דנאית הדורה – Danaus chrysippus

 

אני עדיין בהשלמות מהסתיו… והפעם – פרפר. ולא סתם פרפר: דנאית הדורה.

 הדנאית ההדורה היא פרפר נודד. איזור התפוצה שלו הוא פָּליאוטרופי. כלומר, הוא מסתובב באיזורים הטרופיים – אפריקה, מדגסקר, דרום מזרח אסיה (אינדונזיה, סין והודו) – אבל מגיע גם צפונה יותר, אלינו.
גבול התפוצה הצפוני שלו הוא דרום אירופה (איטליה, יוון, ספרד)

  

אצלינו, אפשר לפגוש אותו כל השנה באיזור ים המלח. בקיץ, החל ממאי, הוא נודד צפונה ואז אפשר לפגוש אותו ברוב חלקי הארץ. הפעם פגשתי אותו בשמורת החולה, אם כי בעבר פגשתי אותו גם ברמות מנשה, ובמישור החוף.

בספר "מדריך הפרפרים בישראל" של דובי בנימיני, כתוב שבנובמבר נצפים הרבה פעמים פרטים קרועי כנפיים, שהגיעו לכאן מהצפון בדרכם דרומה. ובאמת, חלק מהפרפרים שפגשתי אכן היו מרוטי כנפים. למרות זאת הם ממשיכים בדרכם דרומה –

  

בעבר קראו לפרפר הזה "דנאית תפוח סדום" – על שם הצמח הפונדקאי. הנקבה מטילה את הביצים על צמחים ממשפחת האסקלפיים, כמו תפוח-סדום (ששמו הרשמי הוא "פתילת המדבר הגדולה"). אך כיון שהפרפר נמצא גם במקומות רבים בהם תפוח-סדום לא גדל, ומשתמש גם בפונדקאים רבים נוספים ממשפחת האסקלפייים – שינו את שמו לדנאית הדורה. אני חושבת שהשם הולם אותו להפליא.

הרבה מהצמחים ממשפחת האסקלפיים הם רעילים. לדנאית יש מנגנון הגנה, שמאפשר לזחל לאכול מהצמחים הללו ולעכל את הרעל. כתוצאה מזה, הזחלים והפרפרים עצמם רעילים – ולכן טורפים, לרוב, לא ינסו לטרוף אותם.

 כשטיילתי באגמון החולה, באוקטובר ונובמבר האחרונים, זה היה שיא נדידת הדנאיות באיזור. הגן הבוטני של האגמון רחש פרפרים מכל עבר. עשרות פרפרים ריחפו בין פרחי השנית הגדולה – זה היה מרהיב!
כיון שכך, הצלחתי אפילו לקלוט פרפר רגע לפני שהוא נוחת על פרח השנית:

 

שמתי לב גם לאחד המאפיינים של משפחת הדנאיתיים: גופו של הפרפר מנוקד כולו. ממש מחווה לאומנית היפנית יאיוי קוסמה, שהר הקסמים בדיוק כתבה עליה…

עכשיו, בחורף – הדנאיות נדדו דרומה, ולא סביר שנפגוש אותן. הדור הבא יחזור אלינו בסביבות אפריל-מאי.

   

התמונות צולמו בשמורת החולה ובאגמון החולה, בתאריכים:
20.10.2011, 9.11.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.