כדן נאה – Muscari neglectum

אני ממשיכה עם הצבע הסגול – רק שהיום הפרח שלי הוא קטן למדי:  צמח ממוצע יכול להכנס לתוך פרח איריס, והוא רק יציץ…

  

זהו הכדן הנאה, ממשפחת השושניים.

כבר הצגתי בבלוג בעבר את שני קרוביו הנפוצים יותר – כדן סגול, שממלא מרבדים בתבור, ומפתיע בסדקי סלעים בנגב (ובעוד מקומות רבים), וכדן קטן-פרחים, שהוא כמעט בלתי נראה ופורח בסתיו.

  

הכדן שייך למשפחת השושניים.
בעקרון, אחד הסימנים של המשפחה הזו הוא שיש לפרחים שלה ששה עלי עטיף. אבל אצל הכדן – הם התאחו לעטיפה אחת, ונותרו רק 6 שיניים המזכירות לנו שאילו בעצם 6 עלי עטיף מאוחים.
כתוצאה מכך, הפרחים נראים כמו כדים קטנים – ומכאן מגיע השם, כדן.

  

הכדן הנאה מאד דומה לכדן הסגול, והסימן המבדיל בינהם – הוא השיניים הקטנות הללו. אצל הכדן הסגול, הן סגולות. אצל הכדן הנאה – לבנות:
לי זה תמיד מזכיר שמלה מפוארת מהמאה ה-19, ששולי התחתונית הלבנה מציצים תחתיה…

 

אם בוחנים היטב את תמונת התקריב פה מעל, אפשר לראות פרחים בשלושה מצבים:
העליונים בהירים יותר, וסגורים – אילו פרחים עקרים, וכל מטרתם היא להוות מעין שלט פרסומת, שקורא לחרקים: בואו! תראו מה יש כאן!

התחתונים כהים יותר – חלקים עם השיניים הלבנות, ולשאר השיניים כהו.
אילו עם השיניים הלבנות הם הפרחים הטריים, שעוד לא הואבקו. ואילו שהואבקו, מכהים את צבעם, ומצטמקים:

 

הכדן הנאה גדל באיזורים הגשומים יותר, בהרים.

 

כל הכדנים צולמו בהר קטע, בתאריכים: 25.3.2011 ו-3.4.2009

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

בשבת הקרובה אני רוצה לנסוע לראות פרחים בחרמון… רוצים להצטרף? שִלחו מסר!