סִגָּל צנוע – Viola modesta

הפרח שלי היום הוא צמח נשמה קלאסי. הוא נמוך וקטן – גודל הפרח הוא כ-5מ"מ.
אבל איזה פרח יפה, ממש עושה טוב על הנשמה:

זהו סֶגֶל צנוע. בעצם החליפו לו את השם לסיגל (סִגָּל) – אבל אנחנו מעדיפים סגל.

 

ככה אנחנו יכולים להמשיך לדבר על זה שזהו סגל הפיקוד הזוטר בחרמון…

ובתור סיגל – אנחנו מחפשים את הסגול, ואמנם יש פרטים בהם יש רמז לצבע הסגול – אך רוב פרחי הסגל הם לבנים, עם מעט צהוב.

אבל רגע, תסתכלו טוב: הוא לא מזכיר לכם מישהו?!  מישהו נפוץ למדי, שמגדלים בהרבה גינות?

אם אמרתם "אמנון ותמר" – צדקתם. לחילופין, אם חשבתם על פרחי הסיגלית, שפעם היו מאד נפוצים בגינון – גם פה צדקתם.

פרחי אמנון ותמר הם סיגלים, ורואים שמבנה הפרח הוא זהה. השם הרשמי שלהם הוא "סיגל שלש-גוני".
וגם הסיגליות – ששמן הרשמי "סיגל ריחני" – שייכות לאותו סוג.

לפי הכתוב בספר "בין שלגי החרמון" של אבי שמידע ומייק לבנה, הסיגל הוא אמנם חד-שנתי (כלומר, נובט מזרע – מוציא פרח, מפתח פרי, מפזר זרעים – ומת. בשנה הבאה יתפתח צמח חדש מזרע טרי) – אך בניגוד להרבה צמחים בחרמון, הוא לא מחכה לעליית הטמפרטורות באביב, אלא נובט במקומות חשופים משלג כבר באמצע החורף. הוא משתדל לעשות את זה מהר מאד: תוך שבוע-שבועיים מהנביטה, הוא כבר פורח, ומיד לאחר ההפריה – מוציא פרי ומפזר זרעים.

אם במשך התקופה הזו מגיעה סופה כלשהי, שמכסה את הסיגלים בשלג – אז בעצם אבוד להם… אילו שפרחו איבדו את הסיכוי, הם יושמדו בסופה. הזרעים שכן המתינו בקרקע להתחממות – יפרחו וימשיכו את חיי הצמח.
אבל אם לא היתה סופה – הם הרוויחו עוד מחזור פריחה ועוד זרעים לפזר.

התנהגות כזו היא התנהגות אופיינית לצמחים של הרים גבוהים במזרח התיכון, בניגוד לצומח האלפיני (כלומר, הרים גבוהים באירופה) – שימתין עד ההתחממות.

אני מאמינה שהסיבה היא פשוטה – בהרים של המזרח התיכון, פרק הזמן בין סופה עזה אחת לשניה יכול להיות גדול למדי. יש חורפים – כמו השנה בחרמון – שיש בהם מיעוט שלגים וסופות. אז צמחי האיזור התרגלו לנסות לנצל את זה, לפרוח בתקופה שבה יש פחות תחרות על מאביקים (ומצד שני – יש פחות מאביקים) ו"להרוויח" עוד דור, עוד פיזור זרעים.

באירופה, לעומת זאת, החורף הוא עז יותר. יש יותר סופות, וגם אם יש כמה ימים שבהם הקרקע מפשירה – הסיכוי לסופה שתבוא מהר ותקפיא הכל מחדש הוא גדול. הסיכויים להצלחה הם נמוכים הרבה יותר – אז מראש אין טעם להמר על זה.

הסיגל הצנוע נפוץ מהרי כורדיסטאן במזרח ועד הרי הטאורוס במערב, ומדרים עד החרמון. פרטים בודדים אפשר למצוא גם בהרי פקיעין – ראיתי תמונות של סיגלים מהר שזור, למשל – אך לא פגשתי אותם שם בעצמי…

התמונות צולמו בחרמון, בתאריכים:
24.5.2007
30.5.2009
5.5.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא! ואם אהבתם, אני אשמח אם תקליקו על MaxIt, פה למטה מצד שמאל.

מאת: ע נ נ ת

I love nature, and I take pictures of nature - mostly flowers, mostly in Israel - but not exclusively

33 תגובות על ״סִגָּל צנוע – Viola modesta״

  1. פרח קטנטן ומקסים.

