הפרח שלי היום הוא קטן, לבנבן, ולא בולט.
אה, וזה פרח שעיר – שעיר באמת. , וגם קצת דביק.
הכירו בבקשה את קרובת משפחתן הצנועה של החוטמית הזיפנית (הורודה הגדולה שרואים בנסיעה בכביש 6, וגם בדרך פרויד למשל) ושל החלמית הגדולה (היא החובזה): זוהי נטופית שעירה.
הנטופית היא פרח קטן, שגבהו 20-30 ס"מ. היא גדלה בארץ בעיקר באיזורים ההרריים במרכז ובצפון, ונדירה בעמקים.
שמה הלטיני של הנטופית – אלתיאה – משמעותו "המרפאת" ביוונית, ובאמת משתמשים במין אחר של נטופית – נטופית רפואית – לטיפול בשיעולים ועוד בעיות (למשל, אסטמה וברונכיטיס)
אלתיאה היתה גם גיבורה טרגית במיתולוגיה היוונית – היא היתה מלכת קלידון. נולד לה בן בשם מלאגרוס, ואלות הגורל ניבאו לה שכאשר בול העץ הבוער באח כעת יישרף עד תומו – בנה ימות. היא מיד שלפה את בול העץ מהאח והחביאה אותו.
כשמלאגרוס גדל, הוא הפך כמובן ללוחם מהולל. הוא נכנס לויכוח עם שניים מהדודים שלו – אחיה של אלתיאה, והרג אותם. שאר האחים שלה קמו בראש צבא והתקיפו את קלידון – ובקרב ההגנה מלאגרוס הרג עוד שני אחים.
אלתיאה לא סלחה לבנה, הוציאה את בול העץ החבוי ושרפה אותו.
את הנטופיות צלמתי:
בכרמל, 19.4.2008
בחורבת צונם בגליל המערבי, 20.4.2008
ובגלבוע, 2.4.2011
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.
2 תגובות על ״נטופית שעירה – Althaea hirsuta״