געדת החורש – Teucrium lamiifolium

  

אחרי פרח מאד נפוץ, אני עוברת לאחד הנדירים.

     

זוהי געדת החורש.  מין נדיר למדי, שאני מכירה באופן אישי בשני מקומות – בכרמל, ובנחל כזיב.

  

הגעדה שייכת למשפחת השפתניים, שבאופן עקרוני – הפרחים שלהם נראים במו שפתיים. לגעדה נשארה רק השפה התחתונה – ויש ארבעה אבקנים מעליה: שניים בולטים, ושניים קצרים יותר.

  

מייק לבנה מספר, שהשם העברי הוא בעצם תעתיק של השם הערבי – ג'עדה – משמעו מסולסל, בגלל שפת העלה הגלונית של הגעדה המצויה.

  

השם הלטיני מעניין אף הוא:  טאוקריום – על שם טאוקר שהיה מלך טרויה, והכיר בסגולות  כמה מיני געדה כצמחי מרפא.
שם המין – למיפוליום –  משמעותו "עלים דמויי למיום" – אבל מהו למיום?  למיום זהו השם הלטיני של הנזמית

כלומר, בעצם זו געדת עלי-נזמית! תסכימו אותי שגעדת החורש מתגלגל נעים יותר על הלשון…

  

גם לאחר שהיא נובלת ומוציאה פירות, מבנה הפרח של הגעדה נשמר – והיא יפה גם בתור ענף יבש:

התמונות צולמו:
בנחל כזיב – 21.5.2011 וגם 19.5.2007
בכרמל, 14.9.2007 (הפרי)

כתמיד מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.