    מסתבר שיש בטבע כל-כך הרבה תיחכום. מעניין מאד נושא פיזור הזרעים.
    אני אוהבת את תמונת הסגל הסגלגל.
    תמונות נהדרות ועוד לכאלה פרחים קטנים. תודה

    אהבתי

  2. איך הטבע מצליח לשכר אותנו

    לרגע חשבתי אמנון ותמר. חיפשתי את הסגול כי סגל הוא מלשון סגול?
    גיליתי טיפת סגול "בים"
    יפהפה.
    סוף שבוע נפל
    אתי

    אהבתי

  3. נפלא, בעצם הסיגליות

    הן הפרח האהוב עלי בעולם כולו (טוב אולי אחרי נרקיסים).
    ריחן מטריף והן קשורות בכל מה שרומנטי (בסרטים , בשירים ובספרות).
    שימוש נוסף לסיגלית התרבותית שנחשפתי אליו לפני מיליון ת`לפים שנה הוא מאכל.
    קבלתי אז בונבוניירה שוקולדית ריחנית בצורה שלא תיאמן עם סיגליות מסוכרות בראש כל "בונבון". וזה היה ווווווווווואו.
    נו, איך אפשר לא לאהוב משהו יפה לעין, צבעוני, בעל ריח מסחרר וטעם משכר?
    לכן הסיגל הקטנטן הזה שלך עשה לי שמחה בלב ויופי בעין, ועורר זכרונות נעימים וטעימים.

    אהבתי

  4. זה באמת שם יפה לפרח.

    התמונות של הפרחים הבודדים בין סלעים יפים מאוד בעיני.

    אהבתי

  5. פרח יפה

    ןמהטקט למדתי שכם הסגל הזוטר הצליח להתאים עצמו יפה למזרח התיכון, ואפילו בלי קומבינות למקסם את עצמו.
    אהבתי (ואפילו הצלחתי לבנות תגובה שלא תזכיר כמה אני גאה שאני זוכרת את החומר הנלמד :-P).
    שבת שלום!
    e

    אהבתי

  6. אהבתי את הצילום האחרון

    בין הקוצים, מנפנף בריסים, הקטן הזה. וגם הכיפוף בצואר, האופייני לו ולבני דודיו (אולי קשור גם לצניעות?).
    אמא שלי תמיד אוספת לי זרים של סיגליות (מעניין למה) ויש לה בקבוקון קטן בתור ואזה בשבילם.

    אהבתי

  7. פיצקל`ה חמוד

    שבאמת מזכיר אמנון ותמר ננסי מאד:-P
    צלומים מקסימים
    והסברים מלמדים:)
    ונראה שהשנה את חורשת את הארץ מצפון לדרם וחזרה:)))

    אהבתי

  8. את מורה מצטיינת

    עובדה. אני כבר זוכרת מהם פרחי-נשמה
    אלא שבזכותך אני לא צריכה להוציא את הנשמה כדי להנות מיופיים
    ובתמונה האחרונה הוא קצת הרגיש כמו רקפת לדעתי,
    מסתתר בסלע,,,

    שבת נעימה
    🙂

    אהבתי

  9. מקסים הצנוע הזה

    אני מאוד אוהב את כל האמנונים והתמרים. שילובי הצבעים שלהם תמיד מרהיבים, ובכ"ז יש בהם משהו צנוע, מבוייש ועדין כזה.

    נחמד להכיר עוד חבר למשפחה.

    שבוע טוב, עננת
    ותודה על עוד רשומה מרנינה

    אהבתי

  10. גם אני בעד סגל…

    אבל לא שואלים אותי…
    ומצד שני אני לא שואלת אותם 🙂 (את האקדמיה לשפה העברית)

    אהבתי

  11. יופי 🙂

    יופי ששימחתי אותך, ושהזכרתי לך דברים נפלאים כאילה
    הסגל הוא נפלא,
    ושוקולד גם 🙂

    אהבתי

  12. תודה 🙂

    בקבוקונים קטנים בתור ואזות זה פשוט מצוין 🙂
    ולאמא שלך יש טעם טוב בצמחים… וידים נפלאות!

    אהבתי

  13. הם באמת מקסימים

    ומיוחדים, גם דיסני התלהב מהם (בשיר הפרחים, בסרט "עליסה בארץ הפלאות")
    תודה 🙂

    אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s