אני חוזרת לטיול בבקעה, מלפני שבוע: כבר בעצירה הראשונה שלנו, בחניון של נחל תלכיד, ראיתי ציפור על עץ בחניון. התקרבתי תוך כדי צילום, וראיתי חנקן גדול:
החנקן הגדול הינו ציפור גדולה למדי – בערך 24 ס"מ אורכה. כלומר, קרובה בגודל לשחרור. יש לה על העיניים מסיכה שחורה, והמקור צלוב מעט בקצהו. מקור חזק ומסיבי.
החנקן נוהג לעמוד בנקודות תצפית ולסקור את השטח, לחפש טרף. הוא ניזון בעיקר מחרקים, אבל יצוד גם בעלי חיים גדולים יותר – צפרדעים, לטאות, נחשים קטנים וציפורים קטנות אם יזדמן לו.
יש לי חוברת ישנה: "מדריך לציפורי ארצנו" בהוצאת רשות שמורות הטבע, כתב וצייר פרגוסון (שהוא צייר ציפורים מעולה. וצייר בעלי חיים מעולה, וגם מבין היטב בציפורים ובעלי חיים. ובכלל הוא מעולה). שם מופיע החנקן בעמוד "ציפורי השדות והמישורים", כשלצידו דרור ספרדי משופד על ענף. תמיד תהיתי למה הוא בחר להציג את המחזה המרתיע הזה…
כלומר, החנקן אמנם משפד את טרפו – אבל למה דווקא דרור? ואיך אני אמורה לזהות דרור ספרדי אם איננו משופד על ענף?
החנקן משפד את הטרף כדי לשמור אותו. לפעמים מוצאים "מזווה" – איזור שבו שיפד החנקן כמה חיות זו ליד זו.
לפי האנציקלופדיה של החי והצומח, לחנקן יש קולות מגוונים מאד – והם כוללים גם חיקוי של ציפורים אחרות. אני חייבת לציין שאכן שמעתי אותו קורא בשלל קריאות מגוונות.
אחרי שנמאס לו לעמוד על העץ, הוא עף משם. מאוחר יותר ראיתי חנקן על חוט החשמל שעובר לאורך כביש 90 –
אני לא יודעת בוודאות אם זהו אותו אחד או פרט אחר. אני מניחה שזהו כן אותו פרט, שכן החנקן הוא ציפור טריטוריאלית. הוא שומר על השטח שלו, מזהיר כל מי שמתקרב – ואף יתקיף במידת הצורך.
לפי האנציקלופדיה של החי והצומח, ישנם בארץ שבעה מיני חנקנים. בבלוג כבר הראיתי את החנקן אדום-הראש, ובטיולי פגשתי גם את החנקן הנובי. אני מקווה לפגוש גם את שאר החנקנים ביום מן הימים…
על חוט חשמל, עם נוף הרי הגלעד ברקע – הוא נראה מאד מוצלח בעיני:
התמונות צולמו בבקעת הירדן, למרגלות נחל תלכיד, 28.1.2012
התמונות עדין ב-Flickr, אז אפשר להקליק עליהן על מנת לראותן בגדול – ולהקליק Back על מנת לחזור לרשומה.
פינגבק: צוויץ צוויץ, מי צייץ? קול ציפור הוא על העץ! | פרחים, פרפרים וכל מיני