מקור חסידה שעיר – Erodium crassifolium

 

בדרכנו לנגב, לראות את איריס טוביה (ועוד רבים אחרים) – שמתי לב ששולי הדרכים מלאים בפריחה. עצרנו לבדוק – ומצאנו פרח יפהפה:

 

 

הפרח הזה הוא מקור-חסידה שעיר. מדוע מקור-חסידה? תסתכלו על הפרי שלו:

 

   

 

בארץ יש שבעה-עשר מינים שונים של מקור חסידה, ולפעמים קשה להבחין בין המינים השונים. ההבדל בין מקור חסידה גדול לתל-אביבי, למשל, הוא בקשקשים קרומיים שיש – או אין – בפרי.
ההבדל בין מקור חסידה תמים לגזור הוא בעלים – לתמים יש עלים חלקים ותמימים, ולגזור – עלים גזורים. מה תעשו עם צמח שבו חלק מהעלים כאילו, וחלק כאילו?

 

 

מקור החסידה השעיר הוא שונה מרוב מיני מקור החסידה האחרים –
ראשית, הפרח הגדול והורוד, שאמצעו בורדו – זהו פרח מרשים ויפה.  הפרח גדול יותר מפרחיהם של רוב המינים האחרים.

שנית – הוא המין הנפוץ בנגב.  כך שאם תראו מקור חסידה בנגב, סביר להניח שזהו מקור-חסידה שעיר.

 

 

מקור החסידה השעיר נקרא כך כי העלים והגבעולים שלו שעירים.

 

 

הפרחים של מקור החסידה אוהבים את השמש אהבה עזה. הם עוקבים אחריה, ומפנים את ראשם לכיוונה. בבוקר, נפתחים הפרחים ופונים למזרח. בהמשך היום הם פונים בעקבות השמש דרומה ומערבה – ובסוף היום, הפרח נובל – למחרת יפרחו פרחים חדשים על אותו צמח.

 

 

בהשתלמות רת"ם האחרונה למדתי דבר שהפתיע אותי מאד: עוזי פז סיפר לנו, שהשם הלטיני של מקור החסידה – ארודיום – משמעותו בלטינית היא בעצם… מקור אנפה! Erodius – או ביוונית – Ερωδις – היא אנפה! ובאמת, גיגלתי את המלה Erodius – ומצאתי שלל תמונות של אנפות.
כאשר תורגמו השמות לעברית – היתה טעות בתרגום.  וזה לא שאין "מקור חסידה" בלטינית. ביוונית קוראים לחסידה Pelargos – πελαργς – והלא ישנו פרח, ששמו פלרגוניום! זהו פרח נפוץ למדי בגינון. 
הבעיה היא שלרוב מבלבלים את שמו של הפלרגוניום במשתלות, וקוראים לו "גרניום".  גרניום זה בכלל מין אחר באותה משפחה, שמשמעות שמו היא… מקור העגור. שכן Geranos – Γερανς  – הוא עגור ביוונית.

 

 

מה? רק רגע. חסידה, עגור, אנפה… בטח בלבלתי אתכם לחלוטין. אז בואו נעשה סדר:

 

שם עברי שם לטיני משמעות השם הלטיני
מקור חסידה Erodium מקור האנפה
פלרגוניום Pelargonium מקור החסידה
גרניום  (או גרניון) Geranium מקור העגור

 

ורציתי לשאול – למה? קשה לי להאמין שהאנשים שישבו וקבעו את השם העברי, לא ידעו מספיק לטינית או יוונית בשביל להבין את משמעות השם. למה הם יצרו את הבלבול הזה?

 

 

מקורי החסידה, כדרכם, לא ממש מתעניינים ביוונית, בלטינית או בעברית. הם ממלאים בעונה הזו את שולי הדרכים בנגב, עוקבים אחר מהלך השמש ומחייכים אליה במלוא יופים.

 

 

 

התמונות צולמו לאורך כביש 40, בתאריך 20.2.2010

 

 

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות – על מנת לראות את היפהפה הזה במלוא הדרו.

 

 

 

 

 

מאת: ע נ נ ת

I love nature, and I take pictures of nature - mostly flowers, mostly in Israel - but not exclusively

37 תגובות על ״מקור חסידה שעיר – Erodium crassifolium״

  1. באמת מאוד מעניין

    מה היה המקור לטעות במקור? ולמה שלא נתחיל לקרוא לפלגרניום (פלא-גרניום בגרסת המשתלות) מקור אנפה?
    🙂

    אהבתי

  2. המחקר הבוטני הטיסטורי לשוני

    שערכת.מרתק והתמונות נפלאות.

