קדד קהירי – Astragalus kahiricus

בחולות משאבים, יחד עם החורשף הנאה, פגשנו עוד צמח חולות יפהפה. זהו צמח כל כך מקסים, שאני באמת לא מבינה למה לא תרבתו אותו.

אני מציגה בפניכם היום את הקדד הקהירי.

הקדד הוא פרח ממשפחת הפרפרניים – שקל לזהות אותה לפי מבנה הפרח. הקדד הוא סוג גדול המונה כמעט אלפיים מינים ברחבי העולם!

גם לנו יש מינים רבים: בארצנו גדלים 48 מיני קדד. חלקם פשוטים, קטנים וללא פרי כמעט בלתי אפשרי להבדיל בינהם. הקדד הקהירי – הוא מיוחד.

זהו צמח יפהפה. הכל בו יפה: החל בעלים המורכבים מעלעלים עגולים בצבע ירקרק, ממשיך עם הפרחים הצהובים, שמאדימים לעת זקנה – ולסיום, הפירות הכדוריים בגוון חום-אדמדם. פשוט צמח מקסים ומרהיב.

 

הקדד הוא צמח רב-שנתי שרוע, שגדל בחולות המדבר. הוא לא נחשב נדיר, ויחד עם זאת – הוא לא מאד נפוץ.  כך נראה הצמח במלואו –

כשראיתי את תמונותיו של הקדד בפעם הראשונה, הוא נראה לי לא-אמיתי. כאילו מישהו הדביק את הכדורים החומים האילה עם פוטושופ על התמונה – (ואז עוד לא חלמו על פוטושופ…)

אבל זה לא פוטומונטאז', ואין כאן עיבוד תמונה, פרט להוספת קונטראסט: ככה הוא בחיים! יפהפה ומיוחד! ואני, למשל, הייתי שמחה לראותו אותו בגנים הציבוריים – במקום כל מיני צמחים-מיובאים ששותלים שם.

 

 

  

 

 

התמונות צולמו: בחולות חלוצה, 24.2.2010 ובחולות משאבים, 23.4.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא.

 

אמנם כתבתי אתמול, אבל אני אחזור שוב על האזהרה הזו:
הערה חשובה, למטיילים באיזור:
בשמורת חולות משאבים יש דרך עפר/חול עבירה, ואפשר לנסוע לאורכה, לעצור ולטייל כל פעם ליד האוטו. לא להתרחק ממנו!
ברגע שהתרחקנו מעט מהרכב, ראינו טרקטורונים וטנדרים של בדואים, עוברים על הכביש ליד ומתצפתים. הם חיכו שנתרחק מעט מהאוטו, בשביל לפרוץ אליו.
לכן יש להשאיר שומר על הרכב, לא להתרחק ממנו, ולהפגין נוכחות.

אהבתם? מצא חן בעיניכם? תלחצו על Maxit! כאן למטה משמאל. תודה!

מאת: ע נ נ ת

I love nature, and I take pictures of nature - mostly flowers, mostly in Israel - but not exclusively

37 תגובות על ״קדד קהירי – Astragalus kahiricus״

  1. צמח יפהפה. ממש כך.

    יתכן שלא רואים אותו בגנים ציבורים, כי הפרות שלו ממש מזמינים.
    אולי הוא רעיל או סתם מר?
    ישנם ילדים שאוהבים לטעום הכל.
    בפולין הפרי האהוב שלי נראה בדיוק ככה. (אגרסט)
    ערב נעים לך.

    אהבתי

  2. צמח מעניין

    יש עצים עם כדורים דומים.שגם אני כשראיתי אותם בפעם הראשונה חשבתי מישהוא תלה אותם שם.
    (8

    תודה על אזהרה.

    אהבתי

  3. בהחלט יש לו מראה מעניין

    יוצא דופן – לא כמו הפרחים ה"קלאביים" שתורבתו (צבעונים, אירוסים, כלניות…)

    איך השפיע עליו הסכם השלום עם מצרים? 🙂

    אהבתי

  4. צמח נהדר . שילובי הגוונים שלו-

    יפים במיוחד.
    באמת זהו כמעט הקדד היחיד שאין בעיה לזהות אותו.
    תודה על התמונות הנהדרות.

    אהבתי

  5. הוא באמת מקסים במיוחד!

