שום האבקנים – Allium daninianum

היום אני מציגה פרח מאד נפוץ – וכמעט בלתי נראה.

זהו שום האבקנים.
תשאלו – שום? זה שאוכלים?
ובכן, לא – זהו לא שום הגינה – שהוא המין אותו אוכלים – אבל כן, זהו שום. ואם תשברו עלה שלו, תריחו היטב את הריח האופייני.

  

שום האבקנים נפוץ בכל האיזור הים תיכוני, ופורח מעט אחרי שיא האביב – כשרוב הסביבה מתחילה להצהיב.
הצבע הורדרד שלו נבלע היטב, ולכן פעמים רבות חוליפים לידו בלי לשים לב…

אלא אם חולפים ליד מקבץ צפוף צפוף, כמו זה שפגשתי השנה ברמת הגולן:

השם "שום האבקנים" – הוא כי אבקניו של הפרח בולטים מתוך הפרח –

  

כשבדקתי את השם הלטיני של השום, גיליתי שבספרים המודפסים שמו הוא Allium stamineum – אבל באתר של דנין שמו הלטיני הוא Alium daninianum  – כלומר שום דנין!
שאלתי את יובל, והוא הסביר לי שלאחרונה נערכה בדיקה מחודשת של מיני השום באיזורינו על ידי מומחי שום עולמיים, והוחלט ששום האבקנים שלנו שונה משום האבקנים האירופאי, ומגיע לו מעמד של מין עצמאי. הם בחרו לכבד את פרופ. דנין ולקרוא לשום על שמו.

דבר מעניין בשום הזה – הוא התנהגות הפרחים שלו. כניצנים, הם ניצבים מעלה על עוקצים זקופים –

כשהפרח פורח, העוקצים מתארכים ופונים כלפי מטה:

אך כאשר הם מופרים, נובלים והופכים לפרי – הם שוב ניצבים מעלה.

את השומים צלמתי:
1.5.2010 ברמות מנשה
5.5.2011 דרום רמת הגולן
10.5.2011 בני ציון

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!