סתוונית טוביה – Colchicum tuviae

לא פרסמתי כמעט שבועיים – גם בגלל העומס הכללי, וגם בגלל מצב הרוח שלי, שעדיין בוער עם הכרמל.
אבל השבוע הייתי בהשתלמות רת"ם, ופגשתי פרח בפעם הראשונה, וזו בהחלט סיבה לרשימה.

   

אני שמחה להציג כאן פרח סתווי, קטן ועדין – ייחודי לארצנו – סתוונית טוביה.  צלמתי אותה במיוחד עם עט כקנה מידה – כדי שתראו כמה היא קטנה.
סתוונית טוביה גדלה במזרח הרי יהודה, במדבר יהודה ובצפון הנגב.

   

סתוונית טוביה נקראת על שם טוביה קושניר – שכבר הוזכר אצלי בבלוג מספר פעמים. טוביה מצא את הסתוונית הזו במדבר יהודה, והביא אותה אל נעמי פינברון – שהיא מומחית לסתווניות. היא בדקה ואישרה שזהו מין נפרד, ושונה – וקראה לו על שם טוביה קושניר, לאחר מותו בטרם עת. 

מה בעצם ההבדלים בין הסתוונית הזו לסתוונית היורה המוכרת לנו?

אני משערת שרוב הקוראים שלי יגידו שהדבר הבולט לעין הוא הצבע. ובכן… זו טעות. אמנם הסתווניות שאני פגשתי לבנות, ורוב סתווניות היורה הן ורודות – אבל זו לא אינדיקציה טובה, כי יש סתווניות יורה לבנות (ולא לבקניות), ומצד שני – סתוונית טוביה מגיעה גם לגוון ורוד.
אז בואו נסתכל לתוך הפרח:

 האבקנים – שעליהם ישנה האבקה הצהובה – הם שחורים. אצל סתוונית היורה הם צהובים. הפעם ההבדל בצבע כן רלוונטי, כי אין סתוונית טוביה עם אבקנים צהובים. אבל… אצל סתוונית היורה נמצאו פרטים עם אבקנים בצבעים אחרים.
חוץ מזה, גם לסתוונית החרמון יש אבקנים שחורים, ולעתים גם לסתוונית הנגב.
נמשיך להסתכל בתוך הפרח:

שימו לב שמתחת לאבקנים יש משהו שבמבט מרחוק הייתי מכנה אותו כ"בלגן של שערות וזיזים"… את זה אין לסתוונית היורה. אף פעם. גם לא לסתוונית החרמון.

מה שאנחנו רואים פה, זה מנגנון הגנה מתוחכם שפיתחה סתוונית טוביה בפני גנבים!  הסתוונית היא פרח שפורח צמוד לקרקע. ועל הקרקע מסתובבות נמלים. הנמלים לא מאביקות את הסתווניות, אבל הן תשמחנה לקחת את הצוף (המועט) של הסתווניות.
לכן, הסתווניות דאגו לשמירה.


הצוּפָנִים של הסתוונית – הבלוטות שמייצרות את הצוף – נמצאים בבסיס האבקנים. לסתוונית יש ששה אבקנים, וששה צופנים. כל צוּפָן נמצא בבסיסו של אחד מעלי הכותרת.  הסתוונית צוֹפנת את הצוּפן בכוס זעירה, שאותה היא מקיפה בזיזים זעירים- מעין שיניים.
אם מפרקים את הפרח (למטרות לימודיות, פרופ. שמידע עשה זאת במהלך ההשתלמות) זה נראה כך:  כאן רואים עלה כותרת עם חצי מה"כוס" המשוננת שבה צפוּן הצוּפן :

אצל סתוונית טוביה, מנגנון ההגנה הזה מופעל על כל ששת הצופנים. אצל סתוונית הנגב – הוא מופיע רק בשלושה מהצופנים.
באוניברסיטה העברית נערך ניסוי: הם גידלו סתווניות טוביה, ובעדינות חתכו את הזיזים הללו מהסתווניות. הם עקבו אחר הנעשה, וגילו שלסתווניות החתוכות נכנסו נמלים, לקחו את הצוף – והסתווניות לא הואבקו. סתווניות שלא נפגמו – הצליחו לשרוד, הואבקו, והגיעו לשלב הפרי.

ודאי תשאלו למה המנגנון היעיל הזה לא מופיע אצל כל הסתווניות? ובכן…. אני לא יודעת. את כל מה שסיפרתי פה שמעתי בהשתלמות רת"ם, מפי פרופ. אבי שמידע.

 

התמונות צולמו במישור אדומים, במסגרת השתלמות רת"ם, 16.12.2010 

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.  

 

 

מודעות פרסומת

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s