Yosemite Valley in Yosemite National Park

היום בלוגולדת! היום מלאו לבלוג שלי שנתיים!
החלטתי לחגוג את הבלוגולדת השני שלי באחד המקומות הנפלאים ביותר בעולם – העמק בפארק יוסמיטי.
פארק יוסמיטי – Yosemite National Park שוכן בקליפורניה, בהרי הסיירה נבאדה והוא אחת משמורות הטבע הראשונות שהוכרזו בעולם.

בפארק יוסמיטי ביקרנו בקיץ שעבר, ולא הספקתי לפרסם את התמונות מעמק יוסמיטי היפהפה. אני חושבת שהעיתוי כעת הוא מושלם.

 

עמק יוסמיטי ריתק אנשים מאז ומעולם. עוד בטרם הגיע האדם הלבן, גרו בעמק מספר שבטים אינדיאניים ("ילידים אמריקאיים"?). אבל כשהאדם הלבן הגיע, הוא לא עזב. למזלו של העמק, אחד האנשים שהתאהבו בו היה חוקר טבע חובב בשם ג'ון מויר (John Muir – על שמו יערות מויר שעל החוף) – הוא כתב מאמרים על העמק, וגרם לאנשים רבים להגיע לשם, בינהם גם מדענים רבים שתעדו את הגיאולוגיה, הזואולוגיה והבוטניקה של האיזור.
הוא גם הביא אל העמק את הנשיא תיאודור רוזוולט – כדי לשכנע אותו להגן על הטבע, על השטחים הפתוחים – ולא להלביש הכל ב"שלמת בטון ומלט"…

על שלט בפארק (יש הרבה שלטים, עם הרבה מידע מעניין) הוצגה השוואה של הדרך מסן פרנסיסקו ליוסמיטי, במהלך השנים:
בשנת 1900, נסעו יומיים ברכבת ובכרכרה.
ב-1910 האריכו את תוואי הרכבת עד לעמק, ולכן הדרך התקצרה ל-13 שעות.
ובימינו… במכונית פרטית, הדרך מסן-פרנסיסקו ליוסמיטי לוקחת בין ארבע לחמש שעות בלבד…
אם מגיעים אל העמק מכיוון העיירה מריפוזה, (כמו שאנחנו נסענו) עוברים מיד אחרי הכניסה במנהרת אבן מקסימה. הסלעים משגעים מכל כיוון, והעננצ'יקית רצתה לבדוק אם היא מסוגלת להרחיב קצת את הסדק:

   

 אדם אחר שהתאהב ביוסמיטי, והם (יוסמיטי והוא) פרסמו זה את זה – היה הצלם הידוע אנסל אדאמס. אדאמס צלם את יוסמיטי בשחור לבן. התמונות שהוא צלם נפלאות, מרתקות ומעבירות את העוצמה המיוחדת של המקום.
עוד לפניו (בין השנים 1900-1930 בערך) הסתובבה באיזור הצלמת אדית אירווין, שצלמה תמונות רבות בקליפורניה (למשל, תמונות של רעידת האדמה הגדולה של 1906) – גם היא אהבה את יוסמיטי.

הנופים של העמק הם עוצרי נשימה. המצוקים האדירים, שגדלים עליהם עצי אורן מסיביים, עשויים גרניט ונוצרו בזכות התנאים הקיצוניים השוררים במקום – חורף מושלג מאד, מלא קרחונים – וקיץ חם ממש כמו בארץ.
באיזור ישנו מגוון של עצים מחטניים – והבולטים בהם הם עצי האורן, בינהם – אורן ג'פרי (שהוא הנפוץ ביותר), אורן פונדרוסה (בעל גזע אדום יפהפה), ואורן סוכר (Sugar pine) שאצטרובליו מגיעים לאורך של חצי מטר!
לא רחוק מכאן גדלים עצי הסקוויה הענקיים, שמולם כל האורנים מתגמדים – אבל עליהם כבר כתבתי ברשימה אחרת.

הנחלים והאגמים בחלק התחתון של העמק – יוצרים שילוב מיוחד ונפלא.
בתמונה הבאה רואים את  נהר מרסד (Merced River) – מעט לפני הכניסה לפארק, ולחופו שיח ששמו העממי הוא Buttonbush – שיח הכפתורים. השם הלטיני הוא  Cephalanthus occidentalis – ממשפחת הפואתיים.

