טופח הגליל – Lathyrus spathulatus

אני ממשיכה בסגול: ועוברת אל פרח יפהפה ומאד מאד נדיר.  את רוב המידע שכאן קראתי בספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל, של פרופ. אבי שמידע וד"ר גדי פולק. 

בטח יקום עכשיו מישהו ויגיד – רגע, מה כל כך נדיר באפונה ריחנית?
ובכן, זו איננה אפונה – ריחנית או לא ריחנית. זהו טופח. (והוא לא ריחני)

  

הטופח הוא אכן קרוב משפחה של האפונה, ובארצנו – לפי המגדיר – ישנם  24 מיני טופח, חלקם מאד נפוצים. רוב הנפוצים הם בצבעי כתום-צהוב-קרם. אבל הטופח שלי היום הוא מיוחד, סגול ויפהפה: טופח הגליל.

הטופח הזה הוא מאד נדיר, וגדל בערך בחמישה אתרים בגליל העליון, ועוד 11 (אחד עשר) אתרים ברמת הגולן והחרמון – למשל, שולי המטעים של נוה אטי"ב.

הפירות שלו הם תרמילים – דומים לאילו של האפון והאפונה.

והפרח נפלא, בגודל של כ-2 ס"מ.

בעולם, הטופח הזה גדל בישראל, לבנון, סוריה ודרום טורקיה. ובכולם הוא נדיר. לפי הספרות, הוא קיים גם בהרי הגלעד בירדן – אך לא נראה שם שנים רבות.

  

הטופח הוא צמח מטפס, וגדל בד"כ באיזורים מוארים בשמש, אבל עשירים בגשם – מעל 600 מ"מ גשם בשנה.

הבעיה של הטופח הזה, היא שרוב האתרים שהוא גדל בהם  (ובסה"כ יש פחות מ-20 אתרים…) הם אתרים שרועות בהם פרות. הפרות מאד אוהבות את צמחי הטופח – הן אוכלות אותם כשהם עוד צעירים, ואז הם לא מספיקים לפרוח ולהתרבות.

וכאן שוב אני נכנסת לפינה של שמירת טבע: בהרבה משמורות הטבע יש רעיה. הפרות אוכלות צמחים מסויימים – ומשאירות אחרים. הן מותירות אחריהן "מוקשי דרך" – שמשנים את הרכב המינרלים בקרקע, ומאפשרים לצמחים מסויימים לשגשג על חשבון אחרים.
וכך אנו נשארים עם שדות של רבים ממשפחת המצליבים, חרציות, גדילנים, חמציצים, עיריות, פשתה שעירה – ואילו רוב הפרפרניים המיוחדים נעלמים – הם לא מצליחים לגדול.

מגדלי הפרות אומרים להגנתם, שהפרות רועות בארץ כבר אלפי שנים – זה לא שהן הגיעו הנה לאחרונה. והם צודקים – אבל…
אם בעבר עדר פרות היה רועה שבוע אחד בשנה בכל איזור, ואז נודד הלאה – היום הרועה יעביר את העדר רק אחרי שהוא כילה את כל הצמחיה שם. וברגע שיצוץ עוד משהו אכיל – הם יחזירו את הפרות, ושוב לא יהיה סיכוי לצמחיה.
במקרה, בדיוק בשבת האחרונה היינו באיזור כזה – שטח מרעה – ברמות מנשה. אני חייבת לציין שהיה לי ממש עצוב. איזור שאמורה להיות בו פריחה מהממת, היה מסריח, מלא מוקשים (חלקם יבשים ומוקשים), פריחה מועטה מאד – אחד פה, אחד שם, קטנים ועלובים…
וגם פה, אין לי פתרון.  אני רק מתארת את מה שראיתי במו עיני.

התמונות צולמו:
בשולי המטעים של נוה אטי"ב, 29.3.2008,
ובשביל נורמן, איזור תפן בגליל העליון, 7.4.2011

 

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

מודעות פרסומת

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s