אי שם, בתחילת ימי הבלוג שלי, הצגתי שרך קטנטן ששמו לשון-אפעה קטנה. סיפרתי על המסע לאיתור לשון האפעה, בשמורת בני ציון. הפעם נסענו – אני והעננצ'יקית שלי, עם יובל וילדיו – לראות את אחותה – לשון אפעה מצרית.
ולאן נסענו? עד לערבה.
לשון אפעה מצרית ידועה בארץ משני אתרים בדיוק, ושניהם בערבה: חולות שיזף, בצפון הערבה; וחולות סמר – בדרומה. אנחנו נסענו לצפון הערבה. ½3 שעות נסיעה – בשביל לראות פיצקלה, שגודלו כמה סנטימטרים…
הפעם היו לנו הוראות מדויקות. ידענו בדיוק לאן לנסוע, כמה מטרים ללכת, ובין אילו שיחים לחפש. שיחי פרקרק פרסי, למי שתהה. כשהגענו למקום, זה נראה כך:
השיח מאחור הוא הפרקרק, ומימין הצל של הפרקרק השני. אבל מה יש בינהם? במבט ראשון לא ראינו כלום. אז מה עושים? כורעים מטה, ומתחילים לבדוק. בתחילה לא מצאנו כלום. הרגשנו די מיואשים: ציפינו שהערבה כבר תפרח! והנה, הכל צהוב; רק מעט נבטים – ואיפה לשון האפעה? האם נסענו כל כך רחוק לשוא?
התחלנו לבדוק את הנבטים. מסתכלים על כל נבט ונבט – ואז רואים שחלק מהם הם שרכים. לא סתם שרכים: לשון אפעה! הידד! מצאנו!
ובשביל להבין כמה הם קטנים, שמתי את מפתח המכונית שלי לידם:
יובל סיפר לי, מתי נתגלתה לשון האפעה בארץ. זה היה אי-שם, בשנת 1981 – לפני כמעט 30 שנים. פרופ. שמידע (שאז היה עוד ד"ר) יצא עם אנשי רת"ם להשתלמות בערבה. רוב הנוכחים עמדו ושמעו הסברים על צמח מסוים שנמצא – ורק יואב גרטמן, בן קיבוץ יגור – אחד מרודפי הצמחים הותיקים בארצנו, הסתובב מסביבם, ופקח עיניים. לאחר זמן מה הוא הביא אל החבורה צמח ש…לא היה מוכר לו.
בתחילה פרופ. שמידע חשב שזהו אחילוף זעיר – צמח אחר, שגדלו קרוב לגודלה של לשון האפעה. אבל לאחר בדיקה, פתיחת מגדירים וחיפושים שונים – הסתבר שזהו צמח שלא היה מוכר מהארץ עד אז: לשון אפעה מצרית.
נמצאו שתי נקודות קרובות, ובהן הרבה לשונות אפעה. הנקודות סומנו במעגלי אבנים, שנמצאים שם עד היום. ולשונות האפעה – כך גילינו – נשארו בתחומי המעגלים שלהן, ולמרות שסרקנו את השטח – לא מצאנו אף לשון אפעה מחוץ למעגל.
אז כרענו – משתדלים לא להכנס לתחומי המעגל, ולא למעוך (חס וחלילה!!!) אף לשון עדינה ונדירה, והתחלנו לצלם אותן מכל הכיוונים.
כתבתי בתחילת הרשימה, שלשון האפעה הנדירה הזו ידועה משני מקומות בארץ: חולות שיזף וחולות סמר. אני אמנם צלמתי אותה בחולות שיזף, אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות לדבר על חולות סמר.
חולות סמר, בדרום הערבה, הם גוש החולות האחרון שנותר בערבה – שטח חולות בתולי ומיוחד. רק שליש מגדלו המקורי נותר, רוב השטח נוצל לכריית חול, לשפכי תעשיה ולחקלאות. עכשיו החליטה המדינה להרוס גם את החלק האחרון שנותר לפליטה – ולאפשר לכרות חול גם שם. עמותת אדם טבע ודין עתרה לבג"צ – בבקשה להגן על החולות האחרונים שנותרו, לאפשר לבעלי החיים והצמחיה היחודית של האיזור להמשיך לחיות שם.
אני מצרפת פה כמה קישורים למאבק ההגנה על חולות סמר –
ראשית, אתר המאבק – יש שם גם קישור לעצומה, אבל אני לא יודעת עד כמה עצומות אינטרנטיות משפיעות. עד כמה שאני יודעת – הן סתם סמליות.
כתבה מYnet , ועוד כתבה מnrg (שתיהן דומות מאד)
ישנו גם דף בfacebook שאתם מוזמנים להצטרף אליו ולצרף אליו עוד אנשים.
הטענה הממשלתית – כרגיל – היא ש"אין שם כלום, רק חול וחול – זה בסך הכל מדבר, שממה". אני מקווה, שהקוראים שלי מבינים שהמדבר איננו שממה, ובחולות ישנם הרבה חיים – גם בעלי חיים, וגם צמחיה. זו מערכת אקולוגית מיוחדת במינה, ולדעתי זו חובתנו להגן על השטח הזה, כדי שגם הבאים אחרינו יוכלו להנות מיופיו של המדבר.
שמעתי פעם פתגם אינדיאני (או שמא אמריקאי-מקורי?) יפהפה:
We do not inherit the Earth from our parents, we borrow it from our children
כלומר – לא ירשנו את כדור הארץ מאבותינו, אלא קבלנו אותו בהשאלה מילדינו. לדעתי זהו פתגם נפלא, מדויק ונכון – וכל האנושות צריכה לחיות לפיו.
…אבל אני, מה אני יודעת?
התמונות צולמו בשמורת חולות שיזף בערבה, בתאריך 13.2.2010
כתמיד, מוזמנים להקליק על התמונות ולהקיש F11 על מנת לראותן בגודל מלא!
תוספת, 18.2.2010 –
מוטי כתב בבלוג שלו אגדה על לשון-האפעה. אתם מוזמנים לקרוא, לצחוק ולהגיב!!
פשוט מדהים
הסיפור של הצמח מאוד מעניין
הסיפור של חולות סמר מאוד מקומם
והבלוג שלך מאוד מרתק
🙂
אהבתיאהבתי
ואת, מה את יודעת?
המווווון את יודעת!
ובזכותך גמאני לומדת בכל פעם עוד קצת
טוב שהנחת את המפתח להמחשה
הצמח הזה יפיוף אמיתי
אהבתיאהבתי
כל-כך קטנטן וכמעט בלתי נראה
ואיזה יופי של תמונות!!!
נושא חולות סמר בהחלט מקומם!!! אבל כבר מזמן ראינו שבארץ הקבלנים הם הקובעים
לשון אפעה? אירוס הארגמן ובע"ח שונים ועוד, מה להם ולה?….
הפתגם האינדיאני מאד מוצא חן בעיני.
אהבתיאהבתי
את יודעת מצויין:-)
הפתגם הזה כלכך יפה ונכון.
ואני לא בטוחה לגבי עצומות אינטרנטיות, בטח לך יש יותר ניסיון, אבל אני אחתום.
חמודה הלשון הפצפונת הזו:-)
אהבתיאהבתי
כל הכבוד
לסוע עד לשם כדי לראות כאלה יפיופיןץ קטנטנות
צמח מאוד מיוחד – מעולם לא שמעתי עליו.
בארץ הו אין כבוד לטבע
זה עצוב 😦
אהבתיאהבתי
יופי של צילומים ותיאור
מהיכן השם …כלורמ מעבר לדמיון
בטו שיש איזה אגדה שקשורה לזה …
אהבתיאהבתי
מזכיר לי ספר
בשם "כשאמא הייתה זוחלת" של לימור נחמיאס.
מה את עושה בטיוליך? זוחלת?
אני אפילו לא הייתי רואה את הלשונות האלה ממרומי ה – 160 ס"מ שלי.
אהבתיאהבתי
את ממש שרלוק הולמס של הטבע.
האמת שלי יותר אכפת מהחיות בטבע.
כשאני שומעת שחיות מרתקות כמו גורילות הן על גבול הכחדה.
שאין כמעט סלמנדרות (שהיא סמל של אבולוציה) וצפרדעים, כי יבשנו את רוב הביצות, או שהדבורים התחילו לעזוב את כוורות, ולא יודעים לאן…..זה ממש כואב לי.
החולות, והצמחיה שם זניחה בעיני.
סליחה.
ה
ושבזמן האחרון נעלמות גם הדבורים
אהבתיאהבתי
מעריצה אותך ,לנסוע 31/2 שעות לחולות
ללא מזגן הבחוץ בחמסינים
העיקר לתעד מה שאני אישית לא אוכל כנראה לראות לידי ממש כדי לצלם.
תודה לך שהבאת.
ולגבי החולות כמה שאת צודקת
הגלובליזציה הורסת כל חלקה טובה
העיקר ששומרים על "הקברים"
הצילומים כרגיל נפלאים
אהבתיאהבתי
תודה מוטי`לה 🙂
אני שמחה שהבלוג שלי מרתק אותך…
אהבתיאהבתי
יפה מאוד
אהבתיאהבתי
מזל שיש צילומי מאקרו
כי אחרת לא היינו זוכים להכיר את הקטנטנצ`יק הנחמד הזה.
וחותם בהתרגשות על החוכמה האינדיאנית הזו.
בוקר טוב, יקרה
}{
אהבתיאהבתי
קטן וחמוד 🙂
אהבתי
והפתגם חכם ונכון
באהבה
e
אדי
אהבתיאהבתי
את סיפור הפיצקל`ה שלך אני זוכרת
היטב:)
הוא גרם לי לחייך במיוחד התיאור של המפגש המקרי עם עוד מחפשי פיצקלך קורעים על האדמה ומנסים לאר את הפרט המבוקש:)
התיאורים האלה שלך גורמים לי לחייך יש בהם משהו בראשיתי קצת דרויניסטי למצוא את המין המיוחד והנדיר גם אם הוא שרך פיצפון בגודל 2 ס"מ:)
שבת שלום!
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂
זהו צמח מאד מיוחד, ומאד קל לא לשים לב אליו…
אהבתיאהבתי
תודה לך
וכיון שכל היחס לשטחים הפתוחים בארץ מקומם גם אותי, אני מנסה להגדיל את החשיפה לנושא…
אהבתיאהבתי
אז למה המדינה מחליטה הפוך?!
הפתגם הזה שבה את לבי כששמעתי אותו לראשונה.
יובל ספיר טוען ש"עצומות אינטרנטיות לא שוות את הנייר שעליו הן כתובות – והן אפילו לא כתובות על ניר."
הפעילות החשובה היא בבית המשפט, מה שא.ט.ד עושים.
אהבתיאהבתי
תודה 🙂
לא נסענו *רק* בשבילו, למרות שהוא היה היעד הראשון, שעל פיו תוכנן שאר הטיול…
אהבתיאהבתי
תודה
השם בא בגלל צורת המנבגים – שהזכירה לראשונים שהגדירו אותו לשון של נחש.
אגדות אפשר להמציא, אולי תבקש ממוטי – זה התחום שלו.
אהבתיאהבתי
חחחח 🙂
כשיש איזור שאני יודעת שצריך לבדוק בו לעומק – אני בהחלט אתכופף ואזחל.
זה הכל תלוי מה מחפשים. והצמח הזה בהחלט שייך למחלקת צמחי הנשמה…
אהבתיאהבתי
🙂 במקרה הזה, פשוט ידעתי אל מי
להצטרף…
והחיות – יחד עם הצמחים והחולות – הם מערכת אקולוגית אחת. הם לא יתקיימו אחד ללא האחר.
החיות תלויות בצמחים – למזון, למסתור, למקום לינה.
הצמחים תלויים בחיות – להאבקה ולפיזור זרעים.
החולות תלויים בצמחים – הם מייצבים את הדיונות
החיות תלויות בחולות – לבנות מחילות, להסוואה והגנה בפני חום השמש
זו מערכת חיה ונושמת, וכולם תלויים זה בזה למחייתם.
אם לא נשמר את כל השטח כפי שהוא, בעלי חיים נפגוש רק בגני חיות, וצמחים רק בגנים בוטניים.
אהבתיאהבתי
באוטו היה יופי של מזגן 😉
ואמנם היה חם, אבל לא יותר מדי. התאמנו את קושי הטיול לרמת הנוכחים (שלושה ילדים) והטמפרטורות.
כרגיל אני מסכימה עם ההערות שלך…
תודה לך
אהבתיאהבתי
תודה! וברוך הבא לבלוג!
אהבתיאהבתי
מאוחר מדי. עכשיו העולם התעורר למלחמ
על חיינו.
ז"א חיי אדם
שהם גם לא בטוחים.
לילה טוב.
אהבתיאהבתי
בוקר אור לך!
והשרך הזה באמת קטנצ`יק… 🙂
תודה רבה 🙂
אהבתיאהבתי
תודה לך 🙂
ושיהיה לך סופ"ש מצוין!
אהבתיאהבתי
בראשיתי?
אני סתם חשבתי שהתרופף לנו איזה בורג…
מצד שני, אני מעדיפה להיות כזו, מרופפת ברגים – לפחות בתחום הזה.
אהבתיאהבתי