היום אני מתחילה סדרה של שלוש רשימות על פרחים נדירים, עדינים ומיוחדים: הספלולים.
הראשון בסדרה הוא לטעמי גם היפה מבין השלושה: ספלול מטפס.
מבחינתי, הספלול המטפס הוא המוכר והידוע מכולם. אני מכירה אותו מהכרמל ומהמירון מאז ילדותי.
רק מאוחר יותר למדתי שהספלול הזה הוא נדיר למדי, וגדל בעיקר בהרים, מהשומרון וצפונה.
הפרי הטרי שלו נראה כמו כדור שיש לו חיבורים. מזכיר קצת תפרים בכדורגל…
כאשר הוא מבשיל, החיבורים הללו נפתחים, ונוצרת סלסילה שממנה מתפזרים הזרעים. אפשר לראות תמונה של הסלסילה באתר צמחית ישראל ברשת.
העלים של הספלול הם בצורת לב. אצל הספלול המטפס הלבבות מבריקים, מה שגורם בלבול בינו לבין שני מטפסים אחרים, נפוצים יותר – הטמוס והקיסוסית.
אבל הפרחים של הספלולים הם יחודיים מאד, ואותם אי אפשר לבלבל.
באנציקלופדיה של החי והצומח, כתוב שבמהדורה הראשונה של המגדיר לצמחי ארץ ישראל – זו שהוציאו אייג, זהרי ופיינברון (שהיו מייסדי ענף הבוטניקה בארץ) קראו לספלול בשם "אוזניות" – בגלל דמיונו של הפרח לאפרכסת האוזן.
אבל לקראת הוצאת המהדורה השניה, הם החליטו – בתיאום עם אנשי האקדמיה לשפה העברית – לשנות את השם ל"ספלול", כי צורת הפרח הזכירה להם ספל.
הספלול הוא צמח אוהב צל, וגדל בחורשים. בעבר קראו לו "ספלול החורש", אבל כיון שיש כמה מינים של ספלולים שגדלים בחורש – הפכו אותו לספלול מטפס.
התמונות צולמו:
באיזור חורבת רקית בכרמל, בתאריכים 1.4.2011, 30.3.2010, 9.4.2009
ובמירון, 8.5.2010
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
פרחים, פרפרים וכל מיני 
תגובה אחת בנושא “ספלול מטפס – Aristolochia sempervirens”