים. האחילוף הוא כזה – וזה נקרא פריחה סובסיננטית.
הפעם מצאתי אפילו ניצן שעלה מלבלב לצידו:
ברשימה על אחילוף הגליל, סיפרתי איך הזבובים נמשכים אל ריחו של הלוף ונכלאים בפנים – לפעמים לכמה שעות, לפעמים אפילו ליומיים.
הרבה שאלו אותי איך הזבובים שורדים את פרק הזמן הזה ללא אוכל – שכן, האחילוף הוא רמאי ואין לו אבקה שהזבובים יכולים לאכול.
ובכן, התשובה היא… הם לא תמיד שורדים. בהשתלמות רת"ם האחרונה, פרופ. אמוץ דפני סיפר לנו שוב על תהליך ההאבקה, והסביר שבהחלט קורה שזבובים נלכדים באחילוף, משתחררים ממנו ועוברים לאחילוף אחר – וכן הלאה,
ואם הם לא אכלו – הם בהחלט ימותו מרעב.
אבל חלק מהם בכל זאת מצליחים להמשיך הלאה – אחרת גם הזבובים וגם האחילופים היו נכחדים כבר…
התמונות צולמו ברמת דלתון, 22.11.2012 וברמת הגולן ב-16.11.2011
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
ועוד משהו: פתחתי לי דף לבלוג בפייסבוק. מוזמנים לבוא ולהקליק LIKE…
פרחים, פרפרים וכל מיני 
שמחה שהפנית אותי (דרך הבלוג) לרשימה הזאת. מאוד מעניין והצילומים נפלאים. במיוחד הצילומים של תוך הפרח. ממש בא לשאול "את צילמת?" מאחר והחדות מדהימה במיוחד.
אהבתיאהבתי
תודה לך,
כידוע לך, אני מפרסמת בבלוג רק תמונות שלי, ואם לא – אני מקפידה לתת קרדיט לצלמים.
אהבתיאהבתי
תמונות נהדרות. אני רואה הרבה את הפרח הזה בטיולים. אנחנו מטיילים בעיקר באיזור הרי ירושלים, אז זה כנראה לא בדיוק הפרח הזה. אני גם קוראת לו "לוף", כי ככה לימדו אותי כשהייתי קטנה. לא ידעתי שיש לו אח, או בעצם – ארבעה 🙂
וישר הצטרפתי לאוהדי הדף שלך.
אהבתיאהבתי
תודה לך
הלוף הרבה יותר נפוץ ובולט מהאחילוף. האחילוף פורח באוקטובר-נובמבר, והלוף בין ינואר למאי. אז סביר להניח שאת מכירה את מיני הלוף 🙂
אהבתיאהבתי