עוד פריחה בגן הבוטני של גבעת רם

בעת הטיול בגן הבוטני, צדה עיני (ועין מצלמתי) שיח מרשים בעל פרחים גדולים, ורודים ומיוחדים:

רגע אחד… הפרח הזה נראה לי מוכר! האם גם לכם הוא מוכר?

מי שנזכר במרבה-החלב שהצגתי באביב שעבר, יכול לטפוח לעצמו על השכם. זהו מרבה חלב הדסי – Polygala myrtifolia

מרבי-החלב שהצגתי כבר – אילו שגדלים בר אצלינו – נראים במבט ראשון שונים מאד מהצמח הזה.

מרבה-חלב נגבי הוא בן-שיח – צמח שמגיע (אם ממש טוב לו) לגובה של 70-80 ס"מ. מרבה-חלב מונפלייני אפילו קטן יותר – זהו צמח חד-שנתי קטן, שבמבט ראשון נראה כגבעול עשב זניח.

אך לא פה. מרבה החלב ההדסי הוא שיח בגודל מלא – שמגיע לגובה של 2-3 מטרים. אם תתעלמו מהגודל, ותסתכלו על מבנה הפרח – תראו שהמבנה זהה. שני עלי כותרת גדולים, ו"מברשת" של אבקנים מלפנים.

מוצאו של מרבה-חלב הדסי הוא מדרום-אפריקה. הוא גדל שם בבתי גידול מגוונים – מאיזורי החוף ועד לאיזורים פנימיים יותר ויבשים.

הוא ירוק-עד ופורח כמעט כל השנה. כעת, בסתיו – הפריחה דלילה יחסית. אך בעונות אחרות מתכסה השיח כולו פרחים ורודים-סגולים, וזה פשוט נפלא.

גם הניצנים שלו נראים יפים – שטוחים, בצורת חצי-עיגול ובעלי עורקים כהים.

לפי הכתוב באתר בוטניקה אפריקאי שמצאתי, במשפחת מרבה-החלב ישנם 17 סוגים, וכ-950 מינים. הרבה מהמינים – כ-450 – גדלים ביבשת אפריקה.

פשור שמו – "הדסי" – כמו ברקפת הקיסוסית, גם פה השם הוא תרגום מלטינית – משמעות השם הלטיני היא "בעל עלים דומים לעלי הדס".

ברפואה העממית, מרבה-החלב ההדסי ידוע כבעל תכונות אנטי-בקטריאליות, אנטי-מיקרוביות ואנטי-פטריתיות. הוא נחקר באוניברסיטת נטל בדרא"פ, ואכן גילו כי תמציות מימיות של הצמח טובות כנגד פטרת הפה.

למי שמתלהב, ורוצה לגדל אותו – לפי מה שמצאתי באתרים בארץ, הוא קיים במשתלות, ואפשר לגדל אותו – בקרקעות מנוקזות היטב, לא גירניות; בשמש מלאה או חצי-צל (באזורים החמים יותר).

התמונות צולמו בגן הבוטני של גבעת רם, 9.10.2010