הרנוג השיטים – Loranthus acaciae

עוד אנחנו מסתובבים לנו בחולות שיזף, מאושרים ממציאת לשון-האפעה, והנה ראיתי עץ שיטה, שיטה סוככנית – שמשהו בו נראה לי מוזר:

"מי זה פיזר  סרטי פלסטיק אדומים זוהרים על העץ הזה?"  שאלתי. הילדים נגשו לבדוק:

"אין פה בכלל סרטי פלסטיק!" אמרו הילדים. "העץ פורח!"

אני מכירה פריחה של עצי שיטה סוככנית. אילו פרחים קטנים, כדוריים-לבנבנים. בהחלט לא פסים אדומים בוהקים. התקרבתי אל העץ, וגיליתי שהוא אכן פורח:

 

אבל אני רוצה שתסתכלו על התמונה מעל בתשומת לב. שימו לב לעלים בקדמת התמונה – עלים קטנים מאד, עדינים ומנוצים. אילו העלים של עץ השיטה.

 לעומתם, העלים בחלק העליון של התמונה – ליד הפרחים – הם עלים גדולים יותר, עגולים ובעלי שפה חלקה. (עלים תמימים )

זהו הרנוג השיטים.

והרנוג השיטים הוא צמח טפילי.

ההרנוג מופץ על ידי ציפורים: הזרע דביק מאד, ונדבק למקור של הציפור  כשהיא מנסה לאכול את הפרי. היא תשפשף את המקור עד שהזרע יידבק לענף כלשהו. הפרי נדבק לענף, מחדיר אליו  שורשים – ומוציא עלים. זה נראה כך:

הזרע הדביק הוא הצהוב מאחור, שכבר שולח שורשים לענף (במקרה זה, ענף של אטד מדברי – ההרנוג אמנם מעדיף שיטים, אבל הוא מוכן לנצל גם שיחים ועצים אחרים שייקרו בדרכו)

הירוק מקדימה הם הפסיגים – העלים הראשוניים שהצמח מוציא.

ההרנוג גם מואבק על ידי הציפורים – על ידי צופיות בעיקר. בארצנו רוב הפרחים מואבקים על ידי חרקים, חלקם על ידי הרוח – וחלקם באמצעות רביה וגטטיבית – כלומר, הפריה עצמית.

האבקה באמצעות ציפורים היא תופעה טרופית יותר. ואכן, ההרנוג הוא טרופי במוצאו – הוא מגיע אלינו מהאיזורים הטרופיים של סודן.

ניסיתי להבין מאיפה הגיע השם הנוראי הזה, הַרְנוּג – באנציקלופדיה של החי והצומח, כתוב שבתלמוד הבבלי נזכר צמח ששמו הרנוג – ומשם לקחו את השם. אבל הזיהוי של ההרנוג שלנו עם ההרנוג התלמודי אינו וודאי.

השם המדעי  – Loranthus – משמעותו "פרח בצורת רצועות" – ואני חושבת שהתמונות ממחישות טוב למדי את מקור השם הזה. 

כך, למשל, נראה גוש של הרנוג על עץ שיטה סלילנית: הוא חונק את העץ אט-אט, ומשתלט עליו.

ההרנוג הוא בעצם צמח טפיל-למחצה. יש לו עלים ירוקים, והוא מטמיע (עושה פוטוסינתזה). כלומר, חלק מצרכי מחייתו הוא "גונב" מהפונדקאי שלו, אבל חלק מהם הוא מייצר בעצמו.

להרנוג קוראים "הרנוג השיטים" – על שם השיטים שהוא נטפל אליהן. אבל  כמו שכבר ציינתי, הוא לא מגביל את עצמו לשיטים – נמצאו פרטים של הרנוג על עצי שיזף, עצי אשל וגם על שיחים מעוצים, כמו רותם המדבר, רכפתן מדברי, אוג קוצני ועוד.

ולגבי עץ השיטה – אני תמיד הכרתי את השיטה שנראית כאילו שמו מגש על חלקה העליון, וגזמו מסביב – בתור "שיטת הסוכך". הרעיון היה שהעץ – בעל ענפים רבים ודקים יחסית, ועלווה מיושרת – הזכיר לבוטנאים סוכך של מצנח. הופתעתי לגלות באתר הפלורה ששמה הוא שיטה סוככנית. אבל באנציקלופדיה של החי והצומח  כתוב באמת השם הותיק: שיטת הסוכך!

מה היה הרעיון הגדול בשינוי השם? למה היה חשוב להפוך את "שיטת הסוכך" ל"שיטה סוככנית"? לי אין תשובה לשאלה.

 

התמונות צולמו בנחל שיזף ליד חצבה בערבה, בתאריך 13.2.2010

כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!

 

מאת: ע נ נ ת

I love nature, and I take pictures of nature - mostly flowers, mostly in Israel - but not exclusively

54 תגובות על ״הרנוג השיטים – Loranthus acaciae״

  1. מעניין מאוד

    אני תמיד חשבתי שהם "הרנוג" קשור איכשהו ל-"ענוג". אולי "הר ענוג" שמתלבש לו על העץ

    אהבתי

  2. תמונה שמינית בפרוש יפהפיה.

    גם העץ המותקף מרתק ביותר.
    תודה.
    בוקר טוב.

    אהבתי

  3. מרתק.

    צמחים טפילים מעוררים בי מחשבה על מערכות יחסים כאלה בין אנשים…
    הוא מאד יפה, מעניין שדווקא צמחים כאלה הם יפים במיוחד, לא שאני מכירה רבים מלבד העלקת ויחנוק המדבר.

    ואני תמיד חשבתי שמבטאים את שמו "הרנוג השייטים" משום מה…

    אהבתי

  4. ואווו-

    מדהים ומרתק המידה הזה שהעשרת אותנו.
    תודה עננת.
    והצילומים ממחישים נהדר את דבריך.

    אהבתי

  5. צילום הזרע שנדבק לאטד עם טיפות הדבק

    מדהים!!!
    צריך היה לקרוא לו : קוטל העצים, לא?
    הוא יפה הנצלן הזה!!!

    אהבתי

  6. מעולם לא שמעתי ובטח לא קראתי

    את השם הזה 🙂
    אין ספק שהפרח שלו יפה
    חבל שהוא כזה מן חנקן…

    אהבתי

  7. טפיל או לא מה זה משנה

    העיקר, יש לו פרחים יפים ומעניינים 🙂
    יופי של רשומה
    כרגיל 🙂
    באהבה
    e
    אדי

    אהבתי

  8. מרגישה

    שלמדתי אצלך המון והכל מלווה בחוויה אסתטית נפלאה.
    תודה לך.

    אהבתי

  9. בטבע צבע מסמל רעל בחלק

    מבעלי החיים והצמחים.
    מעניין ש-י.ש. הביא את ההרנוג לפני כשבוע. זו הייתה הכרות ראשונה.
    מרתק מה שיוצר הטבע כדי לשרוד(-:
    תודה למידע ולצילומים
    אתי

    אהבתי

  10. רשומה

    מרתקת ומעניינת מאד ,שילוב צילומים נהדרים שממחישים זאת .
    הצילום לפני אחרון ,זוית נהדרת צילמת .
    הפרחים האדומים יפים מאד ,חבל שהוא צמח טפיל .
    אמנם לא מכירה אותו ,אך יצא לי לקרוא עליו בעבר ,ובכלל מדהים אותי מחדש לראות צמחים שונים שלהם היכולת הזו ,כמו למשל פסיפלורה ,שגם היא משתלטת על צמחיה אחרת ,שכנתי אומרת שהוא טפיל ומשתלט לה על השיחים בגינתה ,
    ואגב יש בטבע שיח עם פרחים כדוריים אדומים שאני רואה בטיולים ,הידוע לך מהו ? הוא גדל ושולח רצועות ארוכות של ענפים .
    סופשבוע נהדר לך

    אהבתי

  11. העלקת היא טפיל נוראי…

    ובנוסף לה ישנם גם עלוק ועלקלוק 🙂 ועוד כל מיני – למשל, רימונית הלטם, שהצגתי בשנה שעברה.
    הוא באמת יפה, כמו שאום נטע אמרה – ממש פאם פאטאל… 🙂

    יום טוב לך! ותודה!

    אהבתי

  12. זה יובל מצא אותו… 🙂

    והתמונה באמת ממחישה יפה את הטפילות שלו.
    והוא באמת יפה…
    תודה!

    אהבתי

  13. מצפה למידע מברת סמכא בנושא

    לשיטה שבערבות אפריקה קוראים שיטה שלילנית או שיטה סוככנית?
    עיקר שכחתי : נהנית מאוד לקרוא את רשימותיך ולהתעשר מאוצר ידיעותיך הבלתי נדלה בתורת הצומח!

    אהבתי

  14. התמונות מדהימות, באמת

    וההסברים מאלפים.
    תגידי, זה תמיד ככה, או שרק נדמה לי שהפרזטים תמיד יותר יפים ו"מוצלחים" מאלה שהם מתעלקים עליהם?
    אני מכירה כמה כאלה שהיו תמיד מעתיקים וקבלו ציונים יותר גבוהים, כאלה שלוקחים קרדיט לא להם, וחושבים שהם יותר מוכשרים/מוצלחים/חרוצים.
    והיורמים יוצאים פראיירים. לא היה מי שילמד את השיטה המסכנה הזו איזה חומר ארסי להפיק כדי שההיא לא תיטפל אליה?

    אהבתי

  15. להרנוג יש צבע עז במיוחד

    והוא יפה למרות הנזקים הגדולים שהוא עושה
    צילומים נהדרים!

    אהבתי

  16. תמונות מקסימות, לי יש חולשה

    לעץ השיטה/צאלה ( ולא ממזמן כתבתי על כך רשומה עם תמונות מהמידבר). נהניתי מאד.תודה

    אהבתי

  17. מעניין ההרנוג הזה

    תודה על השיעור המרתק ועל התמונות היפהפיות של הפרחים האדומים שלו.

    חג פורים שמח, יקרה
    ;

    אהבתי

  18. את בהחלט צודקת

    אבל כאן הצבע העז נועד פשוט למשוך את הצופיות. ההרנוג אינו צמח רעל – הוא לא מרעיל, אלא נטפל וחונק.

    תודה לך

    אהבתי

  19. בהחלט!

    הוא עולה לאורך כל בקעת הירדן עד עמק בית שאן.
    ואם בערבה הוא נטפל בעיקר לשיטים, באיזור כפר רופין הוא מעדיף עצי שיזף.

    תודה!

    אהבתי

  20. תודה 🙂

    אני חושבת שפסיפלורה מתנהגת אחרת – היא מטפסת על הצמח, ומסתירה לו את האור ומפריעה לו להתפתח – אבל היא לא מתחברת אליו ויונקת את צרכי מחייתה ממנו.

    אני מנסה לחשוב על שיח עם פרחים כדוריים – היחידי שעולה על דעתי הוא הזן האדום של של לנטנה ססגונית. אם יש לך תמונה – את מוזמנת לשלוח אלי.

    אהבתי

  21. ראשית, ברוכה הבאה לבלוג שלי

    מעבר לזה, אני ממש לא בת סמכא – אני פשוט מתעניינת, ומחפשת.
    אני לא כל כך מכירה את הצמחיה בערבות אפריקה, אבל עשיתי חיפוש קצר, ומצאתי ששני המינים הללו מוצאם באפריקה. שניהם גדלים שם.

    תודה לך 🙂

    אהבתי

  22. קיבלתי תגובה פה למעלה לתגובתי

    מיגאל ואכן מדובר בשרביטן
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%98%D7%9F
    ולגבי תמונות ,צילמתי לפני כמה שנים ,צריכה לחפש ,אנסה בהזדמנות נוספת לצלם יותר מקרוב ,כי הן לא מוצלחות במיוחד .התרשמתי שגם הוא מטפס על הצמחיה .
    וכמו כן ישנו צמח נוסף בצבע צהוב ,שמופיע תמיד בקיץ ,וידוע גם שהוא חונק את הצמחיה .אין לי מושג מה שמו ,אולי ידוע לך ? אשלח לך צילום ואשמח למידע ,כי רציתי להעלות רשומה ואין לי מידע עליו .

    אהבתי

  23. תודה לך

    לא חשבתי על זה… ההרנוג באמת יפהפה, וכך גם היחנוק, הרימונית והעלקת.
    נקודה מעניינת למחשבה: תודה!

    אהבתי

  24. שלום עננת,
    אנחנו מעוניינים לעשות שימוש באחת התמונות במסגרת קורס בביולוגיה לתלמידי תיכון.
    האם תוכלי ליצור איתי קשר כדי שאוכל להסביר יותר.
    תודה,
    דבורה

    אהבתי

ספרו לי מה חשבתם על הרשימה שלי!