– איך קוראים לפרח שלך היום?
– לוֹיְדִיָה
– לא יודע? מה זאת אומרת לא יודע?
– לוֹיְדִיָה!!!
טוב… אחרי הבדיחה הזו (בסדר, בסדר, אתם לא חייבים לצחוק) – אני אספר על הלוידיה האדמדמת, וגם אסביר למה כתבתי בכותרת זהבית.
ספרתי ברשימת הסחלב הקדוש על החוקר לינאוס, שהעלה את הרעיון להסתכל על מבנה הצמחים על מנת לקבוע את החלוקה שלהם למשפחות, סוגים ומינים. סיפרתי גם שבימינו משתמשים בDNA על מנת לקבוע את החלוקה לסוגים ולמינים.
אחד הסוגים שהוגדרו מאוחר יותר (לא על ידי לינאוס) והגדרתו השתנתה מאז הוא הלוידיה – פרח קטן ממשפחת השושניים, דומה בצורתו הכללית לזהבית (היא צהובה, והלוידיות הן לבנות-ורודות). ישנם כתריסר מינים של לוידיות בעולם.
הסוג "לוידיה" נקרא על שם בוטנאי-גיאוגרף-ארכאולוג וולשי בן המאה ה17, ששמו אדוארד לויד. הוא היה חבר טוב של אייזיק ניוטון, וכתב ספר על הארכאולוגיה הבריטית בשפה הקורנית (Cornish) – בעזרת ספר זה חקרו את מקורות השפה הקורנית.
אבל מאז התפתח המחקר, וכשבדקו את מבנה הDNA של מיני הלוידיה השונים, והקבילו אותם למבנה הDNA של פרחי הזהבית – גילו דבר מפתיע: הזהביות והלוידיות בעצם שייכות לאותו סוג! יש לוידיות שמבחינת מבנה הDNA שלהן דומות יותר לזהביות מאשר ללוידיות אחרות, ולהפך.
לכן הוחלט לאחד את שני הסוגים הללו לסוג אחד – לויד נדחק הצידה אחר כבוד, ושמן של הלוידיות הוסב לזהביות.
והלוידיה האדמדמת – Lloydia rubroviridis – הפכה לזהבית. בעברית השאירו את התואר "אדמדמת" – אך השם הלטיני הרשמי הוא "זהבית לבנונית".
אבל לנו קשה קצת לוותר על השם הנפלא הזה, ועל הקונוטציות הנהדריות בין "לא יודע" ו"לוידיה"…
הלוידיה פורחת בארץ בחרמון, ברום 1900 מטר ומעלה, וגם שם היא נדירה. לפי הספרות, היא נדירה מאד אך פורחת גם בהר הנגב – אני לא מכירה, ואשמח לפגוש אותה גם שם. עוד כתוב, שבשנות ה-30 של המאה העשרים היא נמצאה בעמק המצלבה, בירושלים – מן הסתם ע"י פרופסור אייג או פרופסור זהרי, שהיו עוברים בעמק בדרכם מהבית אל האוניברסיטה – אך היא נכחדה משם בגלל פיתוח העיר כבר בשנות ה60.
ובנוגע לתואר – "אדמדמת" – האדמדמות שלה בולטת בעיקר בניצנים (מימין), ופחות בפרחים הפתוחים, שהם לבנים למדי (משמאל):
התמונות צולמו בחרמון, בתאריכים:
24.5.2007
21.5.2009
5.5.2010
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! ואם אהבתם, אני אשמח אם תקליקו על MaxIt, פה למטה מצד שמאל.
יודעת גם יודעת את!
רשומה מרהיבה, מרתקת ומחויכת, אם כי אני חייבת להודות שלי אפילו בניצנים הצבע נראה יותר סגלגל (או לכל היותר ורוד) ולא אדמדם.
שיהיה לך שבוע נפלא!
e
אהבתיאהבתי
לוידעת למה אבל
הם מזכירים לי דווקא את פרח לב הזהב. אולי בגלל השם -זהבית – ואולי בגלל האבקנים הזהובים הגדולים והבולטים.
חוצמזה פרח לב הזהב זה שם ממש טוב לפרח.
תודה על ההרצאה המעלפת ועל החידוש (לא ידעתי שמשתמשים בזיהוי דנא כדי לבדוק זהות צמחים) והתמונות המרהיבות.
אהבתיאהבתי
הרצאה מאלפת כמובן ולא מעלפת, למרות
שגם.
אהבתיאהבתי
הזהובה הזו
תשאר בליבי זהבית, זה השם המתאים לה.
מצחיק אותיכל פעם ההתפלמסות בין המדענים על השם. במקום לכנות בשם קליט ממציאים……………………..
ברור שצריך לשייך למשפחה. את זה שישימו בסוגרים(-:
תודה לרשומה מאלפת
ושבוע טוב
אתי
אהבתיאהבתי
התמונות- נהדרות!!!!
הקולאז` הראשון מקסים.
תודה על רשומה יפהפיה ומעניינת.
הלוידיה בלבלה אותי- כששמעתי את שמה לראשונה: מישהו שאל את פרופסור שמידע מה זה, הוא ענה: לוידיה וזה נשמע כמו : לאיודע.
אהבתיאהבתי
יפה
בעיקר עם השוליים הסגולים
צילומים מקסימים:-)
אהבתיאהבתי
אם היו שואלים אותי
איזה פרח זה, בלי שקראתי בבלוג שלך, יש סיכוי מסוים שהייתי אומר זהבית.
אבל סיכוי גדול יותר שהייתי אומר – תשאלו את עננת 🙂
אהבתיאהבתי
לכל אורך הקריאה וההתבוננות
שאלתי את עצמי מיהו הפרח הלבן לצד האדמדם
בסופה קיבלתי את התשובה
אדמדם בינקותו
לבנבן בבגרותו
ובשניהם לא יודע 🙂
אהבתיאהבתי
שברתי
את השיניים עם השם הזה.
אבל הצילומים שווים את זה.
(8
אהבתיאהבתי
צילומים יפהפיים
גם הניצנים וגם הפרחים הפתוחים.
אותי תמיד מטרידה השאלה: כמה קטן? וחבל שאין לי קנה מידה בתוך אחת התמונות.
אהבתיאהבתי
לע(ננת)זריה אלון ממין נקבה
כאשר למדתי במקווה ישראל בוטניקה באמת מיינו למשפות על פי מבנה הצמח
האם את מכירה מגדיר הממיין למשפחות על פי הD.N.A
אהבתיאהבתי
איך, איך פיספסתי דווקא פרחים כל כך
יפים?
כנראה מחקתי בלי כוונה.
פרח עדין בסביבה פראית.
אהבתיאהבתי
לוידעת
לגבי איזה שם יותם מתאים לה
אבל מה שבטוח זה שהיא מקסימה!
והקולז` האחרון נפלא!
אהבתיאהבתי
מקסים….
יש לו גם שם מענין וגם צורה יפהפיה
שבוע נפלא
שי
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
ו…כמו שאמרו לי לא פעם: לא מגדירים פרח על פי הצבע!
כאן זה ורדרד, במקום אחר אדמדם… 🙂
אהבתיאהבתי
רעיון נחמד 🙂
היום משתמשים בDNA בהרבה תחומים של המדע, וזה מאד מרשים לראות איך דברים מתקשרים בינהם…
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂
הזהבית הצהובה בהחלט זכאית לשמה 🙂
אבל מסתבר שיש גם זהב לבן… 🙂
אהבתיאהבתי
תודה
ממש מכו בבדיחה שפתחתי איתה…
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
היא באמת חביבה…
אהבתיאהבתי
או שפשוט היית עונה
לא-יודע! – וצודק 🙂
אהבתיאהבתי
חחח 🙂
יש דברים שכל כך ברורים לי, שאני בקושי טורחת לציין אותם…
תודה לך
אהבתיאהבתי
חחח 🙂
אני מקווה שיש לך רופא שיניים טוב…
אהבתיאהבתי
תודה
כמה קטן? קטן מאד…
בתמונה הזו –
אפשר לראות חלק מפרק האצבע שלי…
הפרח הפתוח הוא בקוטר של 1-1.5 ס"מ
אהבתיאהבתי
כמו שכתבתי יותר מפעם אחת
המיון הראשוני (החוקר לינאוס היה הראשון שהציע את זה) הוא באמת לפי מבנה הצמח.
אבל מאוחר יותר – במאה ה20 – הוסיפו שימוש בDNA.
ואז גילו שהדמיון לפי מבנה הצמח – באמת מסמל גם דמיון בDNA.
אהבתיאהבתי
את רואה,
לא פספסת… 🙂 אני שמחה שנגעת בכל זאת!
אהבתיאהבתי
תודה לך, יקירתי
ולילה טוב!
אהבתיאהבתי
היא מזכירה
בצורתה את פרח השושן (במיוחד בצילום האחרון משמאל), לא?
באהבה
e
אדי
אהבתיאהבתי
שם מיוחד
ופרח יפהפה ועדין ,
היה מעניין לקרוא ,
הקולאז הראשון יפהפה ,
בוקר נהדר לך
אהבתיאהבתי
יופי של פרח
לא מפתיע שלא פגשתי בה עד היום.
ונחמד גם הסיפור של גילוי משפחתה האמיתית (-:
בוקר טוב, עננת יקרה
<
אהבתיאהבתי
תודה רבה 🙂
וכמעט-סוף-שבוע נפלא לך!
אהבתיאהבתי
הם מאותה משפחה,
אז יש דמיון קל.
אבל הפרח של שושן הצחור הוא יותר בצורת חצוצרה, וכשהזהבית נפתחת – היא נפתחת עד הסוף.
חוצמזה, היא בגול של ס"מ אחד בערך, והשושן הצחור בגודל של כ-15 ס"מ… 🙂
אהבתיאהבתי
תודה רבה,
ובוקר נפלא לך!
בחיי, חשבתי שאני קמה מוקדם… 😉
אהבתיאהבתי
🙂
חח ח חמודה את ,אין כמו שעות מוקדמות בבוקר למלא באנרגיה נהדרת ,
כמושבניקית מילדות הייתי קמה בשעה ארבע וחצי בבוקר לחליבת פרות כשהחלפתי את אבי במשקו .
היו שנים שאלו שעות הערות שלי ,ויש תקופות שאני מצליחה לישון עד 6 הכי מאוחר,
אתמול כבר יצאתי החוצה בחמש בבוקר לעבוד בגינה לפני צאתי לעבודה .
אהבתיאהבתי
בוקר אור 🙂
ותודה רבה 🙂
נחמד שאתה משלים רשימות שלי…
אהבתיאהבתי