    והאמת שהוא מזכיר לי כל מיני צמחים אוסטרליים שייבאו לארץ כצמחי נוי – והוא לא פחות יפה מהם:)

    צילומים מקסימים עננת:)

    אהבתי

  6. מקסים ומרהיב

    הצבעים שלו ממש נפלאים. לא נראה לך שה"תירבות" יפגע בו?
    אהבתי! תודה שהבאת!!!
    המשך יום צבעוני, ושבת שלום!
    }{
    e

    אהבתי

  7. צמח מעניין מאד

    הפרחים מאד יפים והפירות מעצימים את היופי שלו .
    אהבתי הצילום
    http://albums.timg.co.il/userfolders/50/738901/7389012010426201745.jpg?time=0
    וגם זו יפהפייה
    http://albums.timg.co.il/userfolders/50/738901/7389012010426201858.jpg?time=0
    בדיוק יצאתי מהרשומה של אנגי על המדבר ,והוקסמתי ,ממש בא לי לנסוע למדבר לראות הפריחה המקסימה הזו .חבל שלא יצא לנו לנסוע מוקדם יותר .
    ערב נהדר לך עננת

    אהבתי

  8. יפהפה הקדד הזה

    ועכשיו מובן לי איך זיהית את הקדד ההוא ברשומה המדברית אצלי.
    רק שם הפירות הנפוחים נראים אחרת – חלקים, מנומרים קלות ומבריקים.

    תודה עננת על היופי והשיעור המעניין
    <

    אהבתי

  9. בניגוד לפירות בפולין,

    הפרי שלו חלול. זה כדור מנופח שיש בתוכו זרע קטן – וזהו…
    אני לא חושבת שהרבה ינסו לאכול אותו.
    יש כמה וכמה פירות קדד שהם אכילים, אבל הם דומים יותר לשעועית ירוקה או לאפונת גינה (שמאותה משפחה) מאשר לפירות-יער.

    אהבתי

  10. מסכימה איתך,

    הוא באמת נהדר.
    ויש עוד כמה קדדים קלים לזיהוי… קדד קוצני, למשל… או חלק מאילו שבחרמון…

    אהבתי

  11. נכון

    ואני באמת לא מבינה למה כל השנים האילה, המשתלות ייבאו פרחים מאוסטרליה במקום לגדל צמחים מקומיים, לתרבת אותם.
    הנה למשל, הכלניות התרבותיות, הנוריות והשושן – הם ממש מקסימים גם בעיר! ולאחרונה ראיתי שימוש בבן-חצב יקינתוני! הרבה יותר מוצלח בעיני מצמחיה מיובאת.

    אהבתי

  12. האם התרבות פגע בכלניות?

    בבן-חצב יקינתוני? בחטמיות היפות והגבוהות שפורחות בוורוד לאורך כביש 6?
    אני לא מוצאת סיבה לדאגה פה…

    אהבתי

  13. פרט לכלניות המתורבתות אני לא מכירה

    את יתא הפרחים. אבל, לגבי הכלניות (לפחות אלה שיש לי בראש) וזה נכון גם לגבי רקפות, כמו גם, להבדיל, לגבי ירקות – התוצר המתקבל הוא לרוב "מנופח" ובצבעים לא טבעיים מה שגורם למראה סינתטי אלא אם כן (וזה בהחלט אפשרי) חסר לי ידע בסיסי שמצוי ברשותך – אין ספק שהבעיניי טבעי עולה על המלאכותי בעשרות מונים..

    אהבתי

  14. תודה רבה 🙂

    הרשימה של אנג`י נפלאה גם היא, והמדבר עדיין פורח – לפני שבוע, ביום שישי צלמתי עדיין את אותם מרבדים שאנג`י ראתה, והמוני פרחים. כך שעוד לא מאוחר מדי!

    אהבתי

  15. אני חושבת

    שבעיקר יש כאן חוסר מחשבה. רק בשנים האחרונות – נדמה לי שאחת מפורצי הדרך בתחום היתה פרופ. אביבה רבינוביץ` ז"ל – התחילו לגלות שגינון בצמחי הארץ הוא חסכוני (לא צריך להשקות) וגם יפה.

    אהבתי

  16. אז ככה

    לגבי רקפות תרבותיות, אני מסכימה. גם הנוריות התרבותיות מנופחות מדי. הכלניות התרבותיות מאד דומות לאילו בטבע, ויש עוד מינים – כמו שושן צחור (ליליום לבן שקונים בחנויות הפרחים) – שפשוט אין מה לשפר בהם… 🙂 הם מושלמים כמו שהם.

    אהבתי

  17. לא ראיתי תמונה של אגרסט כמעט 55 שני

    את רואה שיש דמיון חיצוני.
    חוץ מעלים.
    זה היה הפרי האהוב עלי.
    במיוחד כשהיה עוד ירוק.
    תודה לך.
    ריגשת אותי.

    אהבתי

  18. 🙂

    זה בהחלט פרי נהדר, וגם אני אהבתי אותו כשהוא עוד ירוק…

    סיפרו לי פעם שיש אפשרות להשיג את זה איפשהו בארץ, ברמת הגולן – אבל לא מצאתי עדיין… זה באמת פרי טעים מאד.

    אהבתי

  19. קראתי בפולנית, שהוא צומח רק מאפריל

    עד מאי. והוא מלא ברזל, ויטמינים וכ`
    הוא טוב לדיאטה, היות שהוא משחרר.
    ו….עם מעט מאוד קלוריות.
    חבל שאין לנו בארץ.
    בוקר טוב לך.

    אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!