טופח הגליל – Lathyrus spathulatus

אני ממשיכה בסגול: ועוברת אל פרח יפהפה ומאד מאד נדיר.  את רוב המידע שכאן קראתי בספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל, של פרופ. אבי שמידע וד"ר גדי פולק. 

בטח יקום עכשיו מישהו ויגיד – רגע, מה כל כך נדיר באפונה ריחנית?
ובכן, זו איננה אפונה – ריחנית או לא ריחנית. זהו טופח. (והוא לא ריחני)

  

הטופח הוא אכן קרוב משפחה של האפונה, ובארצנו – לפי המגדיר – ישנם  24 מיני טופח, חלקם מאד נפוצים. רוב הנפוצים הם בצבעי כתום-צהוב-קרם. אבל הטופח שלי היום הוא מיוחד, סגול ויפהפה: טופח הגליל.

הטופח הזה הוא מאד נדיר, וגדל בערך בחמישה אתרים בגליל העליון, ועוד 11 (אחד עשר) אתרים ברמת הגולן והחרמון – למשל, שולי המטעים של נוה אטי"ב.

הפירות שלו הם תרמילים – דומים לאילו של האפון והאפונה.

והפרח נפלא, בגודל של כ-2 ס"מ.

בעולם, הטופח הזה גדל בישראל, לבנון, סוריה ודרום טורקיה. ובכולם הוא נדיר. לפי הספרות, הוא קיים גם בהרי הגלעד בירדן – אך לא נראה שם שנים רבות.

  

הטופח הוא צמח מטפס, וגדל בד"כ באיזורים מוארים בשמש, אבל עשירים בגשם – מעל 600 מ"מ גשם בשנה.

הבעיה של הטופח הזה, היא שרוב האתרים שהוא גדל בהם  (ובסה"כ יש פחות מ-20 אתרים…) הם אתרים שרועות בהם פרות. הפרות מאד אוהבות את צמחי הטופח – הן אוכלות אותם כשהם עוד צעירים, ואז הם לא מספיקים לפרוח ולהתרבות.

וכאן שוב אני נכנסת לפינה של שמירת טבע: בהרבה משמורות הטבע יש רעיה. הפרות אוכלות צמחים מסויימים – ומשאירות אחרים. הן מותירות אחריהן "מוקשי דרך" – שמשנים את הרכב המינרלים בקרקע, ומאפשרים לצמחים מסויימים לשגשג על חשבון אחרים.
וכך אנו נשארים עם שדות של רבים ממשפחת המצליבים, חרציות, גדילנים, חמציצים, עיריות, פשתה שעירה – ואילו רוב הפרפרניים המיוחדים נעלמים – הם לא מצליחים לגדול.

מגדלי הפרות אומרים להגנתם, שהפרות רועות בארץ כבר אלפי שנים – זה לא שהן הגיעו הנה לאחרונה. והם צודקים – אבל…
אם בעבר עדר פרות היה רועה שבוע אחד בשנה בכל איזור, ואז נודד הלאה – היום הרועה יעביר את העדר רק אחרי שהוא כילה את כל הצמחיה שם. וברגע שיצוץ עוד משהו אכיל – הם יחזירו את הפרות, ושוב לא יהיה סיכוי לצמחיה.
במקרה, בדיוק בשבת האחרונה היינו באיזור כזה – שטח מרעה – ברמות מנשה. אני חייבת לציין שהיה לי ממש עצוב. איזור שאמורה להיות בו פריחה מהממת, היה מסריח, מלא מוקשים (חלקם יבשים ומוקשים), פריחה מועטה מאד – אחד פה, אחד שם, קטנים ועלובים…
וגם פה, אין לי פתרון.  אני רק מתארת את מה שראיתי במו עיני.

התמונות צולמו:
בשולי המטעים של נוה אטי"ב, 29.3.2008,
ובשביל נורמן, איזור תפן בגליל העליון, 7.4.2011

 

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

מאת: ע נ נ ת

I love nature, and I take pictures of nature - mostly flowers, mostly in Israel - but not exclusively

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s