צבעוני ההרים, תת מין השרון – Tulipa agenensis subsp. sharonensis

והפעם: אדום אדום אדום!!!  (וזה יימשך כל השבוע )

  

איך זה שעוד לא הצגתי את צבעוני ההרים? כזה פרח יפהפה ומרשים, וכבר הצגתי את שני האחים הנדירים שלו – צבעוני החרמון וצבעוני ססגוני – אבל דילגתי על הצבעוני היפהפה והנפוץ בארץ…

ובכן… גם היום נושא הרשומה הוא לא בדיוק צבעוני ההרים. כלומר, כן צבעוני ההרים – אבל בעצם, תת-מין שלו. צבעוני השרון.

כן, שוב אני מסתבכת עם הסיסטמטיקה. הפעם הסיפור הוא כזה: בעבר, היתה נטיה חזקה לפצל הכל למינים נפרדים. אם פה הפרח מגיע לגובה של 10 ס"מ – ובמקום אחר ל-30 ס"מ – היו מפרידים אותם למינים נפרדים.
אחר כך התחילו לבדוק דברים בצורה מדעית יותר. למשל, לקחת שני צמחים דומים, ולגדל אותם בתנאים דומים. ואז לראות אם עדיין ההבדלים בינהם כל כך גדולים.  מאחור יותר הוסיפו גם בדיקות DNA.
לפעמים ההבדלים נשארו. כך, למשל, אפשר לגדל את חבצלת הנגב ואת חבצלת החוף – ולראות שהן שונות גם אם נותנים להן תנאים דומים.

  

אצל הצבעוני – זה לא עבד ככה.
ההבדלים שראו בין הצבעונים במישור החוף לאילו בשפלה ובהרים היו אילו –
 הבדלים בגודל הצמח וגודל הפרח (בהרים גדול וגבוה יותר, במישור החוף קטן ונמוך יותר)
 העובדה שלצבעוני בהרים בדרך כלל עלי העטיף מתחלקים לשלושה גדולים, ושלושה מעט יותר קטנים  – לעומת הצבעונים של מישור החוף שבהם כל ששת עלי העטיף די אחידים בגודלם.
 העובדה שלצבעוני השרון לרוב (אבל לא תמיד) יש גוון צהבהב בצד החיצוני של עלי העטיף (=עלי כותרת)
ההבדלים ההלו לא נשארו. ולכן אילו הבדלים שנובעים מבתי גידול: בהרים הקרקע עשירה יותר, ויש יותר גשם. במישור החוף הם גדלים על כורכר וחמרה, שהן אדמות מחלחלות ועניות במים.

ומשום כך הצבעוני הזה, שנקרא בעבר "צבעוני השרון" – אוחד לתוך המין "צבעוני ההרים". כדי לשמור בכל זאת על הייחוד שלו, נתנו לו מעמד של תת-מין: תת מין השרון.  

הצבעוני הוא אחד מהפרחים האדומים המפוארים של ארצנו. יחד עם הכלנית, הנורית והפרג – הוא משלים את הרביעיה האדומה הגדולה.

וכמו אחיו לצבע, לצבעוני אין צוף.
הצבעוני עשיר מאד באבקה – כמו שאפשר לראות בתמונה הבאה :

הצבעוני מואבק על ידי חיפושיות שאוכלות אבקה, ורואות צבע אדום – בניגוד לדבורים, זבובים וחרקים נוספים שלא רואים את הצבע האדום ולכן לא מגיעים אל הצבעוני.

 

 עכשיו שיא הפריחה של צבעוני השרון בשמורת דור-הבונים. אני ממליצה מאד למי שרוצה שהעיניים שלו יזרחו באדום, לנסוע לשמורה (כניסה מכיוון קיבוץ נחשולים מובילה קרוב לגבעות הפורחות) – האיזור פשוט מרהיב עכשיו, ומלא באפשרויות פוטוגניות.

בשמורת בני ציון התחילה פריחת הצבעונים, ושמעתי שגם בחורשת הסרג'נטים בנתניה הם כבר פורחים. מן הסתם, בעוד שבוע שבועיים אפשר יהיה גם להנות מצבעוני ההרים גם בהרים!

 התמונות צולמו בחוף הבונים, בתאריך 3.3.2011

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.  

  בעקבות הרשימה של בני, אני מקדישה לך – בני – את זר הצבעונים האדומים הללו, ומאחלת לך רק ימים אדומים, והרבה!