  

אנחנו בקרנו בקיץ, ולכן מפל יוסמיטי היה כמעט יבש: זרם בו רק זרזיף קטן שזיהינו בעזרת משקפת… המפל הזה הוא הגבוה ביותר בצפון אמריקה: גבהו 739 מטרים!
באביב הזרימה בו מדהימה, ומתעתעת בעיניים: כיון שקשה לקלוט את הגובה שלו, נראה שהמים זורמים בו בהילוך איטי…  כאן בתמונה – מוטי והעננצ'יק צופים בחלקו התחתון של המפל:

בקיץ רוב המפלים ביוסמיטי פחות מרשימים. הזרימה דלילה מאד, הם כמעט יבשים. פה, לדוגמא אפשר לראות את מפל ההינומה ( Bridal veil falls) :

 

אחד הנופים המוכרים ביותר מיוסמיטי הוא סלע הגרניט הגדול המכונה "El Capitan" – זהו סלע המהווה אתגר למטפסי הרים – רבים באים במיוחד לעמק על מנת לטפס עליו.

אני חושבת שבעל החיים הנפוץ ביותר בפארק הוא הסנאי. אבל יש בפארק כמה וכמה מינים שונים של סנאים… לא תמיד הבדלנו בינהם – אבל את זה זיהינו מעל כל ספק: זהו סנאי דגלאס (Tamiasciurus douglasii) ששמו העממי – Chickaree. ג'ון מויר כתב על סנאי דגלאס שהוא "בהחלט הסנאי המעניין ביותר בקליפורניה". הסנאי ניזון בעיקר באצטרובלים וצנוברים של "אשוח דגלאס" – אבל הוא יאכל גם אצטרובלים אחרים, ולא יסרב למיני פטריות ותותי יער שונים.

טיילנו ביוסמיטי שלושה ימים… שלושה ימים קצרים, שחלפו כמו חלום. זהו מקום מקסים, ולמרות שכל שנה מבקרים בו מעל ארבעה מליון בני אדם – עדיין אפשר למצוא פינה שקטה ונעימה, לנשום בשלווה, להקשיב לנחל הזורם, ופשוט להנות מהטבע.

וקצת סטטיסטיקות, למי שאוהב:
בשנתיים האחרונות צפו בבלוג שלי מעל 127,000 פעמים – כלומר, כמעט 100,000 בשנה השניה: בתום השנה הראשונה חגגתי 30,000 כניסות לבלוג.
זו הרשימה ה-329 שאני מפרסמת בבלוג – מה שאומר שמבחינת קצב הפרסום אני שומרת על אחידות: בסביבות 160 רשימות לשנה.

בשנה הזו הבלוג שלי נעשה קצת יותר לוחמני – אני עדיין מתמקדת בפרחים, פרפרים וכל מיני – אבל הוספתי הרבה מידע בנושא שמירת טבע: דרכי אכיפה, בעקבות סיורים עם הפקח בטבע; מפגעים שפגשתי ונסיונות הסברה. אם הצלחתי לשכנע אפילו אדם אחד בחשיבות שמירת הטבע וההגנה על השטחים הפתוחים בארץ – אני יכולה לרשום את זה כהצלחה.

הרשימה הנצפית ביותר שלי היא רקפת מצויה – מופע סתווי, שצפו בה מעל 1600 פעמים. בסך הכל ישנן 6 רשימות שלי שצפו בהן מעל 1000 פעמים, ואחת מהן היא הרשימה "עננת והפרחים" – שבה אני מציגה את עצמי.

 

אני שמחה מאד שיש אנשים שקוראים אצלי, שנהנים מהבלוג שלי ומוצאים אותו שימושי.
אני שמחה מאד שמגיבים לי, שמספרים לי איזה תמונות אהבתם – או איזה זווית יכולה להיות מחמיאה יותר למה שצלמתי…
תודה רבה לכל הקוראים – הגלויים והסמויים – על העידוד, התמיכה והאהבה.

 התמונות צולמו כולן בעמק יוסמיטי, אשר בפארק הלאומי יוסמיטי, בקליפורניה ארה"ב,  בתאריכים 18-19.8.2009

 כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! ואם אהבתם, אני אשמח אם תקליקו על MaxIt, פה למטה מצד שמאל.