היום נערכה צעדת הנרקיסים, ואנחנו הצטרפנו אליה בשמחה.
הגענו די מוקדם, ושמחתי לראות שהרבה מאד אנשים הגיעו. מגרש החניה התמלא במהירות.
הצעדה נערכה בקצב אישי – כלומר, כל מי שהגיע – פשוט יצא לדרך לפי השילוט, ופה ושם היו עמדות של תלמידי הכפר הירוק – רובן עמדות הסברה, אבל גם עמדות מכירה של מזון-מהיר (נקניקיות וג'חנון) ושתיה. היו גם פעילים של "מגמה ירוקה" – שגם הם הסבירו ועזרו בארגון.
עוד לפני שהגענו לנרקיסים, היתה סטיה מהמסלול – אל חלקת המחקר. בכפר הירוק נערך מחקר בנושא שיקום אקולוגי – מחקר של ליאב שלם בהנחית פרופ. אביטל גזית וד"ר יובל ספיר מאוניברסיטת ת"א – ובהשתתפות פעילה של תלמידי הכפר הירוק.
הם הראו לנו את חלקת המחקר, השטח המגודר ושלולית החורף שנחפרה שם.
זהו מחקר מיוחד מאד, ואחת המטרות שלו גם קשורה לשטחי הנרקיסים: כיום, הנרקיסים פורחים בשדה חרוש. אם יוחלט להפוך חלק מהשטח לשמורת טבע, צריך יהיה לשקם את השטח, להחזיר אותו למצב טבעי. בדיוק כאן יעזרו לנו תוצאות המחקר של ליאב שלם.
הנה ליאב, מסביר על המחקר. ברקע אפשר לראות את עמוד הגרוטאות – הפרסומת של "אור ירוק" שנמצאת בקצה איילון.
הם גם הראו לנו צנצנת מים מלאה בדפניות וציקלופסים – סרטנוני מים זעירים, שהגיעו לבריכה החדשה.
לאחר מכן המשכנו בדרך, עברנו במנהרה מתחת לנתיבי איילון – והגענו אל הנרקיסים
אפשר לראות את תלמידי הכפר הירוק לבושים באפודים זוהרים, נכונים להסביר ולענות על שאלות לכל מי שבא. מאד מרגש ומקסים בעיני, שילדים בכיתות ח-ט מסתובבים ככה בקהל, מסבירים, לוקחים אנשים לסיורים במערות אפקה – כל הכבוד לכם, תלמידי הכפר הירוק!
כאן התפזרו כל האנשים, ופשוט… התבשמו ונהנו. כולם שלפו מצלמות והעמידו זה את זה בפוזות, הריחו את הנרקיסים ונהנו עד השמים
בנחל אחיה – שהוא הנחל שעובר בשטח – עוד היו מים מן הגשמים של השבוע שעבר. הפעילים סדרו גשר מאולתר, וכולם חצו את הנחל. כאן רואים את האנשים היורדים לכיוון ה"גשר" –
מאד נהניתי לראות ילדים מתרוצצים ומריחים את הנרקיסים, והמון אנשים הופתעו מאד לגלות כזו כמות של נרקיסים – כל כך קרוב לעיר הגדולה.
אז למי שתהה ושאל – כן! הנרקיסים פה הם נרקיסי בר, ממין "נרקיס מצוי" – והם טבעיים בשטח. אמנם אילו שדות שחורשים ושותלים בהם – אבל החריש אינו עמוק, והנרקיסים מסתדרים יפה וממלאים את השטח באופן מרהיב.
כמו שכתבתי ברשימה הקודמת, השאלה הגדולה היא עדיין, מהו עתידו של השטח. מבחינת אנשי הטבע, הפתרון האופטימלי יהיה להפוך את כל השטח לשמורת טבע, לשקם את השטח מבחינה אקולוגית, ולהשאיר את הנרקיסים לדורות הבאים.
לעיריות ולקבלנים, כמובן, לא ממש אכפת מהנרקיסים ומערות הקבורה, והם היו מעדיפים לבנות על כל השטח.
אני מאמינה שהפשרה תמצא על הקו בין הירוק לשחור. מערות הקבורה, למשל, הן אתר ארכיאולוגי – וככזה, סיכוייו לשימור גדולים יותר.
ישנו גם חלק שבו עירית ת"א ריססה נגד עשבים, ושתלה עצים תרבותיים – מבחינת שומרי הטבע, זהו שטח הרוס לגמרי, אין טעם להלחם עליו.
אבל השטח של מערות אפקה הוא שטח של פחות מעשרה דונם. אם יישמרו רק אותו, זה לא יעזור: זהו שטח קטן מדי. הוא אינו בר-קיימא בפני עצמו. הוא לא יוכל להחזיק את עצמו. יש לשמר שטח גדול יותר מסביבו – לפחות כמה עשרות דונמים – בשביל שהשטח יישאר טבעי ויוכל לשרוד.
כבר סיפרתי פה על "שמורות העציץ" במישור החוף – שמורות שגדלן עשרות בודדות של דונמים, והן מנסות לשמר את מה שהיה פה בעבר.
הכלנית המדהימה הזו, למשל, צומחת מחוץ לשטח המערות. תראו כמה עלי כותרת יש לה! בערך 20! שתי שכבות של עלי כותרת!
היא לא גדלה בשטח המערות, אלא מחוץ לו. אם יבנו שם – גורלה נחרץ.
כמו שכתבתי ברשימה הקודמת, דיברתי עם עמית מנדלסון, פעיל הסביבה ומנהל פורום שמירת טבע, והוא אמר שמה שמסתמן הוא, שיהיו שתי שמורות עציץ: אחת סביב המערות, והשניה – בריכוז הנרקיסים.
השאלה היא רק מה יהיו גודלם של ה"עציצים" הללו.
אני מקווה שתהיה מחשבה לעתיד, ושיישמר שטח גדול שיאפשר גם לנכדים שלנו להנות מהנרקיסים, הכלניות והאיריסים שגדלים בשטח – ואתם יודעים מה, גם מהזמזומיות, התורמוסים, הסביונים והחרציות.
התמונות צולמו היום, 22.1.2011 בצעדת הנרקיסים של גלילות.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
ועוד כמה נרקיסים… ככה בשביל הנשמה:
תוספת: כתבה ששודרה במהדורת סוף השבוע של חדשות ערוץ 2, שמזכירה את עמק הנרקיסים ומדברת על שמירת טבע והגנה על החי והצומח: כדאי לראות!
פרחים, פרפרים וכל מיני 
תגובה אחת בנושא “צעדת הנרקיסים, ינואר 2011”