זהבית השלוחות – Gagea commutata

אחרי יום גשום כדבעי בכרמל, שבו חזרתי אל ידידים ותיקים (סחלב נקוד ופרפרני, דבורנית שחומה וקטיפה) – אני מתכוונת לספר דווקא על זהביות.

  

הזהבית שלי היום היא זהבית השלוחות. אפשר למצוא אותה במדרונות אבניים ובבתה הררית – היא לא זקוקה להרבה קרקע, והבצל שלה קרוב לפני השטח.

השם שלה – זהבית השלוחות – הוא בגלל הבצל שלה, ששולח שלוחות עם בצלצולים קטנים, ומתרבה כך ללא האבקה

זו שיטת רביה אחרת, נוספת לשיטת יצירת הפירות – וקוראים לה רביה א-מינית, או רביה וגטטיבית (צמחית). בדרך הזו, הזהבית בעצם משכפלת את עצמה ויוצרת עוד פרחים – בלי סקס.

ההבדל העיקרי בין הזהבית הזו לזהבית הדמשקאית שכבר הצגתי פה, הוא בעלי הכותרת: עלי הכותרת של זהבית השלוחות מחודדים בקצותיהם – ממש צ'ופצ'יקים – ואילו עלי הכותרת של הזהבית הדמשקאית הם מעוגלים בקצה.
בדרך כלל, הזהבית הזו מעט גדולה יותר מהדמשקאית – אבל לא בהרבה. הגודל הממוצע של הפרח הוא עדיין בין סנטימטר לשניים.

  

ולכן, אם אתם פוגשים זהבית בעלת עלי כותרת מחודדים בהרי המרכז והצפון – זו זהבית השלוחות.
במישור החוף ובנגב – זה כבר עניין אחר, ועליו אני אכתוב ברשומה נפרדת…

לפי המגדיר, בישראל גדלים עשרה מינים שונים של זהביות. ארבעה מהם רק בחרמון – ושישה בכל הארץ.

מתוך הששה האילו, ישנם שלושה מינים נפוצים (זהבית דמשקאית, זהבית השלוחות וזהבית שרונית – שאני עוד אגיע אליה) – ושלושה מינים נדירים יותר (זהבית דקת עלים, זהבית אשונה וזהבית שעירה)  – שאותם מעולם לא פגשתי.
(טוב שיש עוד מטרות…)

התמונות צולמו במקומות הבאים:
24.2.2007 – בהרי ידפת
21.3.2009 – בהר קטע בחרמון
26.3.2009 – ליד הישוב עפרה בשומרון
23.1.2010 – ביער בית קשת

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

מודעות פרסומת

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s