    מדהים (אף שלמרבה הצער – מוכר מדי) לגלות עד כמה רשלנות וחפיפניקיות מושלות בעולמנו, בכל התחומים.

    התוצאה היא רשומה מרהיבת עין ומעוררת הרבה מחשבות.
    תודה לך, והמשך יום מוצלח!
    e

    אהבתי

  3. תקני אותי אם אני טועה

    קודם כל לא ידעתי שיש כל כך הרבה מינים.
    זוכרת שבחולות של תל אביב היה מקור החסידה שכאשר היה מתיבש היה מעין סליל שהיה עף ברוח. ייתכן שאני מערבבת עם פרח אחר.
    תודה לשעור
    שבוע טוב
    אתי

    אהבתי

  4. איזה סלט!

    באמת משונה שערבבו ככה את כל השמות – בלי סיבה הגיונית.
    למעט העובדה שנראה לי (לא בדקתי ואני לא בטוחה) שאולי חסידות יותר נפוצות בארץ מעגורים – ואולי רצו לבחור בשם שמזכיר מין שכולם יזהו?

    הצילומים נהדרם!
    את זה אהבתי במויחד:

    http://albums.timg.co.il/userfolders/50/738901/7389012010226211850.jpg?time=0

    אהבתי

  5. איזה יופי!!!

    גם התמונות וגם ההסברים. (באמת , מעניין למה שינו בעברית את השמות)
    תודה

    אהבתי

  6. אני בבערותי סברתי

    שגרניום ופלרגוניום – חד הם!
    ובינתים בגינתי פורחים שיחי הגרנים באדום כתום-אש, ווורוד- סגלגל, ולבן- צחור.
    והצפרים משמשות להם לפה ומצייצות : גרניום פלרגוניום, העיקר שאנחנו יפים ומושכי עין ,קל לגדלנו, ויופיינו בהישג כל בעל גינה.

    אהבתי

  7. ממש אינפלציה של "מקורות"

    אבל הפרח פשוט, ופשוט יפהפה משום הצבע המקסים.
    שבת נעימה לך.

    אהבתי

  8. בחולות ת"א היה מקור חסידה תל אביבי!

    שיש לו פרח סגול-כחלחל ועדין מאד, ומקורים מאד גדולים שמתפצלים כשהם מבשילים.
    שמחה שנהנית!

    אהבתי

  9. אכן 🙂

    ולמען האמת, נראה לי שאת צודקת – שבאמת סמכו על העובדה שחסידה נפוצה יותר מאנפה (וגם מעגורים) …
    תודה!

    אהבתי

  10. הם יפהפיים

    צבעם מקסים ונפלא
    ואנו בילדותינו גדלנו על מקור החסידה שהיינו משליכים אחד על השני 🙂 שהם נתפסים בבגדים נכון ?
    נהניתי מאד מהרשומה
    שבת נהדרת

    אהבתי

  11. אני שמחה

    לסתום חורים בהשכלה הבוטנית 🙂

    והפריחה של הפלרגוניום היא באמת נעימה, ובכלל – כיף לגדל פרחים!

    אהבתי

  12. איזה פרח יפהפה

    בצבעים וגודל מרשימים.
    בחיפה זכורים לי שלושה מינים – זעיר, רגיל וגדול.
    קראנו להם שעונים. היינו מפרקים את הפרי, נועצים את הזרע בחולצה ונהנים מהסיבובים של הזיז הארוך והקפיצי שהיה קודם המקור.

    גם פה, בקליפורניה, ראיתי כאלה. אבל הם עוד ירוקים, אז לא פירקתי אותם.

    שבת שלום, יקרה

    אהבתי

  13. וואו לא חלמתי(-:

    זוכרת כמו היום שהיינו משחקים עם המקורים הארוכים ומעיפים את הספירלות.
    נוסטלגיה
    איזה כף

    אהבתי

  14. תודה

    אני חושבת שאילו שנתפסים בבגדים הם התפרחות של שיבולת שועל…
    ממקורי החסידה אפשר לעשות "שעונים" מסתלסלים עם שופכים מים על המקור היבש.

    אהבתי

  15. בטיול בירדן ההררי, ראינו פרח די גדול, בצבע סגול-לילך-תכול מהמם, שאמא שלי שיערה שהוא מקור חסידה כלשהו, יש לך רעיונות?
    נ.ב. הטיול היה בערך באמצע מרץ.

    אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!