מאי כבר בעיצומו, ואני עוד בפרחי מרץ-אפריל: פרח נפוץ ומקסים, ממשפחת האיריסיים, ושמו צהרון מצוי.
הצהרון נפוץ בארצנו מהנגב ועד לחרמון. הוא מתחיל לפרוח כבר בינואר – ועדיין אפשר לפגוש אותו בראשית מאי בצפון הגבוה – למשל, ביער אודם.
אבל אם תצאו לחפש אותו בבוקר, סביר להניח שתפספסו. בכל מקרה, לא תמצאו אותו פורח. הצהרון ישן בבוקר את שנת היופי שלו, ורק בצהרים – כמו לפי פקודה – נפתחים כל הצהרונים, ולפתע רואים אותם מסביבנו. מכאן מגיע השם "צהרון".
כאן אפשר לראות את התהליך, שלוקח פחות מדקה: משמאל הפרח הסגור, הישן -והוא נפתח לו ומחייך אל השמש:
כמו שכתבתי, הצהרון שייך למשפחת האיריסיים. אחד המאפיינים של האיריסיים הוא שיש לכל פרח ששה עלי כותרת, ממש כמו לשושניים.
אבל קצת קשה להבחין בזה במבט מרוחק – לכן הוספתי את התמונה הזו:
כאן אפשר לראות יפה את ששת עלי הכותרת – שלושה גדולים ומשתפלים ושלושה קטנים ניצבים: השלושה הקטנים הם אילו שהופכים להיות "ההיכל" באיריסי ההיכל.
אבל מה זה "עמוד עלי כותרתי"? זה היחוד של האיריסים. עמוד העלי – זה איבר המין הנקבי של הפרח – התפצל לשלושה חלקים, התרחב וקיבל את צבע עלי הכותרת. כלומר, הוא מעין עלה-כותרת מדומה. מתחתיו מסתתר האבקן – ובסה"כ ישנם שלושה אבקנים לפרח.
זו דרך להוסיף פונקציונליות לפרח, וגם להגדיל את הפרסומת ולמשוך עוד חרקים.
התמונות צולמו:
בחוף הבונים, 3.3.2011
בכרמל, 1.4.2011
בהר הלל, 16.4.2011
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות על מנת לראותן בגודל מלא.
פרחים, פרפרים וכל מיני 
מסכימה איתך שזה פרח ממש חביב ונחמד. אבל לא הצלחתי להבין אם כל הפתיחה של הצהרון (שהוא נפתח מעצמו) נמשכת פחות מדקה, זה נשמע לי קצת מהיר מדי יחסית לפרח… (ואני בהחלט יודעת שיש סיכוי שאני טועה, אבל נראה לי שזה משהו שדי צריך לראות בשביל להאמין…)
תודה בכל אופן,
בז עצים.
אהבתיאהבתי
זה באמת מהיר, הפרח מתנפח לאיטו – ואז נפתח עלה אחד, וקצת אחר כך מין "פוף!" והפרח נפתח כולו.
אם יוצא לך לטייל בקרוב, חפשי את הצהרונים קצת לפני 1 בצהרים – אז קשה יותר להבחין בהם, הם נראים כמו גבעול מוזר – ושבי כמה דקות להסתכל… זה מאד נחמד 🙂
אהבתיאהבתי
תודה על העצה-ונראה לי שאני אנסה את זה…(ואולי גם אצלם;))
אהבתיאהבתי
בהצלחה 🙂
אהבתיאהבתי