כליל החורש – Cercis siliquastrum

 

 היום אני מציגה בפניכם עץ, ולא סתם עץ: עץ כליל-יופי, ושמו כליל החורש

כליל החורש הוא עץ נפוץ למדי באיזורים הים-תיכוניים בארצנו, הוא גדל ברום 300-1000 מטרים.
בעונה הזו אפשר לראות אותו בולט בשטח – כתמים ורודים בחורש:

לדעתי זהו עץ מקסים. השקדיות – שהוסיפו צבע לבן – גמרו לפרוח, והכליל מחליף אותן ומנקד את החורש בורוד.   

לשמחתי, אני לא היחידה ששמה לב ליופי הזה – משתמשים גם בעצי כליל החורש בגינון ובערים. בעבר ראיתי גם זן לבן שתול.
בזכות זה, תוכלו למצוא אותו גם במישור החוף.

כליל החורש שייך למשפחת הקסאלפיניים – לאחרונה תורגם השם לכליליים, ובמשפחה ישנם כמה וכמה עצי נוי מוכרים – כמו הצאלון והבוהיניה.

תוספת, 20.1.2021: מאז שכתבתי את זה, גיליתי שאיחדו את משפחות הפרפרניים, המימוזיים (שיטיים) והקסאלפיניים, והיום כולם נקראים משפחת הקיטניתיים.

הפריחה מתחילה לפני לבלוב העלים, וכשכליל החורש בשיאו – זהו עץ ורוד מטריף את הדעת!
ביום בהיר מתקבל שילוב הורוד-תכלת הנהדר הזה –

אבל גם ביום סערה הוא נראה מצוין לטעמי –

הפרח של כליל החורש דומה לפרחים של משפחת הפרפרניים – טופח, תורמוס וכדומה – ובאמת, מבחינה סיסטמטית – גם הכליליים וגם הפרפרניים שייכים לסדרת הקטניות.

השם האנגלי של העץ הוא "עץ יהודה". לפי המסורת הנוצרית יהודה איש-קריות תלה את עצמו על כליל החורש, כי התחרט על שבגד בישו.

מעומק הבושה על המעשה, הסמיקו פרחיו של העץ והפכו מלבן לורוד…

וכך, בלי לתכנן, אני מזכירה את יהודה איש קריות בפעם השניה – בתוך פחות מחודש!

כליל החורש נפוץ למדי בכל מזרח הים התיכון.

התמונות צולמו בין פברואר לאפריל 2012, בכרמל (חניון האגם ואיזור רקית), ברמת הנדיב (זכרון יעקב), במירון (נחל מירון, הר הלל והר מירון עצמו), וגם בגן הבוטני של עתי יפה בנתיב הל"ה.

כאם אתם רוצים ללמוד עוד על כליל החורש, ואולי גם להכין ריבה מהפירות – אתם מוזמנים לבקר בבלוג "שירת השדה" ולבדוק מה יתיר כותב על כליל החורש!

 

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא!