ברוב הארץ הפריחה בשלבי סיום אחרונים – והעונה בחרמון רק מתחילה… זה הזמן לעלות לחרמון ולהנות מפרחים מיוחדים ונפלאים!
השלג שכיסה את ההר כולו לפני חדשיים-שלושה – נמס ברובו, ונשארו שלוגיות.
כשמתקרבים אל השלוגיות, רואים שגם הן נמסות – מכל שלוגית זורם פלג מים קרירים, השלג נמס.
את הפלג הקטן הזה מנצלים הפרחים – אם מתקרבים אל הפלג, רואים בו כל מיני פרחים. אילו הראשונים שפורחים בחרמון: הפרחים של שולי השלוגיות הנמסות.
וכאן מצאתי את רומוליאת השלג – היא פורחת לצידי השלוגיות הנסוגות, ממש בפלגי המים.
כך מקבלים תמונות כמו זו – שכוללת את הרומוליאה, הצל שלה – וגם ההשתקפות במים. בעיני זה מיוחד מאין כמוהו:
הרומוליאות הצעירות הן סגולות – וככל שהן מתבגרות הן מלבינות.
הרומוליאות הללו מזכירות לנו מאד פרח אחר: את הכרכום. ובאמת, הן קרובות מאד לכרכומים ושייכות אף הן למשפחת האיריסיים.
כבר הצגתי בבלוג שני מינים נוספים של רומוליאה הגדלים בארץ – רומוליאה צידונית מהכרמל, ורומוליאה סגלולית מכל האיזור הים-תיכוני.
רומוליאת השלג גדלה ברום של 1,550 מטרים ומעלה, ורק בהרים באיזורינו – הרי הלבנון ומול-הלבנון. כלומר, המקום היחידי לפגוש בה בארץ הוא החרמון.
הרומוליאה נקראת על שם רומולוס – אחד משני האחים שייסדו את רומא.
הם היו בני העיר הלטינית אלבה לונגה. סבם, שהיה מלך העיר, הודח על ידי אחיו. הוא הכריח את בת אחיו, הנסיכה ריאה סילביה, להפוך לכוהנת וסטה – כלומר, לבתולה וסטילית. כוהנות אילו נשארו בתולות והתנזרו ממין.
אך מארס, אל המלחמה, בא אל הנסיכה ושכב עמה, ונולדו לה תאומים – רמוס ורומולוס. המלך ציווה, כמובן, להוציא להורג את הנסיכה ובניה – אך המשרת שהיה אחראי על זריקת התינוקות לנהר, שם אותם בעריסה ושילח אותם על פני המים – ממש כמו מרים ומשה.
אל הנהר, טיבריוס, דאג להשיט את העריסה למקום מבטחים, שם מצאה אותם לופה – הזאבה שהניקה אותם וגידלה אותם.
מאוחר יותר הם נמצאו על ידי איכר, שאסף אותם וגידל אותם עד לבגרותם. הם החליטו להקים עיר חדשה על גבעות הפאלאטין – וזוהי רומא, שמרכזה בנוי על שבע גבעות הפאלאטין עד היום.
התמונות צולמו בחרמון, בתאריכים: 30.5.2009 וגם 25.5.2012
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
פרחים, פרפרים וכל מיני 
2 תגובות על ״רומוליאת השלג – Romulea nivalis״