שמירת טבע בישראל: עמק ססגון

לפני הכל, עדכון עצוב: בית המשפט העליון החליט לדחות את העתירה של אדם טבע ודין בנוגע לחולות סמר, ולאפשר לקבלנים להפוך את הדיונה למכרה חול.  "אדם טבע ודין"הבטיחו להמשיך להלחם על הדיונה, בועדה המחוזית – אבל הסיכויים עגומים מאד.



ובכל זאת, אני ממשיכה עם סקירת המאבקים למען השמירה על הטבע.
מעט דרומה לדיונה של סמר נמצאת  בקעת תמנע.
אני משערת שרובנו בקרנו בגן הלאומי תמנע – הנמצא במרכז בקעת תמנע.
האיזור הדרומי של הבקעה הוא שטח הרוס על ידי איזורי תעשיה כימית, אתרי פסולת והטמנת אשפה וכיוצא באילה.

נשאר האיזור הצפוני של הבקעה – שקרוי בשם "עמק ססגון" – בגלל אבני החול הססגוניות שבו.

כיום, האיזור הזה הוא שטח פתוח – לא שמורת טבע. שביל ישראל עובר בו, ומביא מאות מטיילים להנות מהנופים המדבריים המיוחדים הללו.

אבל… אי אפשר להשאיר שטח פתוח אצלינו בארץ. שטח ללא מטרה פרט להיותו "מקום יפה"…. ולכן התקבלההחלטה: השטח ניתן ליזם (קבוצת איגרא), על מנת שיבנה מלון פאר בעמק.


ארנבית הצבעים – משפחת הזיפניים – מהשורשים אפשר לעשות חינה (אבל לא חייבים… זה פרח ממש חמוד)

ההחלטה מאפשרת לקבלן לקחת חלק מהשטח בעמק, ולבנות עליו מלון אחד. הוא גם זכאי (כמובן) לקבל עזרה כספית מהמדינה – כלומר, המסים שלנו יעזרו לממן את מלון הפאר הזה.
הקבלן ואנשיו ישבו ועבדו וחזרו עם…
לא. זה לא תכנית למלון. גם אם תנסו לשכנע אותי, אני לא חושבת שאני אוכל להגדיר את התכנית הזו כ"מלון". זה מתחם ענק שיכלול ארבעה מלונות, מרכז כנסים, אמפיתיאטרון להופעות, חנויות, נחל מלאכותי שזורם מסביב ואיים מלאכותיים, פארק מים ופארק אתגרי…
וכל זה על שטח גדול פי כמה וכמה מהשטח שהוקצב.
(ובכלל, פארק מים במדבר?? איזו ראוותנות, איזה בזבוז מיותר!)

וזהו, הם כמעט התחילו לעבוד. אף אחד לא אמר כלום על החריגות מהרעיון המקורי.

מזה שלוש שנים מתנהל מאבק אזרחי עיקש להצלת העמק. "אדם טבע ודין" ותושבים מהערבה הדרומית עתרו לביהמ"ש, בטענה שמתחם המלונות חרג בעשרות עד מאות אחוזים מהמותר. השופט קבע שהתוכנית אכן מהווה "פגיעה חמורה בשלטון החוק" וציווה לדון בה מחדש, לאחר שייערך תסקיר סביבתי הכולל בחינת חלופות.
החברה להגנת הטבע ערכו חוברת, ובה הם הציעו שמונֶה חלופות. לא אחת, לא שתים – אלא שמונה חלופות שיפגעו פחות בטבע.

הראשונה מהן היתה הפשוטה ביותר בעיני.
במרחק של עשרים דקות נסיעה (בערך) מתמנע שוכנת העיר… אילת.
רגע, בעיר אילת יש מלונות! יש מתחם מלונות אדיר, כולל תשתיות עירוניות (חשמל, מים, ביוב) , כולל חנויות, ואפילו ים קרוב! למה צריך בכלל עוד מתחם?
כיום, התיירות העירונית (מלונות) נמצאת באילת, ומצפון לה ישנה תיירות כפרית – צימרים ובתי הארחה ביישובים הקטנים.
למה בכלל צריך להוסיף עוד מתחם מלונות גדול שכזה? התפוסה במלונות אילת אינה מלאה. לא קורה כיום מצב שבו תייר שמחפש חדר מלון באילת (ובמיוחד אם מדובר בחדר מלון יוקרתי)  – נשאר ללא חדר.


זוגן פשוט – משפחת הזוגניים

אבל גם אם יוחלט שצריך (וגם בית המשפט, כאמור, לא בטוח בכל מאת האחוזים שזה אכן דרוש) – הועלו שבע הצעות נוספות לאתרים שיפגעו פחות בנוף ובטבע, הם נמצאים קרוב יותר ליישובים הקיימים – כלומר, עלות הקמת התשתיות תהיה נמוכה יותר,
והם לא יהרסו שטח ארץ בתולי שכזה.

היזם, מן הסתם, מסרב. הוא קיבל אישור לשטח הזה, תכנן תכניות ורצה כבר להתחיל.
ומבחינתו הוא צודק – האישור התקבל בכל הועדות.


לוטונית מדוקרנת – משפחת הפרפרניים

אבל אנחנו בני אדם. אנחנו טועים מפעם לפעם. וכאשר אנחנו מחליטים החלטה שיסודה בטעות, יש שתי אפשרויות:
האחת, לומר – נו, אז טעינו. לא חשוב. ממשיכים עם הטעות הלאה. נהרוס מה שנהרוס.
השניה – לעצור לרגע, לומר – רגע. היתה החלטה חפוזה, ולא חשבנו עליה עד הסוף. מצד שני, שום דבר עדיין לא נהרס. אפשר לעצור ולהציל, אפשר לשנות את ההחלטה.


מחטנית המדבר – משפחת המורכבים. נקראת "מחטנית" כי היא נראית כמו עץ מחט זעיר. כל גודלה – כ-3 ס"מ

וכאן אני רוצה להזכיר מאבק אחר, שאני מתכוונת לכתוב גם עליו. מאבק שהצליח. המאבק למען חוף פלמחים.
גם שם התקבלה החלטה – ההחלטה היתה להקים כפר נופש יוקרתי וטיילת ארוכה לאורך החוף. אבל בזכות מאבק של תושבי האיזור, ובראשם נערה אחת נהדרת – התכנית בוטלה.
החוף הזה יישאר יפה ופתוח לציבור הרחב.


אני אפילו לא יודעת של מה העלה הבודד הזה, אבל איזה מעגל יפה הוא שרטט בחול!

ההחלטה להקים את מתחם המלונות התקבלה לפני שנים. המודעות לשמירה על הטבע עוד לא היתה חזקה.
פרופסור אמוץ זהבי, שהוא זואולוג, ממקימי החברה להגנת הטבע, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת ת"א ומנהל ביס"ש חצבה אמר: "שגיאות צריך לתקן, כי עמק כמו עמק ססגון אי אפשר לקנות בכסף, ושום אדם לא יכול לייצר אותו כמו שהוא היום".



לוטוס אילתי – משפחת הפרפרניים

עזריה אלון, שגם הוא ממקימי החברה להגנת הטבע, ואדם שפעל רבות למען הסביבה ולמען החינוך בארץ אמר בכתבה בידיעות אחרונות מאוקטובר האחרון –
"בשנים האחרונות עולה המודעות לערכו הנופי של הנגב ולסיכוי הגלום בו כמוקם לתיירות מדברית. אולם יש לזכור, יש סיכוי לתיירות כזו רק בתנאי שהמיקום למיזם תיירותי כזה או אחר ייבחרו בהתאם למינימום הפגיעה במדבר, וכל פיתוח שייעשה בו יותאם לאופיו המיוחד של המדבר.
הכנסת מיזמים בעלי אלמנטים זרים הנוגדים את אופיו של המדבר – איננה תירות מדברית.
(את הכתבה המלאה אפשר לקרוא באתר המאבק)

בעקבות החריגה החמורה של הקבלן מהתכנון המקורי (חריגה של 75%), השופט הורה לוועדה המחוזית לערוך סקר חדש באיזור. הסקר פורסם בדצמבר, והוא מאמץ את רוב הטענות נגד המיזם.
אני מקווה שכעת הועדה המחוזית תאמץ את מסקנות הסקר (שהיא שילמה עליו), ובאמת תעצור את המיזם המנופח והמיותר הזה.


בהק צחור – משפחת הגרניים. קרוב משפחה נדיר, עדין ומיוחד של מקור החסידה.

התמונות של עמק ססגון ותמונת תכנית אתר המלונות נלקחו מאתר המאבק למען עמק ססגון, כמו גם רוב המידע פה (תודה, ערן!)
התמונות שלי צולמו בבקעת תמנע במרץ האחרון, והן בעיקר פרחים מדבריים יחודיים לאיזור.
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

 


שושנת יריחו האמיתית – משפחת המצליבים

גם כאן, אני מקווה שהעמק הזה ישמור על יופיו ויישאר טבעי ומקסים כמו שהוא היום.
לקריאה נוספת –

אתר המאבק הרשמי – www.sasgon.org  
דף המאבק בפייסבוק
המאבק באתר אדם טבע ודין

 


 

 

* פרופסור אמריטוס – פרופסור שיצא לגמלאות, אך עדיין שומר על קשר פעיל עם האוניברסיטה.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “שמירת טבע בישראל: עמק ססגון

  1. פינגבק: אט"ד, אני אתכם! | פרחים, פרפרים וכל מיני

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s