מרגנית השדה – Anagallis arvensis – זן כתום!

הפעם הראשונה שלי, היתה במרץ 2004, באחו בנימינה.  מצלמה דיגיטלית – עוד לא היתה לי אז…

  

נסענו אז לראות את סחלב הביצות, ופגשנו עוד הרבה פרחים מיוחדים ומעניינים. אחד מהם, היה קטן וחמוד – ונראה ממש כמו המרגנית התכולה שאותה אני מכירה מילדות – אבל הוא היה כתום.

זה מאד בלבל אותי. מעולם לא שמעתי על מרגנית בכתום! מבחינתי מרגנית = כחול! אז שאלתי בפורום שמירת טבע, ושם הסבירו לי ש"יש גם מרגניות גם בגוון שני"

 

מאז למדתי שבאמת יש למרגנית השדה – המרגנית המוכרת לנו – שני צבעים. הכחול המקסים והנפוץ, וגם כתום-אדמדם, שמופיע בעיקר באיזורים לחים יותר – למשל, במעינות (כמו נחל חזורי, או המעינות בהר קטע) או בגינות מושקות – גיסי מצא מקבץ מקסים ברחוב שלו, במודיעין – בנקודה שהתנקזו אליה מי השקיה של גינה.

עוד דבר שלמדתי מאז, הוא שהמרגנית הכתומה היא הזן הנפוץ באירופה ובארה"ב. שם יש יותר מים מאשר אצלינו, ולכן הכחולה נדירה יותר .

  

אבל כמו שרואים בתמונות, זה לא מפריע להן לצמוח זו ליד זו…

חברה שלי, דגגדול, טוענת שאם למרגנית הכחולה אנחנו קוראים "עין התכלת" – הלא לזו צריך לקרוא "עין הכְּתֶמֶת"

 

אבל את הדבר המרגש יותר גיליתי לפני שנתיים. היינו  אז בטיול בארה"ב, ושם צלמתי את המרגנית – את הזן הכתום. כשחיפשתי עליה מידע באנגלית, גיליתי ששמה האנגלי הוא Scarlet Pimpernel!
את הספר "סקרלט פימפרנל" של הברונית אורצ'י קראתי מזמן – עוד בתיכון, ומאד אהבתי אותו. מעולם לא חשבתי ולא ניסיתי לגלות מהו הפרח המסתורי הזה, מהו סקרלט פימפרנל – ולפתע, הנה הוא מולי!
ובאמת, בספר (בתרגום של רותי שמעוני), סר אנדרו פולקס מסביר למדמואזל דה טורניי:
"סקרלט פימפרנל, הלא הוא מרגנית השני, עלמתי. זהו שמו של פרח אנגלי צנוע הצומח בצידי הדרכים; אך זהו גם השם שנבחר  כדי להסתיר את זהותו של האמיץ והנפלא בגברי תבל, כדי להגדיל את סיכויי הצלחתו בביצוע המשימה הנעלה שנטל על עצמו."

girlkido כתבה לא מזמן רשימה מקסימה על תעלומת סקרלט פימפרנל מהבחינה האנושית. אני פתרתי אותה מהכיוון הבוטני!

התמונות צולמו –
בשמורת הסחלבים מאחורי חורשת טל, 5.3.2007
באחו בנימינה, 12.4.2008
ובשולי מחצבת חרייבה בכרמל, 19.4.2008 ובאופן מדהים גם 19.4.2011! נפלאות הגורל!

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

מייק לִבְנֶה

הלילה הלך לעולמו מייק לבנה.

ודאי שמעתם עליו – אם אתם גרים בגליל, או מתעניינים בבוטניקה, זואולוגיה, אקולוגיה, היסטוריה של ארץ ישראל, ארכאולוגיה, גיאולוגיה, טבע…
מייק ידע את כל אילו, ועוד. הוא הדריך דורות של מטיילים בשבילי ארצנו, הוא חקר יחד עם זאב משל את המצדה, וכתב יחד עם אבי שמידע את מגדיר צמחי החרמון. הוא היה מעורב בפרוייקטים רבים בנושאי טבע וסביבה, ותרם להם רבות. הוא הדריך ולימד את רוב המדריכים הטובים בארצנו, ואם לא אותם – אז את המדריכים שלהם.

לי היה המזל לפגוש אותו מספר פעמים, ולהתענג כל פעם מחדש מהידע, הענווה, החן והחכמה של האיש המיוחד הזה.

הפעם הראשונה שפגשתי אותו היתה בהשתלמות רת"ם הראשונה שהצטרפתי אליה, לפני כמה שנים. טיילנו בגליל העליון, בהר שמאי. פרופ. שמידע עמד והסביר על צמח מסוים, נדמה לי קחוון. מסביב עמדו המשתתפים והקשיבו. היה בינהם אדם מבוגר, רזה ולא גבוה, אבל עם ניצוץ מיוחד בעיניים. הוא לבש מכנסים קצרים ונשען על מקל. עוד לא ידעתי את זה – אבל זה היה מייק.
מישהו העביר מהצד צמח יבש, גבעול באורך של 15 ס"מ (בערך), ושאל מה זה. הגבעול עבר כהרף עין מול עיניו של מייק – ולפני שאבי הספיק לקבל אותו לידיו, מייק כבר אמר: "זה כמובן אשבל!"
והוא – כמובן – צדק.
אני הייתי מלאת התפעלות. הוא ראה את הגבעול היבש הזה לשניה או שתיים!



בפעם אחרת, פגשנו אותו בטיול שהוא הדריך בחרמון, והוא הזמין אותנו להצטרף להסברים. כדי לא לצעוק, הוא נעזר תמיד במקרופון נייד ("מדונה"). הוא סיפר לנו מהו הגובה המקסימלי של החרמון הישראלי: "גבהו הוא שתיים-שתיים-שתיים-שתיים, ואם תרצו: עוד שתיים. וביחד, אלפיים מאתיים עשרים וארבעה מטר. " – אתם יכולים להיות בטוחים שאני אזכור את המשפט הזה תמיד.

מאז פגשתי את מייק בעוד מספר השתלמויות וטיולים – אני חושבת שהטיול המיוחד מכולם היה הטיול בסתיו האחרון, שבו הוא לקח אותנו לראות שלכת, סתווניות, וחלמוניות בחרמון.

אתם מוזמנים לקרוא את ההספד באתר צמח השדה – אתר שמייק תרם לו רבות וכתב הרבה מהערכים שבו
ולראות את הסרטון הבא שמספר על האיש המקסים והמיוחד: מייק לבנה, יהי זכרו ברוך.

התמונות צולמו בחרמון, בתאריכים 28.9.2010, 5.5.2010, 20.6.2009
הפרח התכול הוא ברונרה מזרחית, פרח יפהפה הפורח רק בחרמון.
התמונה האחרונה – זרעים של זקן-הסב המצוי מתעופפים ברוח, מכפר סבא, 24.4.2011

תוספת: אתם מוזמנים לקרוא את מה שכתבה ענבלית על מייק.
כתבה שמייק כתב אודות איריס שגילה בחרמון, וכינה אותו איריס הדובדבן (Iris